פחד

שלום:)

עכשיו, כמו שידוע לכולם, יש גל פיגועים וניסיונות פיגועים. המצב הבטחוני בארץ קשה.

לאחרונה, מאז שהתחיל גל הטרור העכשווי, נכנס בי פחד. פחד להתקל בפיגוע, להיפצע, או אפילו למות.

אני עוברת ברחוב מהר, מסתכלת לצדדים כל הזמן, באוטובוס אני יושבת דרוכה ומוכנה לכל דבר שיקרה. אני כל הזמן ממלמלת פרקי תהילים, נועלת את הבית תדיר, אני מפחדת לעמוד בצמתים, בתחנות מרכזיות, ועל טרמפים אי אפשר בכלל לדבר.

אני חייבת לציין שאני לומדת ביהודה ושומרון, שזה מגביר את הפחד שלי.

כבר מעתי מהרבה אנשים שאני לא צריכה לפחד כי אם ה' רוצה שיקרה לי משהו, זה יקרה לי בכל מצב ובכל מקום. אני באמת מאמינה בזה, אבל עדיין אני עם הפחד הזה בלב.

בבקשה, תעזרו לי!! איך אני מוציאה את הפחד הזה?

תודה רבה:)

תוכן התשובה:

היי יקרה,

מצטערת על האיחור בתשובה. אני לא יודעת מה עבר עליך מאז ששלחת את השאלה, אולי הפחדים קצת נרגעו מאז אבל בכל זאת אנסה לענות קצת. לפני הכל, אני רוצה להגיד לך שאני שמחה וגאה בך ששלחת לנו את השאלה. אני חושבת שאולי אחד הדברים המשמעותיים שכדאי לעשות עם פחד שנמצא בפנים זה להוציא אותו החוצה. לכן גם עצם השאלה והשיתוף הם כבר התחלה טובה להתמודד עם הפחד ובעז"ה אנסה להרחיב על זה יותר בהמשך.

"להסכים לפחד"

לפעמים כשאנחנו מפחדים, הדבר הראשון שאנחנו רוצים זה לגרש את הפחד, לסלק אותו. זה אולי הגיוני אבל אז לדעתי יכול לקרות מצב הפוך- ההתעסקות באיך לגרש את הפחד מביאה אותנו לפחד מהפחד עצמו ואז אנחנו נמצאים במן מערבולת כזאת של העצמה של הפחד, התעסקות יתר בו ואולי גם האשמה עצמית של "מה לא בסדר אתי שאני מפחדת?". אני מציעה משהו שונה- בואי נסכים לפחד. בואי לא נלחם בו כי פחד הוא רגש טבעי. יותר מזה, כולנו מפחדים, זה נורמלי לפחד, זה חשוב לפחד. עם ההבנה הזו אני רוצה שנתחיל. את כותבת שאת מפחדת מהמצב הביטחוני בזמן האחרון וזה נורמלי לחלוטין לפחד. הפחד נמצא שם בתוך הלב כדי לשמור עליך- להיות עירנית יותר, להיות אחראית יותר, להימנע ממקומות מסוכנים. בואי ננסה להתרגל לחשוב- למה אני כן רוצה את הפחד? במה הוא טוב לי? לכל התשובות האלה נקרא הפחד השומר או הפחד החיובי.

"לדייק את הפחד (הצד השני של הפחד)"

אחרי שהסכמנו לפחד ואחרי שהבנו שיש בפחד גם צד חיובי אז אפשר לנסות לדייק אותו. לפחד יש עוד צד- פחד שנובע הרבה פעמים מדמיונות והפרזות. זה פחד שאין לו סיבה ברורה ומוחשית במציאות והוא מפריע לתפקוד שלנו. פחד כזה הוא פחד שמשתלט עלינו ולא מאפשר לנו לתפקד כרגיל. בשביל לדעת באיזה מצב את נמצאת את יכולה לשאול את עצמך- האם יש סיבה מוחשית לפחד שאני מרגישה? (יכול להיות שבממצבים/ מקומות מסוימים תהיה לך תשובה ובאחרים לא), עד כמה אני מרגישה שהפחד מפריע לי ביומיום?, כמה אני מרגישה את הפחד מ 1-10? כמה הפחד נוכח ותופס את המחשבות שלי? איפה בגוף אני מרגישה את הפחד? מה קורה לי כשאני מפחדת? השאלות האלה יכולות לעזור לך לדעת באיזה מצב את נמצאת ומה הדרך הכי טובה בשבילך להתמודד אתו.

"להוציא את הפחד החוצה"

אז איך מוציאים את הפחד? יש הרבה דרכים אבל לפני הכל, כמו שאמרנו בהתחלה- לדבר, לדבר ולדבר. לא צריך עם כל אחד אבל חשוב לא לשמור אותו בבטן. אני מציעה לך למצוא דמות בוגרת- הורה, מחנכת, מורה מקצועית, יועצת בבית הספר או כל דמות אחרת בוגרת שאת מרגישה בנוח לדבר אתה. עצם הדיבור על הפחד הוא כ"כ משחרר. אפשר לדמיין שהפחד הוא כמו בלון ענק שנמצא בתוכנו וכשאנחנו משתפים בפחד, האוויר כאילו יוצא החוצה. הפחדים נראים אחרת כמדברים עליהם. הדמות הבוגרת הזו גם תוכל לעזור לך להבין באיזה מצב את נמצאת וביחד למצוא את הדרך המתאימה לך להרגיע את הפחדים. בנקודה הזו חשוב לי להגיד שלא תמיד אנחנו מצליחים להתמודד עם הפחד לבד ולפעמים אנחנו צריכים משהו חיצוני- ייעוץ או טיפול למפגש אחד או תקופה מסוימת שתעזור לנו לשחרר. במקרה שתגיעי למסקנה שזאת הדרך שמתאימה לך כרגע אז חשוב לי להגיד לך שזה ממש לא בושה וההפך- זה מעיד על בגרות ואחריות שיש לאדם על עצמו ועל החיים שלו. לכל אחד יש תקופות מלחיצות יותר ומלחיצות פחות ומה שצריך להוביל אותנו בבחירה הוא מה הדרך הטובה ביותר שתעשה לי טוב.

ומה עוד?

חוץ מלשתף בפחד, אפשר לעשות עוד כמה דברים שיכולים לעזור להתמודדות. כל אחת מתמודדת בצורה שונה ולכן את יכולה לנסות להתבונן בחיים שלך- מהם הדברים שמרגיעים אותך? מה עושה לך תחושה טובה?

הנה כמה רעיונות- לעשות ולא לעשות:

- "לעשות"- להיות עסוקה בטוב- כשהפחד מציף, לפעמים הדרך הטובה היא להסיח את דעתנו ממנו. להתעסק בכל מה שהוא לא הפחד ועושה לך טוב- לנגן, לאפות, להתנדב, לצאת עם חברה, לשמוע מוזיקה, לנשום נשימות עמוקות, לעשות ספורט ועוד..

- "לעשות"- להתפלל לריבונו של עולם דרך המילים של התפילה ולדבר עם ה' במילים שלך. לשתף אותו בפחד, לבקש שייתן לך כוחות, להתחזק באמונה שהוא אתך בכל רגע ורגע, גם בזמן הפחד. להאמין שהוא גם ייתן לך בעז"ה את הכוחות להתגבר עליו.

-"לא לעשות"- במקביל לפעילויות המרגיעות, כדאי לא להימנע ממה שמעורר את הפחד. זה נשמע אולי הפוך אבל דווקא ההימנעות יכולה להעצים את הפחד ולכן דווקא כדאי להמשיך לעשות את כל מה שאת רגילה. כלומר, אם אחרי שחשבת לעומק וביררת עם עצמך ועם אחרים שבאמת לא נשקפת סכנה ממשית מהסדר יום הרגיל שלך, אז כדאי מאוד להמשיך אותו כרגיל. כשאת ממשיכה את הסדר יום הרגיל שלך, את נותנת לעצמך תחושה חיובית שאת מסוגלת להתמודד.

כתבתי כאן כמה נקודות למחשבה, אני מקווה שלפחות חלק מהן יהיו לך לעזר ושולחת לך הצלחה גדולה!

את מוזמנת להמשיך לשאול ולברר אם תרצי שארחיב,

שלך,

הילה

Hilabensh92@gmail.com

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
יא בשבט התשעח
,
27 בינואר, 2018




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש