חופשי חופשי, אך בנפשי
"החופש הגדול ביותר הוא ביכולת לכבול את עצמך. כל דרך חיים אחרת היא דרך שמשקרת לנו ואומרת שאנחנו יכולים לא להיות כבולים. אנחנו יכולים להשיג את הטלוויזיה הכי גדולה, את המחשב הכי מתקדם, את המכונית, האישה, כל דבר שלא יהיה שהוא בעצם ´עבדות הזמן´ – עבדים למסגרת עכשווית וחולפת". כמה מילים על חופש אמיתי
יהונתן יעקובי, חברים מקשיבים

במאמר הקודם (נשמע כאילו עבר שבוע, אבל בפועל חלפה כבר שנה) כתבתי על זה שהחופש הוא זמן מבחן לאישיות שלנו, עד כמה עיצבנו אותה באופן אחראי ובוגר. האם גדלנו שנה באמת, בשנות החיים? האם כאשר נותנים לנו חופש אנחנו בעצם 'מתאבדים' דקה אחרי דקה, שורפים זמן חיים בחוסר אחריות, או שיש לנו שיקול דעת לגבי הצורה שהחופש עובר.

קיבלתי אז משובים חיוביים וחשבתי להמשיך קצת בעניין הזה. איך מעמיקים? היה לי ברור פחות או יותר מה אני רוצה לומר, אבל עד שלא אומרים את זה 'זה לא זה'. החלטתי שאעביר על העניין איזה שהוא 'שיעור', דבר שיעזור לי לחשוב איך להציג את הדברים.

התוצאות?

לפניכם – אתם תשפטו.

בתחילת השיעור שמענו שני שירים. אחד בוודאי מוכר לכם – 'חופשי זה לגמרי לבד'.

עד לא מזמן כששמעתי את השיר, בלי הרבה הקשבה למילים, פספסתי את המסר של השיר.

ואני חושב, שלא כמו לגבי הרבה שירים אחרים, שהמסר הוא נכון.

ציטוט קצר:

עשרים וארבע שעות ביממה

בנינו חומה של בדידות איומה

אז הלכנו ללמוד כל אחד בנפרד

שחופשי זה בעצם לגמרי לבד

חופשי זה לגמרי לבד

חופשי זה לגמרי לבד.

מה המסר כאן?

המסר הוא שהחופש, כפי שאנחנו רגילים לחשוב עליו, הוא בעצם דבר איום ונורא. אדם שאינו כבול לכלום הוא עלה ברוח. אין לו שום עגינה, שום דבר שקושר אותו למשהו, שמחבר אותו ומחזיק אותו. חופשי זה לגמרי לבד, זה בדידות, זה חיפושים אחרי משמעות שאיננה, כי משמעות זה דבר מחייב וחובה היא ההפך מחופש.

השיר השני?

תקראו את המילים פעמיים. חלק בטח מוכרות לכם אבל מסתבר לי שחלק מעולם לא שמעתם:

'עבדי הזמן עבדי עבדים הם

עבד ה' הוא לבד חופשי

על כן בבקש כל אנוש חלקו

חלקי ה' אמרה נפשי

חלקי ה' אמרה נפשי

על כן אוחיל לו'.

אלה כל המילים. מועט המחזיק את המרובה. מה פירוש המילים האלה, עבד ה' הוא לבד חופשי? שאלתי את הבנות בשיעור ואחרי כמה כיוונים ורעיונות עדיין היינו תקועים. עבד? חופשי? אחד מהשניים, כי שניהם לא יכולים ללכת ביחד!.

ואז נשאלה שאלת המפתח. מה זה בעצם חופש? אם חופש הוא היכולת לעשות מה שאנחנו רוצים, בלי חשבון לשום דבר ולאף אחד, אז מעבר לאומללות וחוסר המשמעות, חוסר היכולת להתחייב לחיי זוגיות ולמגבלות שהם מטילים, חוסר היכולת להיות עקבי בעבודה, בגידול ילדים, בחינוך ותרומה ובחיים של משמעות, מעבר לכל אלה ובתוך כל אלה מסתתרת סיבה אחת פשוטה – אין חופש מוחלט.

אינני יכול לעוף. אינני יכול להיות גבוה יותר. אינני יכול שיהיה לי כמה כסף שאני רוצה בלי לעבוד. מוצאי המשפחתי, גילי, יכולתי הרגשית והשכלית, המחויבות לסיפוק צרכים גופניים כמו אכילה ושינה, דברים כאלה ועוד ועוד ועוד – אני מוגבל. אינני חופשי ולעולם לא אהיה. בעצם, כשחושבים על זה, מי שמחפש חופש כפי שאנחנו רגילים לחשוב עליו מחפש דבר שלעולם לא יהיה לו.

אתם רוצים את זה במילים פשוטות? מטרה בלתי אפשרית גורמת לדיכאון. חפשו בספריה או חנות הספרים הקרובה לביתכם ספרים העוסקים באיכות חיים. תמצאו לא ספר ולא מדף אלא עמודה שלימה (לפחות) של ספרים המדריכים כיצד להיות מאושרים, כיצד לשמוח ולחיות בצורה בריאה ונכונה. כל העולם מסתובב ומחפש את האושר הטמון בחופש, באפשרות הבלתי מוגבלת, וכל העולם מתוסכל מכיוון שהוא לא מוצא את זה. למה הוא לא מוצא? כי הוא מחפש דבר שאיננו.

ומה הפיתרון?

עבד ה' הוא לבד חופשי.

אי אפשר לברוח מהכלא, אבל אפשר להזדהות איתו. זה בטח נשמע לכם ממש מגעיל, אבל בכל זאת, זו האמת. יש בחיים דברים שאנחנו צריכים לקבל כפי שהם. כולנו יודעים את זה, אף אחד מאיתנו לא אוהב את זה. אני לא אומר שזה קל, זה בכלל לא קל להיות חופשי, אבל החופש הגדול ביותר הוא ביכולת לכבול את עצמך. כל דרך חיים אחרת היא דרך שמשקרת לנו ואומרת שאנחנו יכולים לא להיות כבולים. אנחנו יכולים להשיג את הטלוויזיה הכי גדולה, את המחשב הכי מתקדם, את המכונית, האישה, כל דבר שלא יהיה שהוא בעצם 'עבדות הזמן' – עבדים למסגרת עכשווית וחולפת.

היציאה מהעבדות היא כאשר אדם מתעלה מעבר לכל הדברים האלה, מבין את מושג החופש כפי שהוא באמת, והולך בדרך זו. החופש אינו היכולת לעשות הכול אלא היכולת לבחור לעשות את מה שצריך גם אם זה כובל אותי. כאשר יש לאדם אמונה במטרת העולם, כאשר האדם מגייס את עצמו כחייל במלחמה שלימה שהוא מאמין בה, אז פתאום יש משמעות לדברים. כאשר אדם מבין שהוא חלק ממשהו גדול יותר ומקווה למשהו גדול יותר, 'חלקי ה' על כן אוחיל לו', כאשר אדם עושה את זה הוא באמת חופשי, כי החופש לבחור נכון, בלי להיות מושפע מכל הסובב, החופש הזה נמצא אצלו.

ואז, באמצע השיעור, נזכרנו בפסוק אחר. פסוק שרגילים לשיר בהלל בשמחה רבה. 'אני עבדך בן אמתך, פיתחת למוסרי'.

תארו את זה לעצמכם. עבד שהוא בן של אמה. נולד לתוך עבדות. לא מכיר כלל מציאות חיים אחרת, מציאות של חופש. איך הוא יכול לומר שדרך החיים הזו היא הדרך שפתחה את מוסרותיו, את מה שכובל אותו?

התשובה היא מה שאמרנו. הוא מבין שכל חופש אחר הוא כבלים (תרתי משמע), הוא שקר שמתחזה לאמת יפה וגדולה. רק מי שיש לו את היכולת לכבול את עצמו הוא בעל חופש אמיתי, בעל יכולת לבחור אפילו בכבלים בגלל שהם לא מגבילים אותו – הם שיא החופש. כולנו נולדנו לתוך עבדות. עבדות למציאות החיים שאיננו יכולים לשנות אותה. הדרך לצאת מהעבדות היא לבחור בה, להיות עבד מרצוני החופשי.

אסור פירושו קשור, כמו שהאסיר קשור למקום שלו ואינו יכול לברוח. מותר פירושו לא כבול, נע ונד ברוח. מי שרוצה להיות קשור למשהו, חלק ממשהו, חייב להבין שקשר למשהו מחייב גם מחיר, מחיר ה'חופש' כפי שהוא נתפס ברחוב. מי שרוצה להיות מותר, לא קשור לכלום, טוב – הוא יכול לנסות, אבל מהר מאוד הוא יגלה שהוא עשה לעצמו כלוב מזהב, כלוב של 'בדידות איומה' שכל העולם מנסה לברוח ממנה בלי לדעת לאן.

לסיום – פעם אדם שלא שמר תורה ומצוות לא נקרא חילוני. הוא נקרא חופשי. יש מסבירים שזו משמעות המילים 'להיות עם חופשי בארצנו'. כמה אירוני, אבל החופש הזה הוא המייצר היום את חוסר המחויבות, הנפילה באידיאלים, הזילות בערך חיי האדם. מי שרוצה להיות חלק מהתהליך הזה יכול, אבל עצתי לכם – נצלו את החופש כדי ללמוד להיות חופשיים באמת, חופשיים מכל הסטיגמות על ה'מרובעים' האלה ונצלו את הזמן בצורה חכמה, גם כדי להתפרק ולאגור כוחות וגם כדי להועיל לעולם, הכול במינון הנכון.

בהצלחה.



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
נכון מאד
חגית (7/5/2006)
ישר כח!
2.
יונתן העביר לנו חוג תורני (לת)
אולפנת טל כבוד!!! (3/22/2007)
3.
וואו (לת)
חנה (5/28/2008)
4.
ללא נושא
פיצי (6/16/2008)
כזה נכון!!
5.
יפה מאוד (לת)
יובל (6/16/2009)
 




חפש