כוונה בתפילה

שלום הרב!

אף פעם לא ממש הצלחתי להבין מה זה אומר "להתכוון בתפילה". זה אמנם נושא חשוב גם באופן יומיומי, אבל במיוחד לפני יום כיפור חשוב לי להבין את זה.

מה זה בעצם אומר להתפלל בכוונה? כל מה שצריך זה להבין את המילים? איך אפשר לעשות את זה בצורה מעשית?

והכי חשוב, גם אם אני ממש מתאמצת ומצליחה להבין את כל מה שאני אומרת בתפילה, איך זה עוזר? אני לא מרגישה שהתוכן של התפילה גורם לי להרגיש את המיוחדות של יום כיפור למשל, או שהוא גורם לי להרגיש כאילו אני חוזרת בתשובה או משהו כזה. הרי רוב התפילה מתמקדת בעניינים כמו תיאורים של הקב''ה, וידויים על חטאים שבדרך כלל אני לא מרגישה שהם קשורים אלי, או תיאורים של הקורבנות. איך זה אמור לגרום לי להרגיש את האווירה המיוחדת שצריך להרגיש ביום כיפור?

תודה רבה! וגמר חתימה טובה כמובן.

תוכן התשובה:

הודיה יקרה,

אני לא רב, רק משיבה בחברים מקשיבים.

השאלות שלך גדולות ומופלאות בעיני. כל כך טוב שאת שואלת ולא זורקת את התהיות האלה באיזו פינה חשוכה בלב וממשיכה לחייך לעולם חיוכי פלסטיק.

יש כמה דברים שאנחנו הולכות לדבר עליהם. אז בואי נתחיל לפי הסדר:

1. תפילה בכוונה כוללת בבסיס שלה שני דברים:

א. הבנת פירוש המילים.

כשאת אומרת למשל: מודָה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, או

פּוקֵחַ עִוְרִים, או מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' בפשטות ובתמימות לחשוב על המילים

שאת אומרת. לא להגיד אותם סתם אלא לחשוב עליהן ולאט לאט ובהדרגה לתת ללב שלך

ללכת אחרי המילים האלה.

ב. לקבוע בנפש שבזמן התפילה אנחנו מדברים עם מישהו, והמישהו הזה הוא אלוקים.

אנחנו עומדים לפניו, אבל לא רק זה, ה' שומע את הדיבורים שלנו, והוא מקשיב לכל הברה

ושיח, והדיבורים האלה מאוד חשובים ויקרים לו.

הדיבורים האלה נאספים בהיכלות של השמים ויש להם מקום. ככל שהתפילה נאמרת בתמימות ובפשיטות ובכוונת הלב היא עולה גבוה יותר. כל הטוב שיש לנו בחיים מגיע דרך תפילות, דרך דיבורים עם ה'. ואם יש גם דמעות בדרך אז לגמרי.

השיחה עם ה' היא בסיסית אם אנחנו באמת מאמינים בו. למה?

הרב ארוש אומר שאם אנחנו מאמינים באלוקים אז נפנה אליו ונדבר איתו, ואם אנחנו לא מדברים איתו כנראה שאנחנו לא מאמינים שהוא קיים.

מוסיפה עוד כמה דברים שיכולים לעזור לנו בכוונה:

1. לבנות לאט לאט חיים כאלה שבתהליך בריא ונכון מעצבים תודעה של כמה שפחות תלות בבני אדם והבנה שאנחנו לגמרי תלויים בה'. ככל שאנחנו גדלים אנחנו יותר רואים את זה. אי אפשר לנשום או ללכת, להרגיש או לאהוב, לחשוב או להתבטא בלי העזרה של ה'.

אני יכולה ללמוד המון למבחן שנורא חשוב לי, אבל רק ה' יחליט אם תהיה לי הצלחה או לא.

צריכה נעליים, הולכת לשתי חנויות. רק ה' יחליט אם אמצא או לא, ואם הנעליים יהיו טובות.

הפרטים בחיים שלנו מאוד מחזקים את העניין הזה. אנחנו בנויים על בסיס התלות הזאת, והיא מכוונת. היא נועדה פשוט לחבר אותנו לה' יתברך.

2.ללמוד ספרים בנושא תפילה. כל פעם קצת. לבד או עם חברה. למצוא מקום שטוב לך להיות בו זמן רגוע. ולקרוא פסקה. אפשר לסכם אותה או לחזור עליה במילים שלך. במתינות, בנחת ועם הבנה שהלב שלך מתכונן למפגש עם אלוקים. ללמוד על תפילה מתוך ספר שכיף לך. משהו שמעניין אותך ושאת מחכה לפתוח אותו. לא כבד ולא מעייף ולא נותן לך תחושה של מטלה מעצבנת.

דוגמאות לספרים בנושא תפילה: שערים בתפילה מאת הרב שמשון פינקוס זצ"ל, לפרוש כנפיים מאת הרב יובל פרויינד, בשדי יער, מאת הרב ארוש. אם תרצי עוד דוגמאות, בשמחה.

3. לבקש מה' עזרה. לדבר עם ה' במילים שלך, כמו שמדברים עם חבר. להגיד לו: "אתה יודע כמה אני רוצה להיות שייכת אליך. כמה אני רוצה לעמוד לפניך בתפילה ולכונן חיים לפי הרצון שלך בעולם. בבקשה תהיה איתי, תעזור לי, תכוון אותי בדרך הזאת ותחזיק לי את היד. תעזור לי לחיות איתך את החיים שלי. ואם אני נופלת תלמד אותי לקבל את המקום הזה ולצאת מחוזקת." תספרי לו מה את עוברת ומה את מרגישה עכשיו. תבקשי ממנו שיעזור לך לחשוב מחשבות שעושות לך טוב ושיתן לך להכנס לעולם של התפילה.

ועכשיו נעבור לחלק הבא:

2. התוכן העקרי של התפילה ביום כיפור הוא הוידוי. הוידוי הוא אחד משלושת התנאים ההכרחיים שאנחנו צריכים לעשות כדי לתקן מעשים ולחזור בתשובה.

בעיני, יש הרבה חלקים בוידוי שמאוד קשורים אלינו, כותבת כמה דוגמאות:

כל החלק של הדיבור: לשון הרע, רכילות, מילים רעות ופוגעות, מחשבות לא טובות על אחרים. ברכות שאמרנו בחטף בלי לתת עליהן את הדעת.

בחלק של הלב: קנאה וצרות עין, פעמים שלא החזרנו טובה, נפילות באמונה.

בחלק של המעשים: כיבוד אב ואם, שמירת שבת, גזל.

אם אנחנו מוסיפים בוידוי דברים שעשינו בפרטי זה מאוד ממקד ומרכז ופותח את הלב. כי אנחנו מדברים על דברים שבאמת עשינו, שבאמת היו חלק מהחיים שלנו בשנה שחלפה ואנחנו מגלים את דעתנו כמה אנחנו רוצים לתקן וכמה אנחנו לא רוצים להיות חלק מהמעשים האלה, כמה הם לא מי שאנחנו רוצים להיות.

בתפילה של יום כיפור יש חלקים שממיסים את הלב, שמגלים לנו כמה אנחנו לגמרי תלויים בה', כמה אנחנו רוצים לאהוב אותו.

מצרפת דוגמאות:

בנוסח אשכנז: הקטע כִּי אָנוּ עַמֶּךָ וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אָנוּ בָנֶיך וְאַתָּה אָבִינוּ

יש על זה ניגון חב"ד מופלא, כדאי לך להקשיב לו.

מצרפת לך קישור:

התיאורים על ה' מופיעים בדרך כלל בקשר אלינו. על זה שלמרות שהוא בשמים ממעל והוא כל יכול ומי יאמר לו מה יעשה הוא רוצה אותנו, את המילים הדלות שלנו, את הלב השבור והעיניים הכלות. רוצה אותנו, אנשים בני חלוף שטועים ומחפשים דרך ונופלים, מוחים דמעה וקמים מחדש. זה מראה כמה אהבה בלתי מותנית יש לה' כלפינו, כמה הוא מתגעגע, כמה הוא מחכה לנו.

המדרש אומר (תנא דבי אליהו פרק ל"א) שהקדוש ברוך הוא מחכה לנו יותר ממה שמצפה האב לבנו ויותר ממה שמחכה אשה לבעלה.

בנוסח עדות המזרח: הפיוט המופלא "לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי לְךָ לִבִּי וְכִלְיוֹתַי לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי", שאיתו מתחילים את תפילת יום כיפור מאוד נוגע בעיני ופותח את שערי הלב.

אפילו אם זה לא הנוסח שאת מתפללת אני מזמינה אותך לעיין בו (הוא קצת ארוך אבל זה ממש שווה) ולהקשיב למילים הגדולות והאמתיות האלה.

קישור: www.daat.ac.il/daat/sifrut/shirim/even-ezra-2.htm

ולגבי הקרבנות. הקרבנות הוא נושא לתשובה נפרדת, חז"ל אומרים לנו שיש בו סוד נעלם ועליו העולם עומד בזמן שהמקדש קיים. מוכנה בשמחה לענות עליו.

ביום כיפור אבא שלי מברך אותנו ואת כולם בברכת חג שמח.

זה חג גדול ונפלא מאוד.

שהטהרה של היום הזה, התמימות וכוונת הלב יהיו איתנו כל השנה.

מעריכה מאוד,

חג שמח ותפילות טובות,

ממני נועה, חברים מקשיבים

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
ו בתשרי התשעח
,
26 בספטמבר, 2017




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש