אם נשיא ארה"ב יאכל מצה...
חשוב לזכור שהעיסוק במשמעויות המחשבתיות של חג הפסח ומצוותיו בא על גבי קיום המצוות המעשיות, בהן אנו מחוייבים. עד מתי מותר להסתפר בערב פסח? מי יבזבז את זמנו אם יקיים את כל מצוות הסדר בשיא הכוונה וההידור? האם צריך לשתות כל כוס ברצף? מותר לאכול באמצע ההגדה? איך בדיוק מסבים? מותר לשתות מיץ אחרי ליל הסדר? על כל אלו ועוד עניינים מעשיים חשובים במאמר שלפניכם, שנכתב בעיקר על פי ´פניני הלכה´.
יעקב כהן, חברים מקשיבים


ברוך ה', נתברכנו בדור האחרון בשפע עצום של מאמריים אמוניים לחג הפסח, הממלאים אותו ואותנו בתוכן רוחני עשיר. חשוב לזכור שהעיסוק במשמעויות המחשבתיות של חג הפסח ומצוותיו בא על גבי קיום המצוות המעשיות, בהן אנו מחוייבים. המילה 'מצוה' מבטאת הן את החיוב והן את החיבור (מלשון צוותא), שכן על ידי המצוות המעשיות אנו מחברים ומצוותים את עצמנו אל ריבונו של עולם.

כידוע, מי שיקיים את כל מצוות הסדר בדקדוקיהן, יחשוש לכל השיטות המחמירות ביותר בכל פרט ופרט ויאריך בסיפור יציאת מצרים עד הבוקר, אך הוא לא יהודי אלא בסך הכל נשיא ארצות הברית, או ביל גייטס, שהוא האיש העשיר בעולם - רק בזבז את זמנו... דוקא העובדה שאנחנו עושים את מצוות הלילה מתוך ציוויו של הקב"ה נותנת להן את המימד האלוקי והערך הנצחי, ועל ידן אנחנו מרוממים את כל האישיות שלנו, ומשפיעים שפע גדול של אור וטוב לכל באי עולם: "כי במעשיו ודבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כח בכמה כחות ועולמות עליונים הקדושים. ומוסיף בהם קדושה ואור" (נפש החיים א, ג). על כך אנו מודים בשמחה בתפילת המועדים "אתה בחרתנו מכל העמים"!

באופן כללי כולנו יודעים מה עושים בפסח - אולם יש מקום לזכור ולרכז כאן כמה דגשים מעשיים חשובים.

מהם סדרי האכילה והמלאכה בערב פסח?

מעלות השחר אסור מכל וכל לאכול מצה הכשרה לפסח, ואף שברי מצה שנאפו עם קמח או יין. נחלקו הפוסקים אם מותר לאכול עוגות ועוגיות שנאפו מקמח מצה, ואבל אם עשו מהפירורים קציצות ובשלום ('קניידלך') מותר לכל הדעות לאוכלם.

עד 10:07 (ולשיטת הרב אליהו עד 9:43) מותר לאכול חמץ.

מ 12:42 (חצות היום) אסור לעשות מלאכה, כגון להסתפר (אך מותר להתגלח במכונה אישית, מפני שזו מלאכת הדיוט).

מ 15:53 (סוף השעה התשיעית) - מותר לאכול רק מאכלים שאינם מזינים, כמו בשר, פירות וירקות, כדי שנאכל את כל מצוות הלילה בתיאבון.  

מהן המצוות שאנו עומדים לקיים בליל הסדר? תנאי חשוב בכל מצוה שאנו עושים הוא הכוונה לצאת ידי חובה. לפני אכילת המצה לכוון לצאת ידי חובת אכילת מצה, לפני אמירת ההגדה לכוון לצאת ידי חובת סיפור יציאת מצרים, וכו'. לכן חשוב לשים לב לפני ליל הסדר מהן המצוות אותן אנחנו עומדים לקיים. כיון שכבר אין אפשרות להקריב השנה את קרבן הפסח (גם אם יבנה בית המקדש! שכן לצורך ההקרבה יש הרבה הכנות שכבר לא נספיק לעשות) נקיים השנה רק שתי מצוות מהתורה - אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים, ושלש מצוות מדרבנן - שתיית ארבעה כוסות, אכילת מרור ואמירת הלל.

קדש: בברכת שהחיינו בקידוש - יש לכוון על כל מצוות הלילה.

האם יין עדיף על מיץ ענבים? והאם צריך  לשתות ברצף? תיקנו חכמים שנשתה במהלך ליל הסדר ארבע כוסות יין, כנגד ארבע לשונות של גאולה, ולכתחילה יש לשתות יין אדום. יש אומרים שעדיף לשתות יין על פני מיץ ענבים, כי היין משמח, ויש אומרים שאין כל עדיפות ליין על פני מיץ ענבים.

כידוע, בשונה משאר השבתות והמועדים, בליל הסדר כל אחד שותה ארבע כוסות, ולא רק עורך הסדר! ומשום 'ברוב עם הדרת מלך' נוהגים שעורך הסדר מברך 'הגפן' והשאר שומעים ויוצאים ידי חובה מדין 'שומע כעונה'. וכל אחד יעשה כמנהגו.

כל כוס צריכה להכיל לפחות רביעית (86 סמ"ק, ויש מצריכים 150 סמ"ק). יש לשתות את הכוס ברצף (תוך הפסקות לצורך נשימה וגמיעה). בדיעבד, אם שהה עד 7 דקות יצא ידי חובה. ויש לשתות מכל כוס לפחות רוב רביעית, וכן צריך שהכמות תהיה כמלוא לוגמיו של השותה (כלומר כשיעור יין שימלא את חלל פיו כשהוא מנפח לחי אחת).

מתי מסבים ומתי לא? חובה להסב כששותים את ארבעת הכוסות וכשאוכלים את המצה והכורך. בשעת אמירת ההגדה אין להסב, כדי שנהיה מרוכזים בסיפור יציאת מצרים, באכילת המרור אין צורך להסב, בשעת הסעודה - המסב הרי זה משובח, ובברכת המזון אין להסב, אלא לברך ביראה לפני ריבונו של עולם.

מה עושה מי ששכח להסב? תלוי מה הוא שכח. אם שכח לאכול כזית מצה בהסבה יאכלנה שוב, אך לא יברך משום שיש אומרים שיצא ידי חובה גם בלי הסבה. אם שכח לאכול את הכורך בהסבה אינו חוזר, ואם שכח לאכול את האפיקומן בהסיבה טוב לחזור ולאכול. אם שכח לשתות בהסבה את ארבעת הכוסות, או אחת מהן - לכתחילה הספרדים חוזרים ושותים את כולן, והאשכנזים רק את השניה. ובכל מקרה לא מברכים שוב, והמקל ואינו חוזר יש לו על מי שיסמוך.

כיצד מסבים בפועל? נעתיק מתוך פניני הלכה:

כיום אין רגילים להסב על גבי מיטות, ולכן צריך לבאר כיצד יש להסב בליל הסדר על גבי כסא: במקום לשבת זקוף צמוד למשענת, ימשוך את פלג גופו התחתון קדימה אל מרכז הכסא, כך יוכל להשעין את גבו על משענת הכסא, ויטה עצמו לצד שמאל. מי שיכול - יקח לעצמו כסא מרופד עם משענות לידיים. ואם אין בידו כסא נוח ינסה להיטיב את ישיבתו על ידי כרים. מכל מקום כל מי שיש לו כסא עם משענת גב יוצא ידי חובה בזה שישעין גבו עליו כשהוא מוטה לשמאל, שגם בכך יש ביטוי לחירות. שהרי אדם העובד במשרד, למשל, צריך לשבת זקוף בכסאו כדי להיות מוכן לביצוע מלאכתו, אבל מי שמשוחרר מכל עול, רשאי להתרווח בכדסאו, להשעין את גבו על משענת כסאו ולנוח דרך חירות.

וטעם ההטיה לשמאל, מפני שכך נוח יותר לאכול, שהיד השמאלית והגב שעונים על הכסא והיד הימנית שבה רגילים להשתמש נשארת פנויה לנטילת המצה והכוס. ועוד שיש אומרים שאם יטה על צד ימינו ישנו חשש שמא יקדים קנה לוושט, ויחנק. ומתוך חשש הסכנה נפסק שאף איטר יד ימינו, שרגיל תמיד להשתמש ביד שמאלו, יסב לצד שמאל וישתמש בליל הסדר ביד ימין. בדיעבד, ימני שטעה והסב על צד ימין לא יצא ידי הסבה, אך אם הוא שמאלי והסב על צד ימין יצא.

כרפס: בברכת בורא פרי האדמה על הכרפס - יש לכוון גם על המרור.

מותר לאכול ולשתות לפני ההגדה? כידוע, את הסעודה אנו אוכלים רק אחרי אמירת ההגדה. מי שצמא, יכול לשתות אחרי הקידוש עד שמתחילים את אמירת ההגדה, ואם המשקים לא היו מונחים לפניו על השולחן ולא היה בדעתו לפוטרם בברכת הגפן, יש לברך עליהם שהכל. לגבי אכילה - מותר לאכול פירות, ירקות ובשר (אך לא דברים מזינים), אך עדיף לא לאכול כזית ומעלה, כי אז נכנסים למצב של ספק ברכה אחרונה. ואם אדם מאוד רעב הוא רשאי לאכול, ויברך לפניהם ואחריהם.

 

סיפור יציאת מצרים: בעניין זה פשוט נעתיק את לשון הרמב"ם: "מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן, שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים כמו שנאמר זכור את יום השבת. ומנין שבליל חמשה עשר? תלמוד לומר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך. ואף על פי שאין לו בן אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים, וכל המאריך בדברים שאירעו ושהיו הרי זה משובח. מצוה להודיע לבנים ואפילו לא שאלו, שנאמר והגדת לבנך, ולפי דעתו של בן אביו מלמדו. כיצד? אם היה קטן או טיפש אומר לו בני כולנו היינו עבדים כמו שפחה זו או כמו עבד זה במצרים ובלילה הזה פדה אותנו הקב"ה ויוציאנו לחירות ואם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו ע"י משה רבינו, הכל לפי דעתו של בן".

עיקר המצוה מתקיימת בדרך של שאלה ותשובה. כדאי מאוד להמחיש את סיפור היציאה, ולחוות אותה כמה שיותר כאילו אנחנו בעצמנו היינו שם.

האם כל אחד צריך לקרוא את כל ההגדה? לא, אלא אפשר שכל אחד יקרא קטע בקול, והשאר יקשיבו ויכוונו לצאת מדין 'שומע כעונה'. ויש נוהגים שכל אחד קורא בשקט.

בזמן אמירת ההגדה אסור לאכול או לשתות, אלא יש להיות מרוכזים בסיפור יציאת מצרים!

אכילת המצה: למה אוכלים כל כך הרבה מצות ולא מספיק כזית? למרות שהמצוה מהתורה היא לאכול כזית, בפועל אנחנו אוכלים 4-5 כזיתים. ב'מוציא מצה' אוכלים שנים, אחד בשביל ברכת המוציא והשני בשביל קיום מצוות אכילת מצה. עוד כזית ב'כורך', זכר להלל שהיה כורך את המצה עם המרור, ועוד אחד באפיקומן - זכר לקרבן פסח שהיה נאכל על השבע, ויש אומרים שבו מקיימים את עיקר המצוה מהתורה. ויש מהדרים ואוכלים באפיקומן שני כזיתים, כדי לבטא את חביבות המצוה, או כנגד שני הטעמים שנאמרו באכילת האפיקומן - זכר לקרבן פסח וקיום המצוה מהתורה.

בשיעור 'כזית' ישנם שינויים קלים בהדרכות הפוסקים, ולא נאריך בכך כאן, אלא כל אחד יעשה כרבו. נציין רק שבשני ה'כזיתות' הראשונים שאוכלים ב'מוציא מצה' צריך שיהיה לפחות שני שלישי מצה, וכדאי מאוד שיהיה שלפחות שלשה רבעים, ובכך מקיימים את המצוה לרוב הגדול של הפוסקים. ולדעת הרב אליהו יש למדוד את השיעורים לפי משקל, ולפי זה כל כזית הוא כשיעור מצה שלמה.

חשוב לדעת שלהדרכת רוב הפוסקים, אם אוכלים את המצה בצורה נורמלית, בלי הפסקות מיותרות, אין ספק שאכילת המצה נעשתה בשיעור הזמן שצריך, ואין צורך להסתכל על השעון.

אסור לדבר מברכת המוציא עד סיום אכילת שתי ה'כזיתות' הראשונות של המצה, מלבד דברים הקשורים לקיום המצווה. וטוב שלא לדבר גם עד סיום אכילת הכורך, שהיא השלמת מצוות אכילת המצה מדרבנן.

אין לאכול או לשתות אחרי האפיקומן, מלבד מים, ויש מקלים ומתירים גם משקאות קלים.

אחרי הסדר:

מצוה גדולה להמשיך ולספר ביציאת מצרים כל הלילה (למשל, לקרוא את המדרשים הרבים במדרש רבה). והעיקר הוא סיפור הניסים והנפלאות, ואפשר גם לימוד הלכות פסח, אבל לא פלפולים. אמנם מי שחושש שאם ישאר ער עד מאוחר בלילה לא יוכל אחר כך להתפלל כראוי - עדיף שישן מוקדם.

בקריאת שמע, האשכנזים מברכים רק ברכת המפיל בשם ומלכות, ואומרים פרשה ראשונה של קריאת שמע. הספרדים אומרים את כל פרשיות קריאת שמע, ויש אומרים שגם את ברכת המפיל.

 

קישורים ל'פניני הלכה':

המצווה לספר ביציאת מצרים: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=249=

הלכות ליל הסדר א: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=250=

הלכות ליל הסדר ב: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=251

שיעור שמע - קיצור הלכות ליל הסדר: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5745



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
ישר כח!!
אלמוני/ת (4/1/2007)
תודה רבה..!
2.
תודה רבה!!!!
איילת השחר (4/1/2007)
סכמת את זה ממש מצוין!
היה אפשר להביא תמונות או ציורים שנבין בדיוק איך יושבים ומה הגודל של המצה שצריך לאכול... אבל באמת תודה!!
 




חפש