איך אוכל להאמין בעצמי למרות שפוגעים בי

לכבוד הרב יוני לביא איך לדעתך אוכל להאמין בעצמי ולהפסיק להיות אדיש אני נהייתי כל כך אדיש שעוד לא התהאבתי והרב נראה שאני יודע למה .לפני כשנתיים פגעו בי עם כינוי ועם הזמן הלב שלי התקשה ובמקום להעלב ולהרגיש או לבכות המוח שלי פשוט התחזק והפסיק להרגיש אז אני בכלל לא אוהב ולא מאוהב באף בנאדם מת כרגע והאם לדעתך זה טוב. בכל זאת אשמח לקבל תשובה גם בקשר לאדישות ולאמון העצמי שלי

תוכן התשובה:

אליה היקר!!

תודה רבה על הכנות הגדולה שיש בך, הסיפור שלך לצערנו הוא לא היחידי, אך ישנם המשאירים את הכאב ויש הצומחים מתוכו ואתה מהאנשים שדווקא לא "נשארים אדישים" למצב שלהם - וזה כשלעצמו דבר עצום.

רק אציין כי הרב יוני שרוי בעומס גדול ואני כחלק מ"חברים מקשיבים" אנסה לסייע במקומו. ובאם לא יספק כמובן תוכל לפנות שוב וננסה לעזור ב"ה.

בשאלתך ציינת שתי פעולות שלנו הנוגעות ברגש - אדישות והתאהבות.

נתחיל ביסוד, אדישות היא מצב שאנחנו כבר לא מגיבים לנעשה סביבנו, מקבלים הכל כפי שהוא ואין לנו יחס לדבר כזה או אחר, אנחנו פשוט אדישים אליו.

לעומת זאת יש את ההתאהבות - זה התהליך שמביא אותנו לאהוב, חלק מדרך המובילה "לאהוב".

אנחנו אוהבים אחים, תכונות, נופים, יכולות, אופי יש המון דברים בחיים שאנחנו אוהבים, מבלי לשים לב.

וזה מוביל לשאלתך, פגיעה היא אכן דבר קשה, ישנן פגיעות שאנחנו נושאים על גבינו למשך שנים, פגיעה שאדם אמר לנו יכולה להוריד לנו את הביטחון, את המקום שלנו.

מדוע זה קורה לנו?

האמת,שכנראה הסיבה המרכזית היא שאנו לא מודעים מספיק לטוב שבנו, למה שאנחנו אוהבים בעצמנו - ולא ידענו!

חשוב לעצמך, אם היינו מודעים לכך שאנו - חכמים, בעלי לב טוב, סבלנים, מכילים, שאפתנים, חייכנים ועוד ועוד תכונות שאנחנו אוהבים באנשים - אדם שהיה צוחק עליי או מנסה לבטל אותי - לא היה מצליח, כי גם אם הוא צדק כשצחק עליי בדבר מסוים- יש לי עוד סל של דברים שעושים אותי למיוחד כפי שאני!

במילה אחת לא ניתן לבטל עולם שלם.

אם כך מה יש לעשות, היר אנחנו לא תמיד זוכרים את כל מה שהופך אותי להיות אני,

ווואלה כאן בדיוק טמון הפתרון - חשוב להזכיר לעצמנו את הטוב שבנו, את החזק שבנו, לא ממקום של גאווה - ממקום בריא, של ידיעה מי אני ומה אני שווה. כאשר אדם מכיר במי שהוא, במה שהוא, במה שיש בו, בעושר של אופי תכונות ויכולות - הוא נמצא במקום יותר שלם, יותר שמח, יותר משמעותי.

מלבד זאת, ישנן לא מעט מתנות שאנו מקבלים בחיים מהקב"ה, אם היינו באמת ובתמים מודים עליהם כל יום, ומודעים אליהם - היינו העשירים בעולם, ואז שוב - גם אם אדם פוגע בי אני זוכר שיש לי תכונות חשובות ואני זוכר שיש לי מתנות נפלאות ואז כל כינוי - הוא מכאני (תעשייתי, מזויף) כי יש לי הורים ובריאות ואז הכל יכול להתגמד לעומת מילה אחת בודדה בין אם נכונה ובאין אם לא.

אז אם ננסה להיות יותר פרקטים יש כמה דרכים להעצים זאת אפשר לכתוב לעצמך כל יום שני דברים טובים על עצמך או שטובים לך בחיים אפילו ברמה של - הייתי מתחיל בתכונות אופי שטובות בי, מעשים טובים שאני עושה, ולאחר מכן לעבור להודאה גם על הדברים הכי קטנים - הלב שלי עובד והנוף הנשקף מחלוני. ואז אפשר לראות עד כמה אתה אוהב את עצמך, את העולם ובוודאי שגם אחר כך אנשים.

אין חובה להיות מאוהבים עד בלי די בשביל לא להיות אדישים, יש רמות באהבה, ויש תהליך.

דבר נוסף שניתן לעשות הוא להציב לעצמך אתגרים, ולגלות בעצמך יכולות חדשות שלא היית מודע אליהם - זה יכול להיות ברמה של כושר, בלעבוד על תכונה מסויימת , על קימה לתפילה או כל דבר שבא לך להוכיח לעצמך - שאתה מסוגל.

אז אם נסכם אחי היקר,

- ברגע שהעולם ש ל י הוא עולם עשיר ומלא, אף כינוי או לעג לא יוכל לנו, אני אוהב את העולם שלי, על תכונותי, על מתנותיי ועל מי שאני וזה כנראה יותר מכל נקודה של פחיתות שמשהו זיהה בי.

- אנו לא צריכים להתאהב בכדי לא להיות אדישים, כשפוגעים בנו אנו אכן יכולים להסתגר בעצמנו, ולהרגיש כי העולם כבר לא חלק מחיי - וזה בסדר לתקופה מסוימת, לחשיבה. לאחר מכן כפי שבדיוק אתה עשית - לא היית אדיש, ואינך אדיש לחיים שלך, ישבת כתבת שאלת - זו אדישות? זו סיבה מספיק טובה לקחת את עצמך ברצינות - כי אתה כנראה אדם אכפתי ורציני.

מאחל לך הרבה הצלחה בכל,

ובאם לא נגעתי בנקודה או משהו לא היה ברור - בשמחה תמיד

חנן.

hananb1081@gmail.com

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
טז באב התשעז
,
08 באוגוסט, 2017




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש