מה התפקיד שלי ואהבה עצמית

שלום.

אני מרגישה שאני לא יודעת מי אני. ואני לא אוהבת את עצמי.וזה לא שאין לי חברות או משפחה,הפוך ישלי ומהאנשים הכי איכותיים .זה פשוט שאני כל הזמן משווה את עצמי לאחרים-לאחים שלי ולחברות שלי וקשה לי עם זה.אני כבר עשיתי רשימת דברים טובים בי ואני יודעת שאומרים שאם ה' הביא אותך לעולם זה אומר שיש לך תפקיד.אבלאני גם לא יודעת מה התפקיד שלי וגם הייתי רוצה תכונות אחרות. כי אני לא חושבת שהם כאלה חשובות..כל האחים שלי והחברות שלי מצחיקים מקובלים ורועשים וכדו...ופעם גם אני הייתי ככה אבל לאט לאט אני רואה את עצמי יורדת.ועכשיו כשערבבו כתות(אני כיתה ט אז מערבבים כתות) שמו אותי כמעט בלי שום חברות.וזה קשה לי עוד יותר כי אני בבית ספר מחוץ לעיר(החברות הטובות שלי הם מהסניף בשכונה.לא מהבית ספר אני הולכת לבית ספר הזה בגלל המורים וההנהלה שהם נותנים לי המון ולא בגלל הילדות שאליהם אני פחות מתחברת,אבל אני ילדה כזאת שתמיד תסתדר ותמיד יאהבו אותה אז זה לא הפריע לי כל כך אבל עכשיו שאני מתחילה להרגיש את המצב הזה שאני לא אוהבת את עצמי שאם אני לא הייתי אני,בכלל לא הייתי רוצה להיות חברה של עצמי.וזה קשה לי אני המון פעמים בוכה בשקט כי זה כואב לי שאני רואה את אחים שלי וחברות כל-כך בטוחים בעצמם אהובים ואוהבים את עצמם ואני מקנאה בהם.וכשאני רואה שחברות שלי נגיד הולכות לחברה אחרת שלי וסתם מדברות איתה אני מרגישה קנאה כי אני מרגישה שאני משעממת שאין לי פתאום אנרגיות ושאני רוצה להיות כמוהם וזה כל כך קשה.

אשמח לעזרה.

תוכן התשובה:

שלום יקרה,

קודם כל סליחה ומחילה על העיכוב בתשובה, מקווה שבזמן שחלף מצאת חלק מהתשובות לשאלתך החשובה.

את מתארת בדברייך מספר נקודות חשובות שכרגע מעסיקות אותך -

* "אני לא יודעת מי אני" ו"אני לא יודעת מה התפקיד שלי"

* "אני לא אוהבת את עצמי" ו"הייתי רוצה תכונות אחרות"

* "אני כל הזמן משווה את עצמי לאחרים"

* הקנאה באחרים שכ"כ בטוחים בעצמם ואוהבים את עצמם.

ננסה להתייחס לכל אחת מהנקודות האלו:

"אני לא יודעת מי אני" ו"אני לא יודעת מה התפקיד שלי"

קודם כל, נפתח ונאמר – שאת לא הראשונה שמסתובבת עם התחושות האלו. הרבה אנשים באמת מסתובבים עם השאלה – מה התפקיד הייחודי שלי? מה הצבע המיוחד שאני מוסיף במציאות? ובאמת עיקר הקושי בהתמודדות עם השאלות האלו היא בכך שאף 'מלאך' לא מתגלה אליי בלילה ואומר לי מה התפקיד הייחודי שלי.

אז איך בכל זאת נדע ? – זהו שאולי בעצם אנחנו לא צריכים מישהו 'מבחוץ' שיבוא וילחש לנו בסוד מה התפקיד שלנו, אלא – עלינו להשתדל ולהיות מי שאנחנו – בצורה הכי טובה שאפשר.

מה זה אומר? יש את הסיפור על רבי זושא, שאחרי שאמר שאחרי מאה ועשרים שנות חייו – הקב"ה לא ישאל אותו "למה לא היית משה רבינו?" , אלא – "למה לא היית זושא". כלומר – לכל אחד מאיתנו יש את התפקיד שלו, והתפקיד שלי שונה מהתפקיד של החבר שלי.. הקב"ה שם בתוכנו רצונות, כשרונות, יכולות – שהם שלנו והם 'כלי העבודה' שאיתם אנו יכולים וצריכים לקיים את התפקיד שלנו בעולם. אנחנו לא צריכים להיות 'כמו החבר שלי' – גם אם החבר שלי הכי מצחיק ורעשן שיש, אלא אני צריך לשאול את עצמי – מה הכי מתאים לי? מה הדרך שבה באמת אני הכי אמיתי עם עצמי? שהכי מבטאת את הכשרונות והיכולות שלי ?

וזה בסדר גמור אם אין לי את כל התשובות ביום אחד.. אלו דברים שאנו הולכים ומבררים כל החיים שלנו.. שאלות כמו - איך אני צריך לפעול בנקודת הזמן הזו? איזה תכונות ויכולות שאני מסוגלת אליהן גיליתי בי לאחרונה?

אנחנו אחראים על הרצון לנסות ולהיות אמיתיים, להקשיב למי שאנחנו.

"אני לא אוהבת את עצמי" ו"הייתי רוצה תכונות אחרות"

ננסה לשאול את עצמנו – למה אני לא אוהבת את עצמי?

האם חוסר האהבה שלי לעצמי נובע מכך שאני משווה את עצמי לאחרים?

איזה תכונות טובות שיש בי אני כן מסוגלת לראות?

למה הייתי רוצה תכונות אחרות?

הרבה פעמים אנחנו יכולים להסתכל על אחרים ולחשוב לעצמנו – "אם רק הייתי ככה וככה...אז.." ולצייר לעצמנו תמונת מצב שאם הדברים היו שונים הכל היה מסתדר. או לפחות טוב יותר מעכשיו..

אבל האמת היא שהקב"ה ברא אותי כמו שאני, עם התכונות והכשרונות האלו - לא 'במקרה'. יש לכך מטרה ותכלית.

השורש ז.מ.ן מלמד אותנו על כמה מילים שיש ביניהן קשר – זמן, הזדמנות, זימון.

לא סתם הקב"ה שם אותי בזמן מסויים במקום מסויים, ואם הוא זימן אותי דווקא לפה בזמן הזה – יש לי כאן הזדמנות לצמוח מכך.

אצל הקב"ה הכל מתוכנן, גם אם עוד קצת קשה לראות זאת. אבל עצם הידיעה הזאת עוזרת לנו לשחרר את ההרגשה של "אם רק..אז.."

מכירה את זה שמגיעים למקום מסויים ויש מישהי מסויימת שאני אומרת לעצמי – "אם רק הבחורה הזאת שלא נחמדה אליי לא הייתה חלק מהכיתה הזאת (לדוגמא) – הכל היה קל וטוב יותר"..?

זאת מחשבה שיכולה לתקוע אותנו, כי הבחורה הזאת בעצם עדיין איתנו בכיתה.. ואנחנו לא יכולים לשנות זאת..

אז מה כן? – אנחנו צריכים להבין שלא סתם דווקא אני נמצאת בכיתה הזאת ואם כך הם הדברים – כנראה שיש סיבה שאני בכיתה הזאת בדיוק. וכשאנחנו מסכימים להאמין בכך – אנחנו יכולים להיות הרבה יותר פתוחים לנסות ולקבל מהמצב הנתון את הדברים הטובים שיש בו.. במקום להתבאס ממה שאין כרגע..

באותו אופן – לא סתם נולדנו למשפחה שלנו, לא סתם אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים, נשמעים כמו שאנחנו נשמעים וכדו'..

יש לכך מטרה ותפקיד שמתאימים בדיוק עבורנו. גם כשעוד קשה לראות זאת בבהירות.

(ויחד עם זאת – לפעמים כשמרגישים שאנחנו במקום שבאמת לא עושה לנו טוב ואנחנו מרגישים שהוא "מכבה" אותנו, כדאי להתייעץ עם מישהו שאוהב ומכיר אותנו ואולי נחליט שהפעם כדאי לשקול מחדש את ההישארות במקום הזה..)

וכשאנחנו מבינים זאת – קל יותר לשמוח במה שיש בי. כי אני לא מתבאסת על מה שיש.. אלא אני מנסה למצוא את מה שכן יש ב"ה (ואין אדם שאין בו טוב).

"אני כל הזמן משווה את עצמי לאחרים"

דבר נוסף שקורה לנו המון..

למה אנחנו משווים את עצמנו לאחרים?

יכולות להיות לכך מספר סיבות – אבל נדמה לי שאחד הדברים הוא מכיוון שהאדם הוא יצור שחי כל הזמן בחברה – ומתוך כך הוא כל הזמן רגיל לראות את עצמו ביחס לסביבה שלו.

וגם פה – יש לנו מטרה לנסות ולבנות 'עמוד שדרה פנימי' ששמח במה שיש בתוכי. אנחנו לא צריכים חברה שלמה שבה כולם "מצחיקים" / "מגניבים" וכדו'.. אלא – אנחנו שכל אחד יפתח את מה שהוא טוב בו ויוסיף מזה גם לאחרים.

יש כאלו שבנטייה שלהם הם יותר רעשנים, ויש שקטים.

יש יותר רגועים ויש יותר סוערים..

יש יותר סגורים ויש יותר פתוחים

יש יותר מתלהבים ויש יותר אדישים ועוד ועוד...

אנחנו נזהה מי אנחנו, ונלמד להכיר את עצמנו

אין פה טוב או לא טוב – השאלה היא מה יותר מתאים למי שאני.

וכשאנו זוכרים שככה הם הדברים אז אנחנו שמחים גם על מי שאנחנו וגם על מי שהחבר שלנו – כי צריך גם אנשים שקטים וגם רועשים.. גם מתלהבים וגם יותר אדישים...

צריך הכל מהכל. וכמה כיף שיש לנו את הכשרונות שלנו ושלחבר שלי יש את הכשרונות שלו ויחד כל אחד מוסיף מהטוב שלו..

כך גם לגבי הקנאה -

הרבה פעמים אנו מקנאים כי אנו מרגישים שמה שיש לחבר שלי בא על חשבון מה שיש לי.

חז"ל מלמדים אותנו ש"אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימה" – כלומר, מה שיש לחבר שלי זה לא מפריע למה שיש לי ולא מגיע 'על חשבוני'.

ומה אם אנחנו ממשיכים לקנא?

אנחנו צריכים לעצור לרגע ולשאול את עצמנו – למה אני מקנא? מה יש לחבר שלי שמפריע לי?

האם מה שאני מקנא בו זה משהו שקשור גם אליי? ואם התשובה היא שיש סיבה לקנאה –כדאי לעצור ולחשוב איך אני מתקדמת לעבר הדבר שאני מאוד רוצה שיהיה בי כמו שאני רואה שיש בחברה שלי (לדוגמא – אם אני מקנאה בחברה שלי שהיא מאוד מסודרת ותמיד מצליחה לנהל את הזמן שלה נכון – אולי במקום לקנא אני אלמד לסדר את הזמן שלי נכון גם כן? אולי אפילו אני יכולה לבקש מאותה חברה שתלמד אותי איך היא עושה את זה?)

ונקודה נוספת לגבי קנאה – שהרבה פעמים אנחנו "מקנאים" כי אנחנו רואים רק תמונה חלקית.

(למשל – מקנאים בחבר שההורים שלו תמיד נחמדים וזורמים והוא יכול להביא חברים הביתה מתי שבא לו.. אבל אנחנו לא יודעים שההורים שלו אף פעם לא מביאים לו כסף לדוגמא והוא עובד קשה כדי שיהיו לו דמי כיס- מה שלנו ההורים נותנים בצורה קבועה..)

ואנחנו צריכים לזכור שכשמתסכלים רק על דבר נקודתי – קל יותר לחוש קנאה, אבל אנחנו רוצים לזכור שאנחנו לא רואים את כל התמונה השלמה של מה כל ההתמודדויות שכל אחד מתמודד איתן.. ולכן במקום לקנא ב"נקודה" מסויימת בחבר שלי, אני יכול לנסות ולשמוח בכל הדברים הטובים שכן יש בחיים שלי....

דבר נוסף הוא שלפעמים אנחנו לא מוציאים מספיק לפועל כוחות חיים שקיימים בנו. למשל אולי קיימים בך כשרונות שלא גילית אותם והם מחכים לצאת. מכיוון שהם עדיין בהמתנה ולא מתממשים, את מרגישה את חוסר הסיפוק הזה תחשבי אולי על דבר שאת נהנית לעשות ותנסי לפתח אותו יותר.

לסיכום -

בשאלה שלך העלית מספר נקודות חשובות שחשוב לעסוק בהן ואפשר להרחיב בכל אחת מהן עוד רבות.. ניסיתי לגעת במעט מכל נקודה.

אם נתמצת -

* לכל אחד מאיתנו יש תפקיד שהקב"ה רוצה שהוא יקיים בעולם, אנחנו לא יודעים מהו באופן גלוי אבל אנחנו צריכים לנסות ולזהות מה הכי מתאים לתכונות שלנו – ולנסות להתמקד בזה..

* לזכור שיש בי הרבה טוב והרבה כשרונות ולא סתם הקב"ה שם אותי בדיוק במקומות בהם אני נמצאת, ולנסות ולזהות מה הטוב שכן יש בי... וללמוד לשמוח בו.

*יהיה לנו יותר קל לא להשוות את עצמנו לאחרים כשנזכור שלכל אחד יש את הכשרונות והיכולות הייחודיים שלו ויש לכך מטרה.

*לזכור שהטוב שיש לאחר לא בא על חשבוני ובנוסף – קל יותר לקנא באחרים כששוכחים שאנו לא מכירים את כל התמונה וכל הסיבות.

*הוצאת כוחות חיים מהכוח אל הפועל משמחת ומביאה סיפוק, ומכאן גם מנוף לביטחון העצמי..

מוזמנת בשמחה להמשיך ולשאול,

ושוב יישר כח על השאלה והרצון לברר

הדר.

Hadar.kra@gmail.com

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
טו בכסלו התשעח
,
03 בדצמבר, 2017




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש