מתכון נשמת החיים - ד"ת לפרשות תזריע מצורע

בספר בראשית מספרת לנו התורה על אופן בריאת האדם: :

"וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה"(בראשית פרק ב', פסוק ז')

הפסוק נותן לנו את המתכון בו השתמש הקב"ה ליצירת האדם - "עפר מן האדמה" ו"נשמת חיים". גוף חמרי, שבתוכו נפח הקב"ה נשמה רוחנית ברוח פיו כביכול.

בעצם, החיבור הזה הוא בלתי נתפס, אם חושבים על זה. מדובר כאן בשני דברים ששייכים לשני מישורים ועולמות מושגים שונים.

הרמ"א מסביר את נוסח החתימה של ברכת אשר יצר "רופא כל בשר ומפליא לעשות", כמתאר בדיוק את הפלא הזה (אורח חיים א,ו):

ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי.

אכן פלא.

הרבה פילוסופים והוגים דנו במשך השנים בשאלת החיבור של גוף ונפש ובנסיונות להבין את זה. אבל הפסוק אומר לנו מה קושר את שני הדברים הללו: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" - מה פירוש?

אונקלוס מתרגם: "לרוח ממללא" (לרוח מדברת).

הדיבור הוא הקושר את הנשמה עם הגוף. הוא הצינור דרכו מבטאת הנשמה את דברה כלפי הגוף.

הרב הוטנר זצ"ל הסביר שלכן קרא הרמב"ם את שם ספרו העוסק בדינים ששייכים לדיבור (נדרים, שבועות וכד') "ספר הפלאה" (הששי מי"ד ספרי משנה תורה), כדברי הרמ"א שחיבור הגוף והנפש הוא הפלא הגדול.

אחת הטומאות עליה מרחיבה התורה את הדיבור בפרשות שלנו, פרשות "תזריע-מצורע" - טומאת הצרעת.

הצרעת באה כעונש של לשון הרע, על פגם בדיבור.

לפי מה שאמרנו, שהדיבור הוא הקושר את הנשמה לגוף, כאשר האדם פוגם בדיבורו, הרי שהקשר הזה נפגם וניתק.

מה קורה כאשר הנשמה מתנתקת מהגוף? הגוף מת!

למעשה, ריה"ל כותב בספר הכוזרי שכל טומאה קשורה למוות בדרך כזו או אחרת.

המת הוא אבי אבות הטומאה.

זהו בדיוק עניינה של הצרעת - כיוון שהקשר בין הנשמה לגוף נפגם, מורגשת בגוף מיתה מסוימת בצורה של צרעת המשקפת את הפגם הזה.

כאשר עם ישראל במעלה רוחנית גבוהה (שרק אז נוהגת הצרעת, כמו שכותב הרמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת), גם פגם כזה בדיבור מורגש בגוף.

דבר חומרי בעולם שלנו, שאינו קשור לנשמה, שאינו מואר באור רוחני - משול כמת. אין לו כל ערך.

העולם החומרי בו אנו חיים צריך לשמש ככלי לערכי קדושה ולהשכנת שכינה.

זה כל עניינו של המקדש : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"(שמות, פרק כ"ה פסוק ח').

יהי רצון שנזכה לעשות כל שביכולתנו שלא לפגום בפלא הגדול של חיבור הגשמי ברוחני, ושיבנה בית המקדש מבהרה שהוא המקום בו החיבור בין העולם הגשמי לרוחני בא לשיאו!

שבת שלום!

חברים מקשיבים

תוכן התשובה:

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
כח בניסן התשעח
,
13 באפריל, 2018




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
 




חפש