"כי האדם עץ השדה.." - דבר תורה לט"ו בשבט

בע"ה

שלום לכולם,

בטח שמעתם כבר הרבה פעמים "כי האדם עץ השדה" ושיש בינינו לבין העצים דמיון לא קטן.

אז אמנם אני לא חובבת מדעים גדולה, אבל דרשתי מעצמי להעמיק השנה קצת יותר בידיעותיי על העץ, ומתוך כך לחשוב איפה זה פוגש אותי, את העץ שבי, את עצמי.

העלים- לא להאמין, אבל הדבר הקטן ביותר בעץ, הוא מקור הכח שלו! העלים משמשים לעץ מעין "פה" ומכניסים לתוכו חמצן. ובזמן שלכת, כשהעלים נושרים, הם לא הולכים לאיבוד, עם הזמן הם מתכלים והופכים להיות דשן לעץ. מדהים!

בעיני הקטנות, אני רואה בעלים שווי ערך למעשים הקטנים שלנו, אלו שאנחנו נותנים באמצעותם "חמצן" לאדם אחר. זה יכול להיות מעשה קטן, פשוט, ולא חייב להיות כתובת על איזה קיר (כל קיר, ממשי או וירטואלי..). וכשהמעשה שלנו לא מתקבל בצד השני, אני מאמינה שהוא לא הולך לאיבוד, הוא עוד יהיה בסיס לדבר קטן אחר, משובח וטוב יותר.

השורשים- מקור המים של העץ. אז יש עץ בלי עלים, אבל אין עץ בלי שורשים.

ואצלנו? יכול לעבור יום , יומיים, תקופה בלא מעש-

אבל מה נמצא לי בשורשים שלי? מה מחיה אותי? מה המים שלי? מה אני לא יכול לחיות בלעדיו?

עכשיו- אם הדבר שבחרתי בו הוא דבר גשמי ובר חלוף, ט"ו בשבט הזה הוא הזדמנות לעצור , לחשוב ולבחור מים חיים, מים זכים וטהורים, גבוהים מכל דומם חולף שאני מרגיש שאין לי חיים בלעדיו.

יש עוד הרבה דברים להשוות, אבל אני רוצה לסיים באמירתו של רבי סימון "אין לך כל עשב ועשב, שאין לו מזל ברקיע, שמכה אותו, ואומר לו גדל".

עברנו לאחרונה מכות לא קלות כיחידים, כאומה, ואני חושבת שכל מכה כזו, היא קריאה למעלה "גדלו!", בואו לא נישאר במכה, להפך- נכה שורשים, נצמח ונצמיח!

ט"ובי שבט שמח!

מעיין וחברים מקשיבים

תוכן התשובה:

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
יג בשבט התשעח
,
29 בינואר, 2018




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש