על החופים ההמוניים בין הזולות אל מול מסיבות ה´פול-מון´ והאשרמים והאלילים ההודיים גרו להם באושר חודשים ארוכים רווית ואיציק כהן עם ילדיהם ב"בית היהודי הציוני" הראשון בהודו, והיו אי של שפיות בתוך ים החיפוש האינסופי של הצעירים הישראליים במזרח הרחוק. היום הם שוב בארץ הקודש והפעם במדבר הגדול, פותחים גם כאן את ביתם לכל צמא. מושג ה´תשובה´ שלהם שונה מכל מה שהכרתם. משפחת לביא נסעה אליהם לשבת וחזרה נפעמת אבל בעיקר מלאה בתובנות מפתיעות על השפעה ועל דוגמה אישית ובעיקר עם גילויים מרעננים על הנפש הישראלית שלנו
 
האזכרה השנתית נגמרה לפני כמה שעות טובות. אני חזרתי לטלוויזיה, לשיעורי הבית, לתכנוני חג החנוכה שצועד בצעדי ענק אל סופו... אבל במבט לאחור, אל אותו יום, שום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה. כל שמחת החנוכה היא שמחה חלקית, כי את אינך.... קשה להכיל את כל סימני השאלה האלה, ככה פתאום, באמצע חיים. בייחוד כשאתה צעיר והוא הבן אדם הראשון שכל כך קרוב אליך ונפטר בטרם עת. ויותר מכל, נדמה לי, קשה לקבל את העובדה, שלא להכל יש תשובה. לא לכל השאלות האלו נוכל ואפשר לענות באותו הרגע, ויש כאלה שאף פעם לא נוכל להשיב עליהם תשובה מספקת.
 
 
 
 
 

הבא-->
 




חפש