דברים אסורים - נערה מכורה לפורנוגרפיה

הי ותודה על העזרה. נחשפתי לפורנוגרפיה בכיתה ד (9-10) ממשחקים באינטרנט. היום אני בוגרת כיתה יא (17+) ואני לא מפסיקה. תמיד ידעתי איך למצוא את האפשרות לצפות, אם זה ללכת לסבא וסבתא ולעלות לקומה השנייה להיות במחשב כשולם למטה ומהר מהר לסגור כשיש קול הכי קטן וזה מפחיד שיתפסו אותי. יש לי עוד הרבה דרכים שבהם צפיתי אבל בשבילי זה לא הנושא בכלל.

אני לומדת באולפנה ובתחילת השנה הצטרפו אלינו כמה בנות אחת מהן היא חוזרת בתשובה. לילה אחד אני אפילו לא יודעת איך פשוט חשפתי בפניה, שיתפתי אותה. ולאחר מכן דיברתי עם העובדת הסויצאלית. חברה שלי ממש חיזקה אותי ודרבנה אותי לטפל בזה. השנה נכנסה לנו התוכנית של הנטספארק (הגנה בפאלפונים) הייתי מאושרת וישר נכנסתי לזה. במקביל יש לי סבתא (אלמנה), גרה לידי 10 דק הליכה והיא לא אוהבת לישון לבד אז בימי חמישי כשהייתי חוזרת הביתה הייתי לפעמיים הולכת לישון איתה ומנצלת את ההזדדמנות שהמחשב פרוץ. במהלך השנה הצלחתי להתגבר וסיפרתי לאמא שלי שהמחשב שם פרוץ והיא דיברה עם אמא שלה ושמו אינטרנט רימון. אני שבע שנים חשופה לעולם הזה, מכירה אותו קצת מקרוב, אפשר לומר שהייתי מכורה אני חושבת שהיום אני כבר לא. הפסקתי לדבר עם העוסי"ת אצלינו כי היא חשבת שלשים חשימה באינטרנט זה פותר הכל. אבל לא, אני יכולה לראות סרטים וסדרות שיש בהם נשיקות (מהפאלפון ומהמחשב) וזה לא עובר לידי כמו ליד אחרים זה עולה בי כל הזכרונות,כל מה שנצרב ונחרט הכל. אני משתדלת להיות עסוקה כל הזמן בדברים חיוביים , לא להשתעמם. אם אני רואה נשיקה עולה בי רצון עז וחזק לאונן. אני כבר לא יודעת מה לעשות, איך להישמר. עכשיו חופש וזה עוד יותר קשה, מספיק שאני 15 דקות לבד ואני אמצא את הדרך גם לראות סרטים חושפניים, פורנוגרפים.

אני רוצה למחוק את זה , לשכוח שהתעסקתי בזה אי פעם, אני לא רוצה את זה. אני מרגישה שזה חרוט, צרוב בי לא מרפה. אני רואה ונגעלת, מפסיקה באמצע. מה אני עושה? אומרים שתשובה מכפרת, אבל לא משנה כמה אני מתפללת על זה, זה מרגיש לי אותו הדבר. נכון זה בגלים התפילות, לפעמיים זה מאוד חזק ולפעמיים כלל לא, לעמיים אני עוסקת בזה ונגעלת מעצמי אח"כ. שוב אני אומרת אני לא רוצה בזה, אני יודעת שזה אסור, אני יודעת שזה עושה לי רק רע,אני מרגישה את זה. אין לי כבר את מי לשתף ועם מי להתייעץ. אני רוצה להיות מי שאני פשוט בלי זה, זה מגעיל אותי. איך נפטרים מזה? איך משתחררים מזה? תודה רבה!!

תוכן התשובה:

שלום יקרה,

קוראת את השאלה שלך ומבינה את מה שאת עוברת ואני יודעת שאת הולכת להיות גבורה ולנצח את המחוזות האפלים האלה בתוכך.

רוצה שנדבר על כמה דברים:

בתור התחלה מה שחשוב להתמודדות שלך הוא היחס שלך לעצמך. כשאנחנו נופלים הכי פשוט לנו זה ישר לשנוא את עצמנו, להכניס לעצמנו לראש מילים של חולשה ורעל.

אנחנו כל היום מדברים לעצמנו. אלה המחשבות שלנו, שהרבה פעמים מרגיש לנו שאין לנו שליטה עליהם. וזה לא נכון. יש ועוד איך. החיים שלנו נבנים לא רק ממה שקורה לנו, אלא הרבה יותר מזה מהפרשנות שאנחנו נותנים למה שקורה. איך אנחנו קוראים למה שקורה לנו במילים, מבפנים. וזה מה שמעצב את התודעה שלנו ובונה בנו עמדה נפשית ביחס לאיך לגשת לדבר הבא שיש לנו לעשות.

איך לקבל את עצמנו עם דברים שאנחנו לא רוצים שיהיו שם, תמונות שאנחנו מעדיפים לשכוח, כאבים שאנחנו מעדיפים להדחיק ולא להסתכל להם בעיניים. השלב הראשון זה להחליט שאת בעמדה של קבלה, השלמה עם מה שהיה לך בעבר. את מקבלת את הדבר הזה בתוכך ואת יודעת שהוא חלק ממך, ואת מזהה אותו, נותנת לו מקום בהוויה שלך, בלי להאבק.

הקבלה הזאת היא לא הסכמה למה שעשית. ממש לא. אלא התחלה של הדברות עם עצמך ממקום של הבנה שנפלת ועכשיו את הולכת לקום. בהדרגה, עם המון חיזוק ערך עצמי ועם כלים שתעזרי בהם.

אחרי שדברנו על החלק הזה, שהוא בעיני הבסיס לכל השינוי הזה שאת הולכת לעשות, בעזרת ה' יתברך, אנחנו יכולות לעבור לדבר על הדבר הבא.

ועכשיו אנחנו מגיעות לחלק של ההצעות שלדעתי ממש יכולות לעזור לך:

1. לבחור דמות שאת מעריכה זה יכול להיות מחנכת, מדריכה או אולי אחות גדולה, שאת הולכת לשתף אותה בתהליך שאת עוברת. את תספרי על ימים שהתגברת, על מצבים שלא הכנסת את עצמך לניסיון כי ידעת שיש סיכוי גדול שלא תעמדי בו. על מצבים שחשקת שפתיים ודמעת ואספת את עצמך ולא נפלת. וגם על מצבים שלא הלך לך למרות שמאוד ניסית. תיצרי איתה שיח שנותן לך מקום בעולם, שמחזק אותך, שמאמין בטוב שלך ונותן לך כלים לגדול.

2. לחפש ברצינות הגנה הרמטית לאינטרנט שלך. וזה אומר משהו שאת לא יכולה לפרוץ אותו גם אם תרצי. החכמים שלנו מדריכים אותנו לסמוך על עצמנו ולקחת אחריות על החיים וחלק מהאחריות הזאת היא לא להכניס את עצמנו לנסיונות שאפשר להמנע מלעמוד בהם. ועל החלק הזה אל תוותרי בשום אופן. זה יעזור לך להצליח ולהוכיח לעצמך שאת תגיעי לאן שאת באמת רוצה. תכיני לעצמך מראש מרחב מוגן ואוהב.

3. למלא את החיים שלך בעשיה של דברים שאת אוהבת. שכמה שפחות ישאר זמן שמוגדר ריק וחסר ומשעמם עם חלל שאת מחפשת איך למלא אותו. במה למשל? לעשות ספורט (שחיה, פילאטיס, אירובי, ריצה) לצאת לטיולים, לעזור בבית, ללמוד דברים בעבודת ה', לרקוד, להפגש עם חברות, לחפש מקום להדרכה, אפיה ובישול, יצירה, לקרוא ספרים טובים, לשמוע שירים שפותחים את הלב ומקדמים אותך, התנדבות עם ילדים/ נוער/ קשישים. הבטלה גומרת אותנו, מביאה אותנו למצבים שאחר כך אנחנו מתחרטים עליהם שנים אחרי.

4. לאט לאט תחלחל לתוכך ההבנה שבלי עזרת ה' אנחנו לא יכולים כלום. כדאי לך כל כך להיות במקום של הכנעה מולו, של בקשת רחמים. תתחנני אליו שיהיה איתך בתהליך הטוב הזה שאת עוברת, שלא יעזוב אותך, שיהיה איתך יד ביד ואל תסכימי להרפות מהאחיזה שלך בו, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ. תעשי על הנושא הזה תפילות אש, בדמעות. תגידי לה' שלמרות מה עברת ונפלת ושיש בך צלקות וכאב את רוצה לבנות בית יהודי אמתי עם שכינה וקדושה ואהבה וחיים. ואת מבקשת ממנו להכין אותך לטוב הזה שצפוי לך. שתצליחי להעיף את הטומאה מתוכך ושתהיי שייכת למלכות שמים. תשתפי את ה' במה שאת עוברת ותבקשי שמירה עליונה וקיום רצונו באהבה.

מקוה שקצת עזרתי,

נועה, חברים מקשיבים

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
יא בתמוז התשעז
,
05 ביולי, 2017




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש