שאלה אמונית - האם יש אפשרות לחיים ורודים בלי נסיונות?

איך ייתכן שאלוקים נותן לנו חיים כאלה קשים וכל היום נסיונות?!

הוא לא יכל לעשות לנו חיים ורודים בלי נסיונות?!

תוכן התשובה:

שלו'ם וברכה,

שאלה יסודית וחשובה שאלת. בדרכי הנהגת ד' את העולם.

ננסה לגעת בראשי פרקים. עד כמה שידינו מגעת.

1. ראשית, צריך לזכור באנו לעולם מלא ניסיונות. מלא התמודדויות.

לשם ההתמודדות נברא האדם.

בכל תחום שאדם מצליח ועומד בניסיון, הוא מקדם את העולם ומרים אותו למקום טוב יותר.

ואם חס ושלום לא עמד בניסיון, הוא יורד והעולם עימו...

אמנם גם ירידה זו מקדמת היא את העולם, בתהליך הכולל של העולם.

כי מהמקום בו העולם נמצא עכשיו, אפשר רק לעלות...

זו חלק מההבטחה שד' מבטיח לאחר המבול שלא יחריב את העולם עוד, אע"פ שמכיר הוא כי יצר לב האדם רע מנעוריו ועתיד הוא לשוב ולחטוא.

בע"ה לעתיד לבא, נוכל לנח במציאות ורודה... 'איש תחת גפנו ותחת תאנתו', 'צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה'.

אך בשלב הזה, בעולם הזה- עולם העשיה, תפקידנו לקדם את העולם. לבנות ולשכלל את העולם. בלשון התורה 'לעובדה ולשומרה', ובחז"ל 'תן דעתך שלא תקלקל ולא תחריב את עולמי'

2. נקודה נוספת שחשוב לזכור, הקב"ה פועל בעולם דרכינו. ישנם תהליכים שמתרחשים בעולם בגלל או בזכות עם ישראל או בשביל עם ישראל. ישנם דברים שאנו חווים בשביל כל העולם, ולהיפך, לפעמים פורענות באה לעולם בגללינו.

ככל שאנו משתדלים במעשה צדקה וחסד, במצוות, בלימוד תורה, תיקון המידות, ככל שמוסיפים קדושה ותורה בעולם, העולם מוגן יותר, שמור יותר מפני כוחות מזיקים שמנסים לפגוע בעולם.

הכוח בידיים שלנו!

כח מעשי- 'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה', כח של תפילה- 'שערי צעקה לא ננעלו...שערי דמעה לא ננעלו', וכח של תורה- 'תורה מגנא ומצלא'- תורה מגינה ומצילה.

והכוחות האלו הולכים ומבטלים את הרע בעולם. 'מעט אור דוחה הרבה מן החושך'. והרע כמו החושך אינו מציאות אמיתית אלא רק העדר אור.

3. נקודה אחרונה, ד' משפיע לעולם רק טוב, הוא מקור הטוב. המבט על החיים תלוי בנו.

כשנפגשים בקושי ובחסרון- והעולם מלא בקשיים וחסרונות, משוכות ומכשולים- השאלה מה אנחנו עושים, איך אנחנו ניגשים ומתמודדים.

אפשר להתייאש ולוותר, אפשר להתלונן, להתרגז ולקטר, אפשר לנסות ולנסות ולנסות ועוד לנסות...

כשמנסים, מתמודדים, נבנים, מתעצמים, נהיים אנשים חזקים יותר, מחושלים יותר. ואז מנצחים. ומלאים סיפוק ושמחה. ורואים שצמחנו בזכות ההתמודדות. ואז ניצבים בפני התמודדות חדשה...

חיים בלי מאמץ, התמודדות וניסיון אינם חיים ורודים, גם אם השאיפה תמיד להגיע אל השלמות הורודה. חיים כאלו בעולם הזה, אפורים, משעממים וחסרי משמעות.

ד' רוצה מאיתנו לגדול, לצמוח. וזה רק ע"י התמודדות מאמץ והשתדלות מצידנו.

'שבע יפול צדיק'- מסביר הרב הוטנר זצ"ל שבשביל לקום, צריך ליפול. כתינוק הלומד ללכת, מנסה ומנסה ומנסה ומנסה... רק כך ילמד ללכת! רק כך ניתן לקום! ולהגיע למצב המתוקן והאידאלי.

4. צריך להביט על העולם במשקפיים רחבות, לא רק את הקושי האישי, הפרטי אלא לראות תהליכים- לחפש במה התקדמנו בזכות המשבר, הנפילה, הקושי.

מבט כזה ימלא אותנו בשמחה. באמונה בד' השומר ומשגיח עלינו בכל רגע ורגע יחד עם אמונה בעצמינו ביכולתינו להתמודד, לגדול ולצמוח, אנחנו מגלים בעצמינו כוחות שלא הכרנו ולא האמנו שיש בנו.

מבט כזה גם מביא לשלווה וביטחון, כי מרגיש האדם שאינו לבד, וד' מוליך אותו בכל מקום, בכל זמן, בכל מצב. 'מישהו הולך תמיד איתי'.

הרמב"ן כותב במצוות תפילה בעת צרה, שהעולם מלא בחסרונות, כך סידר ד' את העולם. כדי שהאדם בכל רגע ורגע, בכל צעד וצעד שבו נמצא יתפלל אל ד'. ובכך יהיה דבוק בו תמיד.

'קוה אל ד' חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ד''- בגמרא בברכות נאמר אדם מתפלל ורואה שלא נענה יחזור ויתפלל.

והסביר הרב אברהם שפירא זצ"ל שהתפילה הראשונה כבר פועלת ומגדלת את האדם, וכשחוזר ומתפלל אין תפילה זו כתפילה הראשונה. אלא תפילה של אדם גדול יותר. וממילא נשמעת יותר.

חזקי ואמצי!

בהצלחה ובשמחה תמיד!

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
יח בחשון התשעח
,
07 בנובמבר, 2017




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש