האם יכול להיות שהשםמתעלם מהתפילה שלי?

לפעמים זה מרגיש לי ככה אבל יכול להיות שהשם מתעלם או סתם לא מקשיב מה\לתפילות {האישיות שלי}???

תוכן התשובה:

לק"י

שלום לך,

סליחה על העיכוב בתשובה, גם אם יש בזה משהו סמלי לגבי התשובה.

ואולי משם נתחיל.

לפעמים יש לנו תחושה שמתעלמים איתנו, שלחנו שאלה והיא לא נענתה. ביקשנו דבר מה - וזה לא התקבל.

והנה לאחר זמן צצה לנו בתיבת הדואר נכנס תשובה. המציאות טפחה על פנינו ונתנה תשובה.

עכשיו השאלה הפשוטה היא האם שמים לב לזה? האם רואים את זה? האם אנחנו עושים את הקישור?

לחלק התשובה הזאת תתקבל והם יגידו "וואלה, ממש נכון!", אבל אני, ואולי גם לך התשובה זו לא תמיד מספקת כי היא לא באמת נותנת מנוחה.

אפשר גם להביא את התשובה של יהודה וקסמן, אביו של נחשון וקסמן הי"ד, שלפני כעשרים ושלוש שנה, שאמר שלפעמים לאבא (הקב"ה) מותר להגיד 'לא'.

כן, לנו זה מתפרש כהתעלמות (וזה ממש לא זלזול בתשובה הזו או בתשובה הראשונה).

אז מה כן?

מרגיש לנו כו התעלמות! מרגיש שה' לא מקשיב!

זה לא משנה מה האמת, שהוא מקשיב ועונה, גם אם זה לא מה שאנחנו רוצים לשמוע, הרי בסוף - התחושה היא של התעלמות.

ההרגשה הזו היא לגיטימית. לא כי אני ממזלזל בה' אלא כי לכל אדם יש את הזכות להרגיש.

אבל לפעמים ההרגשה הזו היא מגיעה ממקום של סוג הקשר, ואם זה נשמע כמו האשמה - ח"ו.

מסתבר שלא מעט מאיתנו במצב כזה, וכבר שמעתי לא מעט רבנים, ידועים וחשובים לא רק בארץ אלא גם בעולם, שאומרים שגם להם יש את התחושות הללו לפעמים.

מאיפה זה מגיע?

מהמקום של השיפור שאנחנו יכולים לעשות.

הקשר שלנו עם הקב"ה הוא כמו כל קשר מצידנו.

מה הכוונה?

הרבה פעמים, בקשר שלנו עם חברים, אנו מרגישים שהם כועסים עלינו או שמחים בנו, אפילו בלי שנשאל אותם, נדבר איתם או נתראה איתם.

למה זה קורה?

כי זה בעצם שיקוף של הרגש שלנו כלפיהם (בצורה כזו או אחרת), ובכל קשר שכזה תמיד יש מקום לצמוח.

כשמגיעים לאותו מקום, כאנשים, אנחנו לרוב לוקחים את הצעד הזה קדימה ומחזקים את הקשר.

כשלא, זה נראה כמו התעלמות, או אי תשובה.

לפעמים יש תשובה ואין התעלמות, אבל צריך לתאם ציפיות.

ככה זה עם הקב"ה.

הרבה פעמים הוא פונה אלינו (מה נעשה שהוא ראשון, זה כורח מציאותי) אבל לא שמענו ואז אנו מבלי לשים לב מתעלמים, ואז כשאנו פונים ומרגישים התעלמות זה כי התעלמנו מה'.

או כמו ששמעתי מראש הישיבה התיכונית שלי בשם הגר"א: "כשאני מתפלל אני מדבר עם הקב"ה, כשאני לומד תורה הקב"ה מדבר אלי".

באותו תווך יש בעצם תיאום ציפות של הקשבה.

לא שעכשיו לא היה אלא שימת התדר על התדר השווה. ולרוב זה אנו שצריכים להתכוונן (עוד פעם, ראשיות של ה').

אז למסקנה, הוא לא מתעלם, לפעמים זה נובע מאיתנו ומהקריאה הפנימית לחיזוק הקשר, שלא נענו אליו תמיד.

כן, זו תשובה מורכבת ולא פשוטה, אבל אני מקווה שהיא עוזרת, יחד עם השתים הראשונות.

כמובן, אם יש עוד משהו שיש בו רצון לבירור או להעמיק, בנושא זה או אחר,

תמיד אפשר לפנות ולשאול.

שוב פעם מחילה על ההמתנה וההרגשה שהנה יש עוד התעלות וחוסר הקשבה - אבל ב"ה יש ולפעמים צריך רק סבלנות לתשובה.

הרבה הצלחה,

נתנאל

netanelweil@gmail.com

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
טז בתמוז התשעז
,
10 ביולי, 2017




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש