תפילה בחופש
השאלה
במהלך השנה יש בבית ספר תפילת שחרית ומנחה במניין..התפילות חובה אבל אני בוחר להתפלל בכוונה אמיתית, אך הבעיה היא שכשיש חופש לא משנה איזה אורך של חופש אני נכנע ליצר ופשוט לא מניח תפילין כי אין לי כוח...הכי מתסכל זה שדווקא בזמן האחרון ממש התחזקתי ועכשיו בחופשת פסח שוב פעם נפלתי ואני פשוט מרגיש ריחוק מאוד גדול מהקב"ה
התשובה
שלום אחי היקר,
הנקודה החשובה אותה מעלה איננה נדירה ולמעשה היא בין הרווחות בחיינו אלא שמתוך עצלות רובינו נותנים לחיים להוביל אותנו ויפה לראות שלך זה מפריע ואתה לא משלים עם כך, אשריך!
מה באמת גורם לנו החופש הזה שמשיל מאתנו הרגלים טובים אותם אנו קונים במהלך היומיום?
נראה שהמסגרת בה אנו שרויים מקילה עלינו.
יש לנו לו"ז קבועה, כולם פועלים באותו זמן, המערכת המשומנת של בית הספר\ תנועת הנוער או כל מסגרת כזו או אחרת פועלת עלינו ועל החברה שלנו היטב.
זהו דבר חיובי, כיוון שהוא נותן לנו את ההבנה כי אנו מסוגלים.
השאלה שהעלית היא איך אנו משמרים את ההישגיים שלנו.
זו יכולה להיות בכמה רבדים:
ליצור מערכת מחייבת חדשה – חברותא למשל עם משהו אחר, להתחייב להעיר חבר אחר וכד´. דהיינו ליצור לעצמנו מערכת זמנית שתמשיך לחייב אותנו.
הזדהות – כל חיינו אנו צריכים להוסיף ולהעמיק את ההבנה –למה אנחנו עושים, מה חשוב במה אנו עושים ולכן לימוד בנושא(במקרה הנ"ל – במעמד השחר\ה´ שפתי תפתח של הרב וידאל יכולים לעשות את העבודה) תמיד יכול לעורר אותנו ולהעמיק אצלנו את ההבנה במעשה שלנו.
נפילה למען עלייה – מה שבטוח הוא שכאשר אנו נופלים ממקום בו היינו אנו זוכים לראות את החשיבות של הדבר בענינו לפי גודל כאבנו על הדבר, אך יותר מכך אנו מבינים שזה הזמן להקים בניין יציב וחזק יותר וזה דבר גדול..
בשולי הדברים, כאשר לאדם כואב על המרחק, הוא שם לב שיש מרחק – הדבר דווקא מעיד על קרבה גדולה שנוכחת בליבו. אחרת הוא לא היה מרגיש. כאשר אנו מתגעגעים למשהו\למישהו – יש לנו קשר עמוק אליו.
שתהיה הרבה הצלחה אחי!
אשריך!
חנן.
אם לא דייקתי וכו´ בשמחה תמיד – hananb1081@gmail.com
התשובה התקבלה מחברים מקשיבים בתאריך כ"ט ניסן ה´תשע"ז



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
טרם התקבלו תגובות
 




חפש