עמ"י מול הגויים - מה הבעיה להנשא לגוי

1.מדוע אסור לבן ישראל/לבת ישראל להתחתן עם גויה/גוי?מה הבעיה?זה שאני מהעם הנבחר זה אומר שאני לא יכול להתחתן עם מישהי שהיא לא מהעם הנבחר?!ולא רק שאסור אלא הנישואין אפילו לא תופסים!

2.מדוע קביעת הדת של אדם הולכת לפי אימו דווקא ולא לפי אביו?

תוכן התשובה:

שלו'ם, שאלותיך יסודיות וחשובות מאוד מאוד. ישר כח גדול.

נקדים ונאמר שכל קירוב והבנה במצוות התורה הינו חשוב כדי שנוכל לקיים את המצוות בשמחה ומתוך הזדהות. אך גם אם איננו מבינים משהו ממצוות התורה, מחוייבים אנו לעשותו. מתוך הכרה שזה המעשה הרצוי והטוב ביותר לנו ולעולם.

1. איסור חתנות והתערבות עם הגויים, הינו מיסודות השמירה על קיומנו כעם ד'. 'הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב'. בחתנות עם עמים אחרים, לא נשמר היחוד שלנו כעם ישראל- עם ד'. הזהות היהודית מטשטשת ובעצם מתבטלת. לכן יש בדבר הזה איסור חמור מאוד. הן לאיש והן לבת ישראל.

גם הצאצאים הנולדים מזיווג כזה, מאבדים מקדושתם. ובמקרה בו האם גויה, אינם שייכים עוד לעם ד'. אף שזרע ישראל הם, ויש להם מעמד מיוחד אם ירצו להתגייר.

הזהות שלנו לא מתחילה ממעשיים יהודים, ואינה תלויה בשמירה על דת יהודית- אלא מהנשמה שלנו. כך אומרים חז"ל 'ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא' - יהודי הוא יהודי גם אם מעשיו מקולקלים גם אם ינסה לכפור ולהתכחש לזהות זו.

הנשמה שניתנת בנו, מלידה- היא עיקר ההבדל בין יהודי לגוי. והיא הגורמת לגוף היהודי להיות קדוש יותר- כיוון שהוא כלי שמחזיק בתוכו אוצר גדול יותר. כך גם ערך החיים של יהודי הוא משמעותי יותר.

השוואה בין יהודי לגוי וטשטוש ההבדל העצמי שביניהם, שהשיא של זה מתבטא בחתונה משותפת, יש בו פגיעה בקודש, מעצם ההתכחשות אליו. וכל פגיעה בקודש היא פגיעה בהופעת השכינה בעולם. כביכול פגיעה ברבש"ע ח"ו. לכן עברה זו כ"כ חמורה.

פשוט שנישואין כאלו לא יכולים לתפוס, כיוון שאין להם שום ערך. ואף להפך ח"ו, מביאים לעולם הרס וחורבן רוחני.

2. הנשמה יורדת לעולם ביצירת הוולד במעי אימו.

כך הוא סדר היצירה.

גם נשמה יהודית יורדת לעולם לעובר ברחם אמא יהודיה.

יש אמנם ערך גדול לנולד מ'זרע ישראל'.

ואף על פי כן, הגדר ההלכתי המחייב בעולם המעשה- תלוי באם.

יתכן וטעם הדבר הוא טכני בגלל ודאיות יחוס הוולד לאם, מה שאין באב.

ויתכן וטעם הדבר עמוק יותר- מסודות היצירה, התלוי בחלק שמקבל הוולד מאמו. כלשון הברייתא המובאת בגמרא במסכת נידה (דף לא): "תנו רבנן שלשה שותפין יש באדם הקב''ה ואביו ואמו. אביו מזריע הלובן שממנו עצמות וגידים וצפרנים ומוח שבראשו ולובן שבעין, אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר ושערות ושחור שבעין, והקב''ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וראיית העין ושמיעת האוזן ודבור פה והלוך רגלים ובינה והשכל...".

ביטוי לזהות היהודית מלידה, ניתן למצוא שם בגמרא (בדף ל) המתארת את העובר ברחם ש"נר דלוק מעל ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו...ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים...ומלמדין אותו כל התורה כולה..." וביציאתו לאויר העולם מתואר שם: "...ואינו יוצא מהרחם עד שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ...והוי יודע שהקב''ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה היא אם אתה משמרה בטהרה מוטב ואם לאו הריני נוטלה ממך...".

מכאן ניתן ללמוד, שהשייכות לעם היהודי, הינה מלידה. אינה תלויה בבחירה. היא בעצמיות שלנו ואי אפשר לברוח או להשתחרר ממנה, אף שאפשר להתכחש אליה או לא לפעול על פיה.

זו שליחות שאנחנו מלידה קשורים אליה ושייכים בה.

להביא לעולם את דבר ד', ללמד את העולם את דרך ד'.

ובמילים אחרות... לתקן את העולם!

שיהיה טהור יותר, טוב יותר, מוסרי יותר, צודק יותר, בריא יותר.

לשליחות הזו קיבלנו תורה.

לשליחות הזו אנחנו נבדלים.

אם נתערבב אנחנו עם הגויים, הורדנו את עצמנו.

פגענו בשליחותנו.

הגויים יכולים לעלות אלינו. להתגייר ולהתחבר איתנו. עם שליחותינו.

'עמך עמי וא-לוקיך א-לוקי'.

זו המציאות העתידית. שרבים מעמי הארץ מתגיירים 'כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים'. 'והלכו גויים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר בית ד', אל בית א-לוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו'. 'כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים'. במהרה בימינו, אמן.

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
כח בתשרי התשעח
,
18 באוקטובר, 2017




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש