זירו או הירו? - דבר תורה לפרשת שמות

--לרפואת מרינה בת פאולינה ואילן בן חנה בתוך שאר חולי ישראל—

בפרשת השבוע, פרשת שמות, אנו מתחילים את הסיפור על בני ישראל שמסיום ספר בראשית גדלו מהגדרת "בני יעקב" ל"עם בני ישראל", וכן את הסיפור על מנהיג חדש לעם (ספויילר – שילווה אותנו עד ארץ ישראל) בשם משה בן עמרם משבט לוי, או בשמו היותר מוכר – משה רבנו.

"ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך ה'...

ויאמר משה אל ה' בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי.

ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי ה'.

ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר.

ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח.

ויחר אף ה' במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי...

ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים" (שמות, פרק ד' פסוקים א' – ט"ז).

בהתגלותו הראשונה של הקב"ה אל משה, אומר הקב"ה למשה את שליחותו – להוציא את בני ישראל ממצרים.

השלב הראשון, ואולי מבין הקשים ביותר: מסירת הבשורה לעם של עבדים שאדוניהם ממרמרים את חייהם על הגאולה המתקרבת.

משה טוען כלפי הקב"ה שהוא אינו מנהיג. הוא אינו יכול לדבר אל העם בצורה טובה כי הוא "כבד פה וכבד לשון" ולכן לא יבינו אותו ואולי גם לא ירצו להאזין אליו. אולי עדיף לשלוח נביא אחר פעיל ומוכר כבר – אהרון אחיו.

לבסוף שולח הקב"ה את אהרון שיתרגם את דבריו של משה. אבל בסופו של דבר - משה הוא המבצע את השליחות.

חכמים זיכרונם לברכה העלו תשובות שונות לשאלה - מה משמעות הביטוי "כבד פה וכבד לשון"? נביא כל אחד בקצרה:

רש"י על הפסוק מפרש שמשה טען שאינו יכול לדבר ברבים עקב מום פיזי.

גם ר' חננאל בדומה לרש"י מפרש: הדיבור של משה לא היה צח באותיות זשרס"ץ שהן אותיות השיניים (כבד פה), ובאותיות דטלנ"ת שהן אותיות הלשון (כבד לשון). קשה להבין אדם המדבר כך, קל וחומר מנהיג עם.

הרשב"ם: "משה לא היה בקי בלשון מצרים שהרי ברח משם בקטנותו ועתה הוא בן 80! איך אפשר שיהיה נביא שיהיה מגמגם בלשונו ושיוריד לעם את התורה וילמד אותה?!

רבנו בחיי מביא את המדרש המפורסם: "כשהיה משה קטן ... נטל עטרה מעל ראשו וזרקה לארץ. אמרו חרטומי מצרים: 'אין זה אלא סימן מורד במלכות, נביא לו זהב וגחלים לוחשות, אם ייטול הזהב בידוע שבן דעת הוא'. כיון שבא ליטול הזהב בא מלאך ודחק ידו על הגחלים, נטלן וזרקן לתוך פיו, לפיכך נהיה כבד פה".

ספורנו מביא הסבר שונה הקשור להנהגה: משה לא היה מורגל במלאכת לשון למודים וסדרה לדבר לפני המלך. אחד הכישרונות החשובים ביותר של מנהיג זה כושר דיבור ותורת הנאום ומשה טען שאין לו את אותו הכישרון.

הרמב"ן מביא הסבר דומה: לא ראונ לאדון הכול (הקב"ה) לשלוח שליח ערל שפתים. עדיף אדם מושלם בבריאותו.

לפי כל ההסברים, כבדות הפה והלשון של משה גרמו לו להחשיב את עצמו כאנטי-מנהיג. ואם לא היו יודעים את המשך הסיפור, רובנו היו חושבים בדיוק כמותו - מגבלה זאת בהחלט לא הייתה מתאימה למנהיג בעיני לא מעט אנשים.

אבל במבט שונה זאת אינה בעיה אלא להיפך – זה מסר עמוק!

הרב שלמה לוינשטיין מבקש בספרו לדמיין לעצמנו ילד שאינו מצליח לדבר ולהתבטא, ובטח שלא מול ציבור. איזה מחשבות עוברות בלב ההורים שלו?

הם אומרים לעצמם: מה יהיה איתו? איך הוא בכלל יגדל, יתפתח ויקים משפחה? מה יצא ממנו?

ולעומת זאת, התורה מראה לנו שלמרות שכמעט אי אפשר היה להבין את משה – הוא הפך לאייקון המנהיגותי הגדול ביותר שהאנושות כולה מכירה!

משה הפך לאדון הנביאים. הוא ביצע את שליחויות הקב"ה לעם ולפרעה, הוא הוריד את התורה מהשמים, הוא הנהיג אותנו במשך 40 שנה במדבר ועוד...

ובעצם – משה לא מפסיק לדבר איתנו עד היום הזה!

הר"ן והמלבי"ם מסבירים למה משה היה דווקא המתאים ביותר לשליחות בזכות מגבלתו:

אם משה היה כריזמטי ובעל כשרון דיבור ונאום היו חושבים שבזכות כשרונו הוא הוציא את ישראל ממצרים!

על כן הקב"ה עשהו כבד פה וכבד לשון מלכתחילה! כדי שיהיה ברור שפרעה לא השתכנע ממנו בדרך הטבע אלא בדרך נס.

כשאנחנו מבינים את זה אנו ללמוד שאיננו מנהלים את העולם. אבחנות על כל סוג של ליקוי או כישלון (חיצוני או פנימי) של אדם לא קובעת את העתיד שלו באופן ודאי.

בכל פעם שאדם נכשל ומרגיש שהוא לא יכול ולא מסוגל – כדאי שיזכיר לעצמו את משה רבנו.

איפה אנחנו יכולים להזכיר לעצמנו את משה רבנו?

שבת שלום!

חברים מקשיבים

תוכן התשובה:

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
יז בטבת התשעח
,
04 בינואר, 2018




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש