יש לי ספקות באמונה, איך אוכל להאמין בלב שלם?

אני בסה"כ ילדה דתית. היו לי הרהורים והתלבטויות, זאת הייתה תקופה קשה, המון חברים חזרו בשאלה והרגשתי שבעולם כמו שלנו הדבר הכי קשה הוא להקשיב לעצמך, ללב.. לקח זמן וקושי גדול אבל הצלחתי אני מאמינה! אני יודעת את זה!.

אז למה בתוכי יש ספקות? אני שונאת את זה!!!!

הדבר הכי טוב הוא להאמין באמת, למה רק אני מקולקלת? למה אני לא מצליחה להיות כמו כולם ולהאמין באמת? באמונה שלמה?.

יש לי המון פחדים. הם לא רגילים לנערה בת 16 אני יודעת. אנשים אומרים לי שיש לי חכמת חיים אולי בגלל זה אלא הפחדים שלי - עולם הבא, רוחות, שדים ועוד .. לא יכולתי לישון בגלל זה בלילות.

למה זה כל כך קשה להאמין? לבטוח? התקופה שלא האמנתי הייתה חשוכה.

איך אוכל להאמין באמונה שלמה?

תוכן התשובה:

שלום יקרה,

ראשית, אינני רב אבל אנסה לתת לך כיווני מחשבה סביב שאלתך.

מפעים מאוד הרצון שלך לחיות חיי אמונה ולהאמין בכל ליבך בה'. לא קל להצביע על הקושי שלנו ולהגיד 'בזה אני רוצה להשתפר' ולרוב אנחנו דווקא בורחים מהקשיים. על כן, אני מעריכה מאוד את הכנות והאומץ שלך ומאחלת לך שבעזרת הרצון והאומץ שלך תעלי מעלה מעלה ותאמיני בלב שלם כמו שאת רוצה.

למה רק לך יש ספקות באמונה?

איך את יודעת שרק לך יש ספקות באמונה? איך את יודעת שההורים שלך מאמינים בלב שלם? שלחברה קל להאמין? שהרב של היישוב שלך שלם באמונתו? אמונה היא דבר אינטימי וכל אחד מתמודד עימה בדרך שלו ואין אנו יודעים מה מתרחש בליבו של האדם האחר. לכן אין מקום להשוואה בין האמונה שלי לאמונה של האדם האחר. עלינו להתרכז בבניית האמונה שלנו בלי לפזול ולהשוות לאמונה של אנשים אחרים.

יתרה מכך, חשוב להבחין בין ספקות לשאלות. ספק הוא ערעור בקיומו של דבר מסוים ואילו שאלה היא בירור הדבר מתוך רצון להבין את הדבר. בעבודת ה' אנחנו חייבים שאלות. השאלות מקדמות אותנו להבנה עמוקה יותר וכך לאמונה שלמה יותר. רק השבוע, בלילה הקדוש ביותר בשנה, ישבנו ושאלנו בלי סוף. לא ברור למה החברה הישראלית קראה לאדם שעוזב את היהדות "חוזר בשאלה" משום שדווקא אדם שיש לו שאלות הוא המתקדם והמתעלה. אדם שאין לו שאלות, הוא עומד במקום ולא משכלל את אמונתו.

תשאלי, לא מגיעים בשלב מסוים להבנות שמספקות אותנו? אולי, אבל משום שהחיים שלנו דינמיים ואנחנו משתנים כל הזמן, התשובות שהגענו אליהן כבר לא מספקות אותנו ולכן אנחנו מחפשים תשובות אחרות, מדויקות יותר. אנחנו עלולים להיות מתוסכלים מכך שאף פעם לא נגיע למנוחה ונחלה וכביכול נראה לנו שאף פעם לא נגיע לשלמות. אך ביהדות השלמות איננה הגעה ליעד מסוים אלא השאיפה לשלמות היא השלמות. החיפוש התמידי אחר האמת והתנועה התמידית כלפי מעלה הם השלמות והם ה"יעד" שעלינו להגיע אליו.

לכן מדויק לומר שעבודת ה' היא בניין שנבנה לאט לאט ובזהירות קומה על גבי קומה באמצעות לימוד, תובנות וחוויות רגשיות (כמו תפילה). לאף אחד אין תשובות בכיס, אפילו משה רבנו למד אצל הקב"ה 40 יום ו40 לילה עד שירד להעביר את התורה לעם ישראל. עבודת ה' נקראת עבודה כי היא מצריכה עבודה. לא נולדנו מאמינים אלא נולדנו עם יכולת להגיע לאמונה, יכולת לפתח את הבסיס האמוני הטבעי.

בניין האמונה-עבודת ה' צריך להתאים לנו וצריך להיבנות בשלבים שמתאימים לנו. לכן לדעתי עלינו להתעסק בתכנים שמתאימים לנו ולהבנתנו. אין טעם שנלמד ספר יסודי וחשוב אם אנחנו לא מבינים אותו וכן גם נושאים שאנחנו פחות מבינים, למשל הרוחות והשדים שהעלית. לעניות דעתי, בנושאים שאין לנו השגה בהם עלינו לבטוח בה' שהוא מנהל את העולם כמו שצריך.

תשאלי מה כדאי לי ללמוד? קודם כול מה שמעניין אותך! מעניין אותך מידות, תמצאי ספר שמדבר על מידות, מעניין אותך אמונה קחי ספר אמונה. הנה הרשימה של ספרים בכל מיני נושאים שיכולים להתאים לך http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=53234. אני ממליצה לך לנסות לקרוא את הספרים של צבי איל- מי שטעם יין הונגרי, אוהב ימים וכו' שמדברים בצורה פשוטה על ההתמודדות שאת מתארת.

לקראת סיום כמה מילים על הפחדים שהעלית. כמו שכתבתי בפסקה הקודמת, לדעתי אין לנו הבנה בנושאים האלה ולכן כדאי לעזוב את הנושאים האלה ולהתעסק בדברים של העולם הזה ששייכים להבנתנו ולעבודת ה' שלנו בעולם הזה. מלבד זאת, כדאי שתחשבי מהו המקור לפחדים הללו ואיך הם נכנסו אלייך ותמצאי את המקור, חשוב שתתרחקי ממנו כמה שיותר. כל פחד שבנו לא נולד סתם, קדם לו אירוע, סרט, אמירה או כל דבר אחר שהעלה את הפחד הזה בנו.

מקווה שעזרתי מעט. מאחלת לך שתעבדי את ה' מתוך שמחה ונחת ותעלי מעלה מעלה.

מוזמנת להעיר, להאיר ולשאול עוד במייל שלי או באתר.

כל טוב,

רינת rinathaber@gmail.com.

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
ו בניסן התשעח
,
22 במרץ, 2018




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש