רק ידידים
"הכרת אותו דרך האינטרנט, הוא היה חמוד, מצחיק, צדיק ו...חתיך. גם הוא מגלה עניין. למה לא להיות חברים? הרי לא יקרה מזה שום דבר רע ואולי גם תתחתנו בסוף?". שני (שם בדוי) משתפת בסיפורה האישי
חברים מקשיבים

גם אני, גם אני הייתי שם..

זה התחיל שעליתי לכיתה י', ילדה בת 15..

הכרתי אותו דרך שיחת ועידה באינטרנט.. דרך חברה שלי..

הוא היה  בתחילה כל כך מצחיק וחמוד..

במיוחד אחרי שהתחלנו כבר לדבר הרבה באייסיקיו ובטלפון,

 ולאט לאט התחלתי להכיר אותו יותר, והרגשתי שהתחיל להיווצר סוג של קשר ידידותי, אבל ברור היה לי שרואי הוא ידיד שלי בלבד.. לא יותר מזה.

ולכן לא הייתה לי התנגדות כאשר הועלתה ההצעה שניפגש כי גם ככה באותו יום הייתי אצל חברה שלי שגרה ברחוב הסמוך לשלו..

 

וכך נפגשנו לראשונה..

ווואוו! לא כך דמיינתי אותו, גם חמוד גם מצחיק ועכשיו בנוסף לכך- חתיך! איזה כיף זה! כך חשבתי לעצמי..

הוא באמת היה חתיך.. עיניים כחולות זוהרות, שיער שחור, גבוה, רזה - ממש אידיאלי!...

השיחה בינינו קלחה וזרמה אך שוב "רואי ואני רק ידידים" כך טענתי.. אולי כדי לשנע את עצמי ואת סביבתי..

למרות שכל חברותיי לא שמעו לטענותיי ולא הפסיקו להגיד "שני, זה כלכך ברור שרואי דלוק עלייך" או "ראית איך הוא הסתכל עלייך?!"

 ואני בשלי - "מה פתאום! רואי ואני רק ידידים..."

אבל, למרות כל הפצרותיי, לילה אחד קיבלתי הודעה מחבר שלו שאומרת "שני, רואי פה לא מפסיק לדבר עלייך, הגיע כבר הזמן שתפסיקו להתכחש לזה.. ושתשימי לב שהוא אוהב אותך!"

מה?! הייתי בהלם! אני לא מאמינה!! רואי?! אוהב אותי?! וואי..

נשמע ממש כיף!! רואי אוהב אותי!!! בתכלס גם אני לא האמנתי לעצמי שאנחנו "רק ידידים"...

וכבר יומיים לאחר מכן התפתחה לה שיחה רצינית של "האם נהיה חברים?"  "האם זה מועיל וטוב?"

אני חשבתי שנהיה חברים לכמה זמן, אתם יודעים, זה לא שאנחנו הולכים להתחתן או משו.. סתם.. למה לא?!..

ורואי לעומתי היה יותר רציני ממני וחשב שנהיה חברים בתנאי שבאמת נעלה אחד את השני ובעזרת ה' יש מצב שעוד 4 שנים ככה- נתחתן, בע"ה...

 

אז זהו, החבר הראשון הרציני שלי ואני החברה הראשונה שלו, נשמע נחמד לא?..

ובאמת כך היה, למדתי להכירו יותר לעומק, הוא כזה אידיאליסט, אמיתי עם עצמו, חברמן, מנהיג ו.. כזה חמוד!..

השיחות שלנו לרוב ארכו שעות, כמוהן גם המפגשים ובאמת שכל יום שעבר אהבתי אותו יותר וזה היה מבחינתנו אהבה כל כך אמיתית, שזה לא כמו כל האהבות שהיו עד עכשיו סוג של תעתוע ושאהבתי להרגיש מאוהבת, אלא, אהבתי אותו באמת! את רואי! וגם הוא מאד אהב אותי ונהנה להיות בחברתי,

מה גם שאני התקדמתי בהרבה בחינות, בין השאר מבחינה דתית בזכותו, והוא התקדם ופרח בזכותי.

אך תמיד הייתה את השאלה הנוקבת והמדאיגה: "האם קשר בגיל זה הוא טוב?!" הרי אנחנו גורמים רק טוב אחד לשנייה.. ומקדמים אחד את השנייה למקומות חיוביים וטובים והאם באמת זה יכול להצליח?!

שהרי ברור לנו ש"אין מצב שניגע!"

אבל, מה לעשות, כאשר הרבנים מציעים שלא ואף אוסרים זאת מי אנחנו שנלך נגדם... החלטנו להיפרד...

לא ידעתי מה זה יגרור, לא הבנתי עד כמה זה קשה וכמעט בלתי מעשי!

כי אנחנו אוהבים כלכך! ואיך אפשר לקטוע זאת?!

שאת בתוך זה,זה קשה, וכמעט בלתי אפשרי לצאת מזה שאהבה עודנה שם ובוערת..

וכמו כולם- אחרי שבוע חזרנו..

ושוב, נפגשנו ודיברנו אפילו יותר מבעבר ונקשרנו כל כך!

זה היה הרבה מעבר ל"תראו יש לי חבר" כמו הרבה מהזוגות בגיל שלנו, זה היה רציני, זה היה ממש אמיתי!

כבר התחלנו לחלום יחד בהקיץ על איך שנתחתן ועל איך יקראו לילדים שלנו.. וזה היה כל כך כיף וחלומי!!

 

עד שיום אחד, או ליתר דיוק לילה אחד הלא יאומן, מה שכל כך רצינו אך היה לנו ברור שלא יקרה-קרה, נכשלנו, נפלנו, נגענו.

והרגשות התעצמו וזה היה מדהים, אבל זה היה אסור!

וניסינו לשמור שוב, ושוב נפלנו וזה תסכל וכאב.. אני לא האמנתי וגם רואי לא האמין שנגיע למקום השפל הזה!..

ועשינו דברים שעכשיו רק מלחשוב על זה אוחזת בי צמרמורת ופה הדמיון ינחה אתכם כי אני כל כך לא האמנתי שזה יכול להגיע לזה!

זה רק אומר שאין אפוטרופוס לעריות, ואם זה קרה לי, שני הבחורה שהתחזקה ממש ושומרת נגיעה, שהיא מדריכה ושתופסים ממנה,

ולרואי שהוא הצדיק שבחבר'ה והמדריך האידיאלי, אם אנחנו נכשלנו זה יכול לקרות לכל אחד! כן, אפילו לך! ואת הנעשה אין להשיב והדמעות שנשפכו מציפות ומעציבות בכל פעם מחדש...

אחד מהדברים שאני יכולה לעשות, שאני יכולה לתקן הוא במכתב זה שיעבור, להגיד לכולם שזה יכול לקרות לכל אחד, וזה נורא!!

ואני מציעה כל כך להישמר מזה! לא להיכנס לזה, כי זה קשה! וכמעט בלתי אפשרי! זה אחד מהניסיונות הקשים! ולמה להיכנס למשהו שגם ככה יגמר כי אמנם ברור שכל מקרה לגופו וגם אני מכירה את הטענה על הזוג שהתחתנו לאחר שהם חברים מכיתה ט', אבל לא כולם ואף הרוב המוחץ לא כך! וזה פשוט ניסיון שלא שווה להיכנס אליו!

אני כואבת ומתחרטת כל כך! וחבל לי שבעלי לא יהיה הראשון שאגע ואתרגש בו...

 

ואתם, יכולים לשנות!! בבקשה תמנעו מזה ותראו רק טוב! מבטיחה לכם!!

אתם לא מפסידים דבר!

בגיל הזה זה הזמן שלכם לחפש ולבנות עצמכם ויש לכם עוד זמן!

הקשר שלי ושל רואי כבר היה מאוס עלינו, כבר לא הפסקנו להתווכח כי לא הלכנו בדרך שנכונה לנו ונגררנו למטה והשפענו אחד על השני לרעה, עשינו דברים שמנוגדים לערכינו!

ועכשיו הוא, לאחר שנפרדנו, עדיין לאחר שנתיים לא חושב שאני "משהו" בכלל! כי  תסכימו איתי שבנים מזלזלים בזה! ולא מעריכים בנות שכך מתנהגות, וכך גם בנות לא יעריכו בנים שמדברים ונראים צדיקים אך בלי ידיעת הכלל הם מתנהגים בצורה שתבייש כל בחור דתי..

ולכן חבל להיכנס לזה! שוב, זה לא שווה את זה!

הכאב הזה הוא אמיתי וקשה! לקח לי הרבה זמן וכוחות לצאת מזה מכל הבחינות!.. וזה עדיין לא מספיק...

אני הייתי שם ונכשלתי, אני מקווה שאתם תהיו חכמים ממני ותלמדו מהטעויות שלי שאני כל כך מתחרטת עליהם, תחשבו על זה ותשנו! תלמדו מזה!...

 

אני מקווה ששיניתי לטובה ושאפילו  קצת השפעתי וגרמתי לחשוב על העניין. 
שני.



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
שני, את גדולה
כנרת (3/14/2007)
את ענקית שהבאת כאן את הדברים בכזו כנות וגם בכאב. כן, הדברים שלך חשובים ומעודדים, ואני מאחלת לך שגם את תתחזקי מדברייך, ויגיע האחד והיחיד, המיוחד לך בזמן הנכון.
חיבוקי
כּנרת
2.
מדהים!! כל כך הזדהתי...
דניאל (3/14/2007)
תודה רבה לך!!
3.
יש לי שני חברים שמתכתבים עם בנות
... (3/14/2007)
ואני לא יודע מה לעשות!!
4.
ממש יפה
ספיר (3/15/2007)
תודה רבה!!
הזדהתי...והתעודדתי..תודה נשמה שיהיה לך רק טוב והצלחה בחיים!
5.
יפה יפה
אור (3/15/2007)
יפה הסיפור אבל אנלא ממש מעמין בדברים האלה אני לא מעמין ברבנים כל אחד עכשיו שהוא חרא של בנאדם יכול ליהיות רבי ויש מלא רבים ודתיים שחוטאים ממשש
אז אני מאמין רק בה´ ובעזרת הדיברות הדבר היחיד שירד מהשמיים
חוץ מזה הכל פירושים
6.
מדהים מדהים!
מונששש (3/15/2007)
מזדהה כ"כ...
אבל לא אצל כל הזוגות זה ככה...
לפעמים כן מצליחים לשמור נגיעה (או שזה משהו אחר שהצלחתי לפספס..? )
מקווה שתתעלי על עצמך ותמצא את הדרך הנכונה...
7.
גדולה? מה זאת הגישה המעוותת הזאת?
סטאר (3/15/2007)
את ורואי, התחלתם להתווכח כי עשיתם משהו בניגוד לאמונה שלכם, אני לא חושבת שהוא חושב שאת לא "משהו" כי היה קטע מיני בניכם אלא בגלל מריבות חוזרות ונשנות וזה קורה גם בנישואים.

יתרה מכך, הקשר שלכם נתפס לקשר טוב ואיכותי, הוא רוצה להתחתן בעוד 4 שנים כשתהיו בני 19 את ראית את הקשר כ:"למה לא", קצת הזוי לשמוע שהוא בגיל כזה מדבר איתך על חתונה ואת לא, הפירוד המלאכותי הזה הוא שגרם למה שגרם..
8.
אשריכם ישראל
... (3/15/2007)
אי"ה שאכן תשיגי את מטרתך. ושה"מכתב" שכתבת יהיה לא רק יפה, וכיף לקרוא. אלא באמת מועיל.(אני חושבת שהוא אכן מועיל)
כל טוב.
9.
כמוך רק שאני לא שמרתי בהתחלה..
כמעט כמוך! (3/15/2007)
אותו סיפור איתי... רק שאצלי אנחנו לא שורמים נגיעה.. אבל זה עדיין משפיע... ואנחנו עדיין נפגשים.. ואני רק בת 16...
10.
לכמעט כמוה-
ליק (3/15/2007)
גם אני לצערי נפלתי בקטע פעם, ועצתי לך היא- נתקי קשר עכשיו! כל רגע נוסף מאוחר מדי.. ולפעמים רק כשגודלים אפשר להבין את גודל הטעות.. תעשי טובה לעצמך ולאותו בחור, ונתקי קשר הכי מהר שאפשר, (כמה שזה קשה, וזה מהזה קשה...)
11.
שני, את ענקיתת!!
:) (3/15/2007)
הזדהתי כ"כ!!
עודדת אותי..:))
שבעז"ה תמצאי את האחד והיחיד שלך!
אוהבת ומעריכה..=]]
12.
חבל, חבל, חבל.
איתמר (3/15/2007)

אני לא מבין איך הפרידה קשורה לזה. אם הוא מזלזל בך, ואת לא מעריכה אותו, בגלל שלא הצלחתם להתגבר על האהבה ביניכם, יש לכם בעיה בסדר העדיפויות הערכי וביחסים הבין-אישיים. הפרידה היא לא תוצאה, היא רק חשפה זאת.

התקדמתם, פרחתם, אהבתם. אז נכון, "נפלתם". אך האם זה הדבר החמור ביותר? חמור יותר מזלזול בבן אדם בגלל שאינו מושלם? חמור יותר מנישואי בוסר עם אדם שאת כלל מכירה, כפי שרבים עושים כדי לנסות לחמוק מהבעיה? היה לכם טוב יחד. הייתם טובים זה לזה וקידמתם זה את זה, בחיים בכלל וגם ברוחניות ובתורה. כך הבנתי מדברייך. בגלל בעיה אחת, אמנם לא פשוטה, השלכתם הכל. לדעתי - חבל. וכשתתחתני בע"ה, הבעיות ייפתרו מאליהן? לא יהיה זמן שלא תוכלו לגעת זה בזה? לא יהיו מכשולים ואתגרים בפנים ובחוץ? לא תהיה עבודה על יצרים ומידות?

העמדת כל הדיון הציבורי בנושא החברות והחתונה על בעיה אחת ויחידה, קשה ככל שתהיה, מציבה מכשול לפני רבים. החיים יותר מורכבים.




אני מאוד מקווה שתגובתי תעלה לאתר ככתבה וכלשונה על אף שאולי תהיה קשה לקריאה לאנשים מסוימים.
13.
ל "..."
אוריתושש (3/15/2007)
תראה לחבריך את המכתב (?) הזה. תסביר להם. תהייה דוגרי!! אל תיתן להם ליפול!!!!!! הם חבריך- האחים שלך!!! ושני נשמה טהורה!!!! אשרייך שזכית לפרסם זאת פה. ברשותך אני מפרסמת את זה.
המון ב"הצלחה בחייך!! שתצליחי לנצל כל רגע ורגע שעובר- חיים מלאים, קדושים ומתוקנים!!
אוהבת ומעריצה את הכנות אשר בך- אורית=]
14.
נכון נכון נכון!!!
מישהי (3/15/2007)
וואי אתם לא יודעים כמה שזה נכוןן!! קחו לתשומת לבכם/ן! באמתת
15.
אני מאד מסכימה עם איתמר.
. (3/15/2007)
בס"ד

חשוב לדעת גם שזה לא ישנה כמה גדרות נציב לעצמנו אם לא נעבוד באמת ובתמים על היצר- אז נכון שלא צריך לקרוא עליו תיגר ולחפש ניסיונות לעצמנו (חברות של 4 שנים היא בהחלט ניסיון לא קל) אבל גם אי אפשר להתחמק מזה לנצח... בכל זאת נתמודד עם זה מתישהו, נקודה למחשבה!
16.
ישר כח עצום
שרה (3/15/2007)
אני איתך,צדיקהה!!!נופלים וקמיםם!!בהצלחה לךךך!!
17.
זה לא ממש כך,
ליאל,# (3/15/2007)
אוקי , אז לפי דעתתי זה לא בדייוק ככה ! ! אני חושבת ששאת כן יכלת לשלוט בעצמך,אך אם באמת לא היית רוצה את זה לא היית עושה את זה , זה קשה להימנע ולא לעשות את זה אבל אני מאמינה שאפשר להיות חברה של מישהו ואפילו ידידה בלי לחצות גבולות וקווים אדומים ,עובדה יש לי כ"כ הרבה ידידים והם כמו אחים שלי אומנם אני לא שומרת נגיעה, אבל אני דתייה והם מכבדים אותי כמו שאני ואפילו מכבדים אותי יותר בשל כך, וכן אני יסכים למי שיציע לי חברות להיות חברה שלו [מי שאני 3>] כי לפי דעתי כן אפשר לשלוט ררק אם לא רוצים בכך באמת ! # אז הרצון עוצר עצמו לבד ! בהצלחה בהשך הדרך.. יומופללא ! *]]
18.
תודה על התגובות והסברים..
שני (3/16/2007)
היי! דבר ראשון ממש שימח אותי לראות את כל התגובות! תודה רבה!!
ובהקשר לכמה דברים שעלו פה אני מרגישה צורך להסביר..
באמת ההשקפת עולם שלנו לא הייתה דומה כבר מההתחלה ולאט לאט זה העיד על השוני ביננו.. ועל החוסר התאמה וגם הנגיעה הייתה חלק מרכזי בעניין! כי באמת זה גרם לדריכה על ערכים של שנינו.. ולקרע ביננו
ועוד דבר- שהתכוונתי שהוא לא תופס אותי כ"משהו מיוחד" זה באמת נכון, כי עכשיו הוא כבר לא מכיר כמה השתנתי והוא עדיין תקוע ב"שני שהייתה חברה שלי" ואז איך היא התנהגה..
ואמנם הפקתי המון לקחים ומסר חשוב בחיים והתקדמתי ב"ה הרבה מאז.. וגם הרבה בזכותו.. אבל חבל לי כ"כ שזה גרף גם את הנגיעה שהעיבה על העניין של להתקדם.. ותמיד יש מכשולים.. השאלה איך מתגברים ואם בכלל...
ודבר אחרון.. המכתב הזה נועד באמת לתקן קצת ממה שעשיתי שכ"כ נורא! בכך שאחרים יראו ויבינו עד כמה זה שגוי ולמה זה גורם! ויתרחקו מזה ויראו רק טוב!!! אני מקווה שתשנו ורק תתחזקו!!!
ושבע"ה כולם ילכו ויוליכו בדרך האמיתית והנכונה!
תודה לכולם!! חיממתם ממש את הלב! וסליחה על האריכות..
שני.
19.
תקראו ותחשבו. אל "תעבירו"
בהלם (3/16/2007)
רבותי, זה אתר דתי או משהו כזה?
עושה רושם שאנשים פה עושים שיקולים של כדאיות: האם כדאי לשמור על מה שהי"ת ציווה, בגלל שזה הגיוני, או שלא כדאי, בגלל שאפשר "להצליח" לשמור על כל מיני דברים ויש גם כל מיני תועליות בקשר כזה וכו´ וכו´.
חבר´ה, יש ה´ בעולם וה´ שאוהב אותנו ורוצה בטובתנו יותר מאתנו, אמר לנו מה טוב ומה לא טוב לנו.
זה לא תלוי בשאלה אם אנחנו מרגישים את זה או לא. זה דבר מוחלט, כמו שהי"ת הוא מוחלט.
בחברות הרבה לפני נישואין יש עבירות תורה חמורות מאוד: קלות ראש, הסתכלות לשם היופי, הרהורים אסורים, ייחוד, "אל תרבה שיחה עם האשה", ומלבד זאת יש גם את החשש לנגיעה ומה שיכול וסביר שיבוא בהמשך, מכוח תאוות היצר.
אגב, נגיעה של חיבה זה איסור דאורייתא חמור מאוד, בלי שום קשר למה שבהמשך. זה איסור עריות, (כי כל אשה לפני נישואין היא נידה), ויש דיעות שזה יהרג ואל יעבור!
נכון, איסורי עריות זה דבר לא קל, אבל אנחנו רוצים להיות מחוייבים לרצון ה´ גם בדברים שלא כל כך מוצאים חן בעינינו. כמו שלא נאכל חזיר וכמו שלא נלבש כלאיים וכמו שלא נגנוב וכמו שלא נאכל בשר בחלב, כך גם לא נעבור על איסורי תורה שכרוכים בחברות בלא נישואין, וגם אם זה לא מוצא חן בעינינו.
כתוב ש"לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא בשביל להתיר להם עריות בפרהסיא". תמיד איסורי עריות היו קשים יותר, כי הקב"ה נתן בנו תאווה גדולה לעניין (וגם לכל הקשר עם בנות, בלי נגיעות דווקא), בשביל שיהיו נישואין ותהיה אהבה בהם, ובשביל שיהיה לאדם ניסיון.
גם בעיני ילד לא תמיד מוצא חן שאבא שלו אומר לו להכנס להתקלח או ללכת לישון. אבל אבא מבין יותר טוב מה טוב לילד.
אחרי כל זה, יש מקום לתת דוגמאות חשובות כמו הסיפור שמתפרסם פה, ולהראות גם את ההגיון האנושי שיש מאחרי איסורי התורה. אבל זה רק "קישוט". העיקר זה קבלת עול מלכות שמים, גם בלי שאנחנו מבינים.
20.
שני! מדשיתי האהובה!
אלמוני/ת (3/16/2007)
שני! אני רוצה רק להגיד לך כל הכבוד ושתדעי כמה אני מעריכה אותך ואת המעשה הזה, שמראה שכל כך כל כך חשוב לך לתקן ולשנות, ולהצעיד את העולם ואת הנוער שלנו קדימה, ולא ליפול שוב ושוב באותן.
עוד משהו שממש חשוב לי להגיד לך גם כאן ובכתב- אל תתני לעבר שלך להעיב על העתיד. יש דרך חזרה וברוך ה´ את בחרת בה. ברור שאני לא ממליצה לכולם ליפול ולהתנחם בכך שאפשר לחזור (וחוצמיזה זה בבחינת אחטא ואשוב...) אבל לך ולאנשים שיש פה שנפלו בנגיעה תדעו שזה בשום אופן לא מוריד מערככם כבני אדם ואפשר מתוך הכאב והנפילה לצמוח ולגדול וללמוד את השיעורים הכי משמעותיים של החיים... וכל מה שנותר הוא... להעביר את זה הלאה!!! מקווה שלא כולנו צריכים ליפול כדי ללמוד ומספיק לנו ללמוד מהטעוית של האחים שלנו.
21.
לאיתמר
עידו (3/17/2007)
איתמר, אתה טועה. אין לך מושג עד כמה שזה דבר חמור, ועד כמה שצריך למנוע אותו בתוקף. חוץ מזה, אני רואה שאתה גם מביע איזשהי התנגדות לנישואין על ידי שידוכים (ככה נדמה לי) אז קודם כל, בן כמה אתה? מה אתה מבין בזה? איך אתה יודע שזה לא עובד? אני יכול להעיד שאני מכיר הרבה זוגות שנתחתנו אחרי הכרות לא ארוכה (של כמה חודשים) ועכשיו הם חיים באושר עם משפחות גדולות... בקיצור, אני לא מעוניין לנהל את הדיון הזה פה, ואני מעוניין לנהל אותו, אז אם אתה רוצה דיון רציני בבקשה תכתוב ל ido234@gmail.com.
שבוע טוב!
22.
שני ישר כוח עצום!
אלמונית (3/18/2007)
תודה רבה שכתבת את הסיפור שלך עם כל הכוחות נפש העצומים שלך . ממש תודה שכתבת אולי הסיפור שלך בעזרת ה´ יפקח לחברות שלי את העינים..
23.
כל מילה נכונה!!!!!
מירי (3/18/2007)
אני מסיכמה עם כל מילה שנאמרה כאן!
אני חושבת שיש סכנה עצומה בהיכרות בכזה גיל..
האם יש בן/בת שהוא מספיק בנוי ובוגר בגיל זה שהוא יודע את היסודות של הבית אשר יבנה??!!
אז למה לנסות לחפש בגיל הזה??!!!
אין שום טעם!!
ושאפאחד לא ייקח את הסיכוי הנורא שבנפילה..
כי ממנה אי אפשר לקום.......
24.
את ענקית!!
לימור (3/19/2007)
אין לך מושג כמה עזרת לי אם נמכתב הזה!! אני ממש במצב הזה לא נפלתי ב"ה אבל כן נפרדתי מחבר שלי בדיוק היינו בהתלבתויות וזה רק חיזק לי את הדעה שעשיתי את הדבר הנכון!! תודה צדיקה!!!!!
הלואי שכולנו נוכל לזכות בעוצמות כמו שלך!!!
25.
את ענקית!!
לימור (3/19/2007)
אין לך מושג כמה עזרת לי אם נמכתב הזה!! אני ממש במצב הזה לא נפלתי ב"ה אבל כן נפרדתי מחבר שלי בדיוק היינו בהתלבתויות וזה רק חיזק לי את הדעה שעשיתי את הדבר הנכון!! תודה צדיקה!!!!!
הלואי שכולנו נוכל לזכות בעוצמות כמו שלך!!!
26.
יש בעיה של נורם להרהור במשפט פה הדמיון וכו´
בבקשה תתקנו את זה!!! (3/19/2007)
ועשינו דברים שעכשיו רק מלחשוב על זה אוחזת בי צמרמורת ופה הדמיון ינחה אתכם כי אני כל כך לא האמנתי שזה יכול להגיע לזה!
27.
דיי כבר עם זה..!!
טליה (3/20/2007)
באמתת דיי..!! כלל השאולוות התשובות הסיפורים הכלל על בינו לבינה, חבר חברה.. דיי כברר א"א עםם זהה..!! נמאסס..!!
כלל היום אתם עסוקים בזהה.. זה מטרף אותי כבר..!! תכלס בסופו של דבר כל אחד יודע מה נכון לגביוו.. יודע מה מותר ומה אסור.. אז דעעיי..!! כל ההתעסקות כל היום בדברים האלה.. תאמינו או לא... זה מה שגורםם להכלל.. באמת, אינלכם חיים חוץ מבנים ובנות?!! תחשבו קצת על עצמכםם.. דיי.. איכסס.. זה כבר הגיע לרמה של נסחפותת.. אני קוראת את הסיפורים האלהה.. וכבר יודעת מה יהיה ההתחלה ומה יהיה הסוףף..!!
עם כל הכבוד לכולםם.. וישר כח על הכלל.. זה כבר מוגזם.
28.
כל הכבוד את מלכה
מאי (3/21/2007)
שני ממש כל הכבוד לך שהצלחת לדבר על זה ולהסביר אני ממש גאה בך
29.
כל הכבוד!
מישהי (4/11/2007)
כל הכבוד שהעלית את הנושא!! גם לי קרה משהו דומה (קצת פחות קיצוני...ברוך ה´- עצרתי בזמן...) ממש חשוב שבנות ובנים ידעו להתרחק מחברויות כאלה..
ותזכרי- מפה את יכולה רק להתחזק!!!!!
30.
את בהחלט צודקת!!
ספיר (6/13/2007)
תראי אני ברוך ה´ לא היה לי נסיון כמו שלך כי אין לי בכלל קשרים עם בנים אני מעדיפה שבכלל לא הלכינס לזה אבל אני רוצה להגיד לך שאת באמת צדיקה כי אני מאמינה שזה היה לך כולךכ קשה אבל שתדעי לך שהקבה יודעת את המאמץ שלך ואת הנסיון הקשה שעמדת בו ותפסת יוזמה ונפרדת מהבחור ויש לך על זה שכר בשמים ואת תראי שהגיל שלך יגיע הקבה יזכה אותך בבחור טוב!!
31.
לפי דעתי
שירה (7/2/2007)
אני תכלס לא מבינה מה הבעיח להיות בקשר עם בן ולשמור נגיעה-- ואפשר!
להיות חברה של מישהו שאני אוהבת...
32.
את פשוט צודקת!
אני (7/15/2007)
בס"ד

אני ממש מעריכה אותך!
את צודקת ב-ה-כ-ל!
חוץ מזה אין לי מה להוסיף-תודה לך!
33.
שני,יפה כל הכבוד
מוריה:) (8/1/2007)
שני,גמני אני עברתי סיפור כמו שלך היה לי חבר התאהבתי התחברתי..נגעתי :( ונפגעתי!
גמלי היה חבר לפני שנה הייתי בעננים איתו הייתי בטוחה שזהו זה האחד שלי.אותו אני רוצה ולא מישהו אחר בסופו של דבר לא בגלל הצדיקות שלי שלא שמרנו נגיעה בגלל שהוא רצה להיפרד נפרדנו,המשכתי לאהוב אותו וניסיתי לחזור אליו הורדתי כ"כ הרבה מה כבוד שלי.חשבתי שאני מבוזבזת טמאה כאילו לא שווה כלום וככה הייתי הוא לא העריך אותי ואני גם לא הערכתי את עצמי כ"כ זלזלתי בעצמי לא שמרתי נגיע ניסיתי לשכוח אותו בעזרת זה שהלכתי עם בנים אחרים ובמילים אחרות הגזמתי והתנהגתי בטיפשות.אני דתיה ואני יודעת כמה שמירת נגיעה חשובה בקשר אבלא אני לא מצליחה.
למישהו פה אולי יש איזה טיפ להביא לי כדי לנצליח אז הוא מוזמן לענות לי באיימיל:mory120@walla.co.il
34.
כל הכבוד !! אני ממש גאה בך!!
רחל (8/3/2007)
כל הכבוד!!! הצליחי בהמשך !!!!!!!!
35.
וואו. (לת)
טל.. (6/15/2008)
36.
שני,
מורי´ה (6/16/2008)
אני עכשיו בסוג של התחזקות וני מנסה והכל להתחזק והגעת י לשלב זאמרתי לעצמי זהו נאי שומרת נגיעה וידיד שלי ובנדוד שלי וכל מי שלא אמור לגעת בי נוגע בי ואם אניא ורמת להם שאני שומר נגיעה הם צוחקים ונוגעים בי בכוונה מה אני כיוהל לעשות כבר?!?
37.
יישר כוח!
טליה (7/31/2008)
באמת שזה מרגש...
והאמת זה בא לי בזמן טוב..
יישר כוח לך שני,שהתגברת על זה ואפילו העברת את המסר שלך הלאה!
עלי והצליחי בת של מלך!!!
38.
תגובה למספר 19
עדי (12/15/2008)
אם כל הכבוד את ממש הזויה מה את חושבת שכולם בעולם הזה הם רובוט שאם יש איסור אז שחור ולבן לא מקימים אותו היהודות היא נכונה ואין לי שום מלוקת לגבייה אבל מפה ועד שאין נפילות ובכלל שאי אפשר לדבר על זה זה ממש לטא נכון ואני לא מסכימה עם זה! נראה לי שאת צריכה לחשוב מחד איך את רוצה לקיים את ההלכה ולדעת שגם הבן אדם הכי צדיק נול לפעמיםואדרבה רק על ידי דיבור אפשר לתקן מעשים אני חושבת שהאתר הזה מעולה וכל כבוד לשבני ששיתפה ועזרה שאחרים לא יפלו בכך!!!!! סליחה על האורך יומטוב!!
39.
לטליה מ-27
רננה (1/5/2009)
תשמעי חמודה, את ממש לא חייבת להכנס לקטגוריה הזאת אם זה לא הנושא שמעניין אותך!!! נכון, יש כאן מלאאא מאמרים על הנושא הזה ובצדק לגמרי, כי אין מה לעשות וגם אם נתכחש לזה צניעות ובינו לבינה אלו הנושאים שהכי מעסיקים היום את הנוער, ואיתם אנחנו הכי הרבה מתמודדים!!! אז אם לא מתאים לך בקשה כנסי לקטגוריית מידות טובות ותפילה אבל אל תבקשי אפילו שיפסיקו לדבר על זה כי אם המכתב של שני עודד אפילו בחורה אחת להפסיק קשר לא מתאים, או גרמה לאיזשוהו בחור להתחיל לשמור נגיעה, אזי כל מילה שלו חשובה!!
בתקווה לגאולה במהרה!!!=]
40.
בדיוק בשבילך
הודיה (1/15/2009)
היזהרי תראי לאיפה זה מגיע!!
אוהת רות
41.
ללא נושא
נעמי (5/2/2009)
נתת לי חיזוק, תודה.
42.
כל הכבוד ישר כוח...
אילת (6/6/2009)
אולי אני רק בת 14, 5בל יש מצב שאני יודעת מזה שמירת נגיעה...
וממש כל הכבוד לך שאת יודעת להודות שניכשלת..
אולי זה היה אסור ונורא, אבל מותר להמשיך הלאה..
השאלה היא אם את חושבת שזה יתרום לך, ושלא תכשלי שוב...
אני ממש מאחלת לך בהצלחה!
את פשוט מדהימה, הבאת פה דברים כ"כ בכנות ובצורה הכואבת והישירה...
למדתי מהקטע שכתבת פשוט הרבה!!!
אני ממש מאחלת לך שתתעודדי, ושתמצאי את העידוד בעצמך, בחרות שלך, במשפחה...
תקיפי את עצמך בכל מי שאת מרגישה אהובה לידו.. :)
יש לי גם חברה שנכשלה כמוך, והיא שנאה את עצמה על זה...
את מדהימה.
חיבוק גדול.. :)
43.
ללא נושא
שמואל (משיב באתר) (6/7/2009)
למרות שזה סיפור קורע לב באמת, לא היתה כאן אהבה, ואפילו שזה לא היה בשביל לעשות דאווינים. זה היה ניצול דו צדדי. הראיה לזה היא שברגע שהיה איזה כשל, הכל נעלם. זה נקרא בלשון חז"ל: "אהבה התלויה בדבר". אני הייתה מבסוטה שיש בן שאומר שהוא אוהב אותה, לשגות איתו בדמיונות, ובנוסף הוא גם צדיק, וכן רואי נהנה מהדברים האלו, ללא שום קשר לאישיות של אף אחד מהם. וברגע שזה נסדק שהוא/היא כבר לא עושים דברים של צדיקים, הכל התפרק.
ידידיי הצעירים והצעירות, אינכם יודעים מה זאת אהבה, במיוחד אם אתם עדיין צופים בטלויזיה וחיים בסרט
בהצלחה!!
44.
ללא נושא
אלמוני/ת (1/15/2010)
העם איתך נשמה
45.
ללא נושא
חלסוי (2/15/2010)
ממש מקסים
46.
סיפור ממש מרגש! (:
שיר (5/10/2010)
את בחורה מדהימה!! :)
וכשאמרת שנגעתם לאיזה סוג של נגיעה התכוונת?!
נגיעה של חיבה או שלו מתוך חיבה?!
47.
למה להתחיל עם זה?
מישהי... (7/5/2010)
לכל אלה שחושבים שיהיה להם חבר/ה והם לא יגיעו לנגיעה, חז"ל יודעים למה הם אסרו את זה והרבה הרבה "זוגות" שבטוחים שהם לא יגעו, בסוף נופלים בזה.
אז למה להתחיל עם זה???
תוציאו את זה מהראש שלכם ואז- גם הניסיון יהיה יותר קל ובבוא העת יהיה לכם מספיק זמן להתעסק עם זה...
48.
קצת הרבה אחרי שפורסם..אבל בכל זאת!
חן (1/14/2011)
שני!
למרות שהגבתי ממש אחרי הרבה זמן מאז שפירסמת, הסיפור ממש חיזק אותי והוכיח לי עד כמה זה טוב שאני כן שומרת נגיעה.
גם דיי הזדהתי איתו, כי גם אני עכשיו אומרת "רק ידידים, ולא יצא מזה כלום" ובאמת זה ממש נכון כמה שצריך להיזהר! ממש ממש תודה!
49.
ואאו. כ"כ אמיתי.
אני! (: (8/13/2012)
אני קוראת את המכתב הזה והעיינים שלי מתמלאות דמעות. זה בדיוק מה שקרה לי.רק שאני החלטתי לגמור עם זה ולא לחזור,זה עדיין טרי וכואב. אני רק בת 14 וקה לי כאילו אני בת לא יודעת כמה.. הלוואי והמכתב הזה באמת יעבור הלאה ויעזור,כי את הנעשה אין להחזיר. מניסיון!
50.
מותר לפרסם אתזה?
:) (11/12/2012)
אני יכולה לשלוח את זה לכמה חברות שאני חושבת שזה ממש יחזק אותם??
 




חפש