תפילה

שלום רב,

רציתי לשאול ולברר כיצד אני יכולה להפוך את תפילת השחרית היומית שלי למשהו מיוחד ומלא בכוונה גדולה וברצון להתקרב לקב"ה ולא שיהיה משהו שיגרתי, חסר כוונה ואולי אפילו משעמם?...

תוכן התשובה:

שלום שילת יקרה,

מה שלומך?

השאלה שלך היא שאלה שאופיינית מאוד לדורנו. גדולים ורבים דנו במהות התפילה ובדרך שלנו להכניס בה רגש ובדרך להתפלל באמת. לרבים מאיתנו קשה להתרכז לאורך זמן בדבר מסוים וכל שכן שמדובר במשימה רוחני שדורשת מאיתנו ריכוז פנימי ללא כל עבודה פיזית. מה שעוד מקשה עלינו זו, כמו שציינת, השגרתיות. החזרה בכל יום על אותו טקסט גורמת לרגש שבנו להיעלם עם הזמן ולומר את המילים סתם, בלי כוונה מיוחדת.

תגידי בטח, טוב, מה עוזר לי לדעת שהבעיה שלי היא בעיה של כולם, צרת רבים- נחמת טיפשים?! מכיוון שהבעיה הזו ידועה לשמחתנו נכתבו ספרים רבים ומאמרים רבים שיכולים לעזור לנו בנושא הזה, כמו כמובן כל נושא. לכן המלצתי הראשונה היא ללמוד מספרים, ממאמרים ומשיעורים מוקלטים על הנושא, על התפילה בכללי אבל גם עצות שעוזרות להתכוון בתפילה.

כמו כל דבר, גם בעבודת ה' ברגע שאנחנו לומדים עניין מסוים, אנחנו מבינים אותו יותר וכך יכולים לעשות אותו טוב יותר. גם כשאנחנו מבינים מה עומד מאחורי הרעיון של התפילה, איזו פעולה התפילה אמורה לפעול בנו וגם אפילו כשאנחנו מבינים את מילות התפילה, יש סיכוי גדול יותר שנתחבר לתפילה ונתפלל כמו שאנחנו רוצים ושואפים.

הנה כמה ספרים מומלצים העוסקים בעניין התפילה: תפילת ישרים של הרב אלי אדלר- מסביר ביסודיות על מהות התפילה אבל הוא בהכרח קל, שפתי תפתח של הרב אברהם סדן- מדבר בייחוד על תפילת שמונה עשרה, צמאה נפשי של הרב דרוקמן- נגיש מאוד לדעתי ומדבר על מהות התפילה ועל יסודותיה. ועוד רבים טובים שאולי האנשים שמסביבך יידעו להמליץ על ספרים שמתאימים ממש לך. את יכולה גם לנסות להקשיב לשיעורים מהאינטרנט על התפילה, למשל בערוץ מאיר יש כמה סדרות על התפילה, ממליצה מאוד על הרב יורם אליהו, הוא מדבר יחסית ברור ולא גבוה מדי.

נוסף על הלימוד אפשר לנסות עוד כמה מעשים שיכולים לגרום לנו להתכוון יותר בתפילה.

המשנה בברכות כותבת: "חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים, כדי שיכוונו את ליבם למקום" (ה, א) אנחנו לא חסידים ראשונים ואנחנו לא יודעים מה הייתה ההגדרה שלהם לשעה אחת. אבל אפשר ללמד מהמשנה הזו על הצורך לעצור כמה דקות או אפילו שניות ספורות לפני התפילה ולחשוב מה אני הולכת לעשות עכשיו- לכוון את עצמנו למצב של תפילה. זה אומר אולי גם לחשוב על מה אני רוצה להתפלל, מול מי אני עומדת עכשיו וכל מה שיכול לעזור לנו להתכוונן למצב של תפילה. שמעתי מרב יהושע וידר שרק אם היינו חושבים לרגע ואומרים לעצמנו 'אני ניגשת עכשיו להתפלל' התפילה הייתה אחרת לגמרי. העצירה והחשיבה שנייה לפני שאנחנו מתחילים לעשות משהו יכולה לכוון את עצמנו וכך לגרום לנו לעשות רק את הדבר הזה ולא דברים אחרים. בהקשר הזה אפשר גם לעבור לא בשעת התפילה על הסידור ועל המלל של התפילה ולחשוב מה התפילה אומרת לי, ומה אני רוצה לומר בה, כך בשעת התפילה נהיה מרוכזים בתפילה עצמה ולא בחשיבה על מה אני רוצה לומר.

המשנה מציינת שהחסידים היו מתפללים. מעשה שתמיד עוזר בכל מצב הוא להתפלל. כן, להתפלל על התפילה. לבקש שאוכל להתפלל ולכוון כמו שאני רוצה. ומי ייתן שגם את התפילה הזו יקבל ויסייע לנו לכוון בתפילה ולהתפלל כראוי. חוץ מזה, הדיבור על התפילה מול ה' מפתח בנו את הרצון להתפלל כראוי ורק הוא יכול לסייע לנו להגיע לתפילה כפי שאנחנו רוצים.

מאחלת לך שיהיו תפילות טובות ושאל תתייאשי מהתפילה גם אם היא לא מוצלחת. תנסי שוב ושוב. אחרי שמפסיקים להתפלל קשה יותר לחזור להתפלל בקביעות. לכן כדאי להמשיך להתפלל כל הזמן וכמובן לנסות לשפר את התפילה ואת איכותה.

מוזמנת להגיב על הדברים ולשאול עוד במייל שלי או באתר.

כל טוב,

רינת rinathaber@gmail.com.

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
י בכסלו התשעח
,
28 בנובמבר, 2017




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש