אח/ות יקר/ה, המכתב הזה אליך
אז הלכתי על זה. הלכתי הכי גדול שיכולתי. הלכתי ישר לגוב האריות. משם אוכל להציל הכי הרבה אנשים ושם יהיה הכי הרבה קידוש ה´. וידעתי כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים. ואני הרי על תקן של אחד כזה, לא?
מן הגולשים

אתה, שמתלבט עכשיו בין כל מוסדות ההתנדבות השונים ותוהה לאן ללכת.

אתה שמתלבט בין תרומה לסביבה בסניפי פיתוח מעורבים דרך שמירה על הקיים בסניפים נפרדים ועד התנדבות במד"א למען הקהילה, וכלה בהתנדבות בעמותות שונות לאיסוף מצרכים.

אתה, שחושב עכשיו מחשבות גדולות כמו - עם ישראל - "הפרט והכלל", חברה מעורבת - "לכתחילה או דיעבד", "קידוש ה'" לעומת "חילול ה'" "תורה והדרכה" ועוד כהנה וכהנה.

אתה, שעושה עכשיו מהלך כה חשוב בחייך של נתינת עצמך למען האחר תוך הקרבה עצמית.

אליך אני כותב.

כן, גם אני בדיוק כמוך, חלמתי על שינוי ואמרתי השינוי מתחיל בי. גם לי, בדיוק כמו לך, לחש קול קטן -קום, עשה מעשה! וגם אני החלטתי לשמוע לו. גם אני בדיוק כמוך התלבטתי האם חברה מעורבת זה טוב או רע וגם אני התלבטתי האם אני קודם לכלל או אולי הכלל זקוק לי. וגם אני, בדיוק כמוך - החלטתי שהכלל זקוק לי. אז הלכתי על זה. וזה ממש לא חשוב איפה. מה שחשוב הוא שזה היה בחברה מעורבת ושהייתי לבד, בדיוק כמוך.

ואל תשלה את עצמך - אתה לבד.מי מבין אותך? הר"מ? מי יודע מה עובר עליך? רה"י? או אולי הקומונרית? מי יבין אילו ייסורים זה לראות חניך שהפסיק לשמור נגיעה וזה לאחר שדברת איתו שעות. מי עוד יודע איך מרגיש אדם שנמאס לו לדבר עם מדריכות אבל הוא לא יכול כי זה חלק מהתפקיד? מי עוד יודע איך מרגיש מדריך שרוצה לבכות כמו חניך על המצב שלו אבל אין לו למי? מי איתך? עם יד על הלב, מי?

אתה לבד, וזה אוכל אותך. בדיוק כמו שזה אכל אותי.

אז הלכתי על זה. הלכתי הכי גדול שיכולתי. הלכתי ישר לגוב האריות. ידעתי, (אנחנו הרי תמיד יודעים) משם ההשפעה תהיה הכי גדולה. משם אוכל להציל הכי הרבה אנשים ושם יהיה הכי הרבה קידוש ה'. (קידוש ה'-גם כן סיסמא. חשבת פעם בדיוק מה זה אומר?) וכך, הלכתי - אני, המדריך המהולל, המדריך הנערץ שכה רבים מסתכלים עליו כדמות לחיקוי, לשיא השיאים שאפשר להגיע אליו כמדריך. והשפעתי. ללא ספק. אני לא חושב שמישהו שם שכח אותי. ועזרתי לכולם, ותמכתי, וישבתי עם כולם והייתי אוזן קשבת לכולם. ולכולן. ובאמת שלא ייחסתי לזה בעייתיות. הכל היה לשמה. באמת.

אז דברתי איתה עד 3:00 בבוקר, זה לא שאני מרגיש משהו כלפיה. ובאמת לא הרגשתי כלום כלפיה, ואני עדיין לא מרגיש. אבל הנזק שזה עשה - אותו אני מרגיש.

אז הלכתי על זה, בדיוק כמוך הלכתי על האתגר הגדול. הלכתי על החינוך של הדור הבא. משם כידוע, הכל מתחיל. ובאמת הועלתי, באמת שיניתי. באמת שהאנשים שהיו כה חשובים לי חזרו משם בריאים ושלמים (יחסית). וכן,יש לי חלק בזה. וחנכתי את הדור הבא, אני מקווה, מתוך יראת שמים ואהבה לה' יתברך. ובאמת שהיה שווה לצאת לשם.

אז הלכתי על זה. וידעתי בדיוק מה לעשות ואיך לעשות. וקראתי ספרים ושותי"ם בנושא וידעתי איך הכל הולך לקרות. הייתי מוכן לכל תרחיש. קראתי את כל ההלכות וידעתי איפה למצוא כל דבר אם חלילה אשכח. ידעתי שזה מסוכן. אבל הייתי מוכן לכל. כמעט. אני לא אשקר. פחדתי. מאוד פחדתי. אבל ידעתי כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים. ואני הרי,על תקן של אחד כזה, לא?

אז הלכתי על זה. ואז הלכתי אני. האני שלי הלך. הייתי מוכן. עניתי לכולם על כל השאלות וידעתי את ההלכה תמיד. אבל אין מה לעשות,סביבה משפיעה. וזה לא משנה כמה אתה חזק או מה אורך הפיאות או החצאית שלך .ואם הסביבה לא ידידותית אתה תינזק מזה. כמה ואיך – תלוי בך ובעוינות הסביבה. אבל אתה תקריב משהו מעצמך, תהיה בטוח. לא משנה כמה אתה חזק ועד כמה אתה רציני וסומך על עצמך-אם הסביבה לא מושתתת על התורה ולא בנויה מהבסיס על טהרת ההלכה, אתה תנזק.

וזה לא משנה איפה או עם מי. בנים ובנות, דתיים וחילונים. בקטע הזה אין הבדל בניהם. אם זה לא מושתת על ערכי התורה אתה תנזק. וחבל. כ"כ חבל.

אחי היקר לי מכל, האמן לי. השפעה זה חשוב. הכי חשוב. אתה מדריך בסניף עולים? אשריך! פתחת דוכן להנחת תפילין? אשריך! כל פעולת חסד שאתה עושה היא טובה ועושה נחת רוח לבורא. אשריכם ישראל. באמת.

אבל תשמרו על עצמכם. תזכרו שחייך וחיי חבריך – חייך קודמים. וזה נפסק להלכה. ואם יש ספק -ספק פיקוח נפש דוחה שבת. ועל חילול שבת מתחייבים כרת. וכן, מדובר בנפש שלכם. אל תסמכו על עצמכם. אתם כלום. כולה נערים בני 15-18. אתם לא באמת יודעים מה טוב לכם.

שמרו על עצמכם. זכרו ששלוחי מצווה אינם ניזוקים רק במקום שלא מצוי היזק. אבל אם הכנסתם עצמכם למקום סכנה זה סיפור אחר לגמרי.

שמרו על עצמכם. על טעויות משלמים. ואם לא עכשיו - בעוד כמה שנים. זה יגיע, אני מבטיח. אל תעשו לעצמכם הנחות. אל תגידו לי זה לא יקרה. אל תשחקו בעצמכם. אל תחשבו שאתם כל יכולים ושעליכם כלום לא משפיע. הכל משפיע על הכל. אתם נשמות טהורות –א ל תהרסו את זה. אתם קודמים לכולם! קל להגיד את זה. אני יודע, גם אני אמרתי. אבל זה כ"כ נכון.

אני לא שמרתי על עצמי ועכשיו אני משלם על זה. תשמרו על עצמכם. אתם נוער טהור וקדוש. אתם בנים של הקב"ה! אתם שיא השיאים של היצירה האלוקית. ואני לא אומר את זה בצחוק.




הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
ללא נושא
אלמוני/ת (10/2/2008)
לא הבנתי מה רצית להגיד..
2.
נתת לי נקודה למחשבה
*^*אין עוד מלבדו*^* (10/2/2008)
אני מבינה מה אתה אומר בתור קומונרית של מדריכי חוץ. קשה לי לקבל את הקריאה שלך אבל היא מובנת לי בהחלט. צריך ליווי רבני כשנכנסים למקומות כאלו. בהחלט. אתה חייב מלווה.
3.
מה זה השטויות האלה?!
צורי (10/2/2008)
אז נסתגר בד´ אמותינו ונלמד תורה כל היום? אם כל אחד היה מאמץ את הגישה הזאת, היו הרבה יותר עניים בעולם, הרבה יותר לשת"מים (לא שומרים תורה ומצוות), הרבה יותר דיכאוניים ושבורי נפש. איפה העזרה לזולת? איפה אהבת ישראל?
כל מי שבסניף מעורב נשחתת לו הנפש? כל מי שמתנדב עם לשת"מים נהפך לפושע?
אדם חייב להקריב מעצמו בשביל לתת לאחרים. אין מה לעשות. אבל מפה ועד להתכנסות בחברה המושלמת שלך?
חזרנו לארץ ישראל! יש לנו מדינה! תם עידן הגטאות - אין צורך לזה בארץ.
פעם שאל תלמיד ב"מרכז" את הרב צבי-יהודה זצ"ל איך משפיעים על אנשים. באותו הזמן הרב היה עסוק בלמזוג לעצמו כוס תה. הרב מזג ומזג, ובשלב כל-שהוא התה החל להישפך. התלמיד הבין את המסר: ברגע שתלמד מספיק, שתתגדל ותתחזק מספיק - יפוצו מעיינותיך החוצה.
מי נתן לך את הרשות לחשוב רק על עצמך? מאיפה החוצפה הזו? כל התנ"ך מלא במצוות עשה על עזרה לזולת - אפילו קצת על חשבונך.
אז תדבר איתה עד 3:00 בלילה - אז מה? אתה יודע כמה היא קיבלה מזה, לעומת מה שאתה השקעת?!
ומאיפה המצאת שלאנשים בגיל הזה אין עם מי לדבר - מה, אין לנו חברים? אין לנו משפחה? אין לנו מדריכים (לשעבר?!) ?
מחבר המאמר היקר, דע לך שאתה מכבה אנשים. אנשים שהיו יכולים להתפתח ולתרום לעולם לעולם לא יעשו זאת - ב ג ל ל ך! בגלל משפטים כמו "ואל תשלה את עצמך - אתה לבד.מי מבין אותך? הר"מ? מי יודע מה עובר עליך?" ו"אל תסמכו על עצמכם. אתם כלום. כולה נערים בני 15-18. אתם לא באמת יודעים מה טוב לכם." ז שטויות במיץ.
בתקווה לביאת גואל צדקנו במהרה בימינו (אומרים - ´אמן!´), צורי

נ.ב. אשמח לתגובות
tsu111@walla.co.il
4.
כל הכבוד!!
רחל (10/2/2008)
אכן- לפעמים מרוב שרוצים להשפיע פוגעים בעצמך...

בהצלחה לכולם
5.
ללא נושא
אריאל (10/2/2008)
לקטע כזה אני מחכה כבר כמה חודשים... אשריך..!!! תמשיכו לפרסם מאמרים כאלה...
6.
אמיתי כל כך..
יהונתן (10/2/2008)
בס"ד ובהישתדלותינו, בהנ"ו, תל"ב...

אולי אחרי שכמה מהמדריכים בב"ע יקראו את המאמר הזה, הם יחשבו כמה פעמים לפני שהם רוצים להכינס להדרכה.
דווקא המדריכים שבאמת צריכים להיות מדריכים, לא מדריכים, בעיקר בגלל הסיבה הזאת.
לפי דעתי 75% מהמדריכים שמדריכים לא צריכים להדריך.
בעיקר כי הם נכנסים להדרכה בגלל בנות... ותו לא. נקודה למחשבה.
7.
ללא נושא
אחד (10/3/2008)
אחי, צודק - אבל זו לא הגישה.
אמת שצריך לשמור על עצמך וחייך וחיי חברך קודמים.
אבל לא פחות אמת - זה שחובה עליך לתרום לכלל.
אז לדבר עם חניך שלך - בוודאי. לא מזה תינזק.
אבל לדבר איתה עד 3 בלילה?! אחי, זה כבר פשלה שלך.. אדם ש"עניתי לכולם על כל השאלות וידעתי את ההלכה תמיד" קצת ´קירב את הבריות לתורה´ קצת יותר מדי לא?
קיצור, אכן, נשמור על עצמנו. ובכל זאת נקריב מעצמנו למען הכלל - עד הגבולות המאוד ברורים. אז אל תשליך על הכלל מעצמך.
נ.ב
מה זה "עכשיו אני משלם על זה"?
8.
ללא נושא
חמוטל. (10/3/2008)
יהונתן יקר-
לא קשור לפי דעתי...
מי שבאמת מתאים להיות מדריך ולא נכנס בגלל הקטע המעורב, זה מאוד חבל לפי דעתי כי הוא מפספס את העיקר.
אם כל מי שמתאים וטוב להדרכה ייכנס אפשר ליצור קבוצה טובה ולמנוע פגיעה.
9.
זה תלוי
אלמוני/ת (10/3/2008)
אני אישית בתור מדריכה בבני עקיבא התחזקתי מאז הכניסה להדרכה שלי...
זה תלוי בשאלה למה אתה מדריך
ובקשר לסניפים מעורבים גם אני בסניף מעורב וחושבת שקשר בין בנים לבנות,במקרה שלנו מדריכים ומדריכות יכול להיות וצריך להיות רק בעניין ההדרכה ולא מעבר..קשה אבל ב"ה אפשרי..כי אחרי הכל אנחנו פה בשביל החניכים (ושוב מדריכה בקשר עם החניכות והמדריך עם החניכים כך שכאן אין בעיה)
וחבל שאנשים לא נכנסים להדרכה בגלל זה,כי צריך ליצור צוותי הדרכה מהסוג הזה..
ודרך אגב אנחנו ממש לא לבד בעניין..ולדעצי צריך לתת אמון בנוער..גם אם הם בסך הכל בני 15-18..
10.
ללא נושא
צורי (10/4/2008)
שבוע טוב! אם מישהו מפרסם תגובה שיפרסם גם את האימייל שלו - שנוכל להגיב...
11.
שוב...
צורי (10/5/2008)
לתמר דרדיק ולחמוטל - יש לי בעיה באימייל והוא לא מזהה את הכתובת שלכן. אם תוכלו לפרסם פה את הכתבות - כדי שאוכל להגיב - אשמח!
שבוע טוב!
12.
ללא נושא
אני (10/5/2008)
וואלה בדוגרי את די צודק אבל זה קיצוני מדי כי זה תלוי ממש בבנאדם ואם אתה אומר שסה"כ אנחנו רק בני 15-18 ולא יודעים כלום מהחיים זה לא נכון! אז סה"כ אנחנו בני 15-18 אבל כן אנחנו יודעים, לא הכל אבל כן אנחנו צריכים לקחת אחריות על חיינו ולהאמין בעצמנו אחרת אין לנו דרך לבנות את עצמנו אז בדוגרי זה קשה להכנס לחברה מעורבת(מנסיון) אבל אם זה קשה שמים גדרות אז כן עם בנות לא יושבים עד 3 לפנות בוקר! וכן מדברים רק בנושאי צריך אבל לא בורחים מבעיות פותרים אותן!
בתקווה להבנה...
13.
/
מישהי מזועזעת (10/5/2008)
אני עוד בהלם מהעובדה שחברים מקשיבים החליטו להעלות את המאמר הזה. או לכתוב אותו. לא משנה בכלל.
בזה שנסתגר רק נהרוס עוד יותר, לא נכיר לאנשים אחרים ת´מקום האחר מאיפה שהם נמצאים, את העובדה הפשוטה שיש משהו אחר, אמיתי וקדוש.
אז כן, זה כרוך בהמון סיכונים, שאנלא מזלזלת בהם בכלל. מודעת לחשיבות שלהם בדיוק ויפה מאוד- למרות העובדה שהכותב כ"כ מזלזל באנשים שיש להם הכי הרבה כוחות להזיז משו, בנוער- אבל הסיכוי שווה את הסיכון.
העובדה שאתה משנה אנשים, שאתה מראה להם משהו אחר, שאתה מחזק או אאפילו העובדה שנתת לו קצת מעצמך ואתה שונה -- מזיזה הרים. משנה הכל בעם. לגמרי.
אז מאיפה הזילזול הזה בא..?? ומאיפה ההקטנה של הערך של הדברים..?? אז פשוט תגיד שלך זה לא היה נכון וזהו. ברור שיש אנשים שזה הכי לא בשבילם בעולם. אבל מה עם כל אלה שכן, ובגלל הקטע הזה פה אולי משהו בחשיבה הטהורה שלהם ישתנה.
לא ללכת על עיור כשאתה ריק, לא ללכת אם אתה לא מתאים, אבל לגמרי לגמרי לגמרי לא לפחד ללכת בגלל כל מה שצוין פה.
ביי לשיטה החרדית ולגלותיות. יאללה לצאת ולהשפיע, ובעוצמות..!!
14.
ועוד משו-
. (10/5/2008)
צורי- שכוייח ענקי..!!
אני אתך לגמרי..!!!
15.
ללא נושא
אלמוני/ת (10/5/2008)
מסכימה עם 3 לגמרי.
ככה,נדאג להתפתחות הרוחנית שלנו ונשאיר את עמ"י בבוץ ? אתה לא מכיר את המשפט "כדי להוציא יהודי מהבוץצריך להתלכלך קצת"?
בדיוק בשביל זה אנו בא"י, שצריך לצאת לעמ"י! בגולה אולי מה שאמרת היה נכון "אין לקבה אלא 4 אמות של הלכה" זהו משפט שהיה נכון בגלות- שצריך להסתגרבתורה וזהו, בא"י אנו חייבים לקדשאת החומר, וגם לתת ממנו לעמ"י.
בתור אחת שהולכת לחב"ב מעורב (נכון, זהבישובאז אין תקטע של בנים- בנות) למרות שיודעת שזה לא ממש אידאלי אני רואה בעינים שלי כמה זה חשוב.
תסתכל במה שכתבת - שדיברת עם חניכה עד 3- תראה, אם היתה איתך מדריכה דוסה כמוך- אז אולי היא היתה מדברת איתה ולא איתך-אבל משום שאין כזו כי היא מפחדת ממה שכתבת אזהחניכה דיברה איתך.
ואפשר לחשוב- שנפלת ממש או משהו, ברור שאני לא מזלזלת במה שעבר עליך , אבל תחשובעל ההפסד שלךלעומת הרווח שהסניף קיבל. מה זה "אתם קטנים לא מבינים מהחיים שלכם"
לידיעתך- מי נראה לך שיעשהאת זה- המבוגרים הריאלים "שזהכדאי וזה לא" ובעלי המשפחות שאינם יכולים להקדיש עצמם לכלל?
דווקא הנוער , עם ההתלהבןת שלו יכול להזיזדברים- מי נראה לך בנה ת´מדינה? מבוגרים- כולם (כמעט) היו צעירים ממש, ככה זה בעולם- הצעיריםפועלים!
ומה זה אני לבדבעולם?
דברראשון, אל תזלזל בר"מ, הרבה פעמים הם אחלה של אנשים!
ומה עם חברים, אבא, והכי חשוב- אבאשבשמים!
מקווה שלא כתבתי חריף מידי, ואם כן- סליחה ממש ,
שנה טובה
16.
כל כך נכון!!
אלמוני/ת (10/6/2008)
ולכל מי שאומר שלא- זה כי אתם לא הייתם שם.
מי שהיה שם יודע כמה שזה באמת נכון.
מהנסיון הקצת עצוב שלי...

אז נכון, אתם חושבים שזה שטויות ושהעולם לא יעבוד ככה.
אבל בחיאת, אם אתם רוצים להמשיך להיות בצד שלא מבין- אל תגיעו למקומות האלה!
תשמרו על עצמכם!!
תקשיבו לאנשים שהיו שם כדי שלא תצטרכו להיות חלק מהם...

תודה לכותב המאמר, שיחקת אותה בענק.

שנה טובה לכל עמ"י :)
17.
לא מסכימה!
אלמוני/ת (10/6/2008)
בעזי"ת
כותב המאמר, באמת שאני מעריכה אותך ומסכימה איתך על הרבה דברים
אבל עם המסר המרכזי שלך אני לא כל כך מסכימה, במחילה.
אני בתור חניכה בבני עקיבא עזבתי, בגלל הסיבות שלך ולא נכנסתי להדרכה. אבל עד שב"ה הציעו לי להדריך שבט. ממש לא הי´ה לי קל לחזור לבני עקיבא, לסניף מעורב, אחרי כמעט שנה שלא היתי שם.באמת שלא. אבל התיעצתי עם הרב שלי באולפנה וחשבתי הרבה והתפללתי והסכמתי. (התיעצתי עם הרב באולפנה שאני חיבת לו כל כך הרבה. אני חיבת למחות על האמירה שהרבנים שלנו לא שם בשבילנו ההפך הוא הנכון)
יש המון שיקולים למה להסכים וכמובן הרבה דברים בגללם לא. בין הגורמים לחיוב יש את הענין של "ואהבת לרעך כמוך". למה אני אוהב את עצמי ודואג לעולם הרוחני שלי לפני שאני דואג לעם ישראל, שכל כך צריך את העזרה שלנו, בני הנוער! זה גם חלק מדרך החים של הציבור הדתי לאומי. כמובן עם הגבולות הנכונים וכמו שכתבו, זה קשה אבל אפשרי. אבל לעניות דעתי זה מה שהי"ת רוצה מאתנו , לא? לראות את עצמנו לפני האחר. ולא להתעלם ממנו. לתפח בלי סוף את הנשמה שלנו והעולם הרוחני שלנו ולא לוותר, אבל להשריש את אהבת ישראל בתוכנו.לא כתבתי הכל ח"ו כדי להתגאות. רק כדי לכתוב את דעתי למקרה שיש עוד אנשים עם אותה התלבטות. ושוב מחילה אם פגעתי פה במישהו, באמת שזו לא הי´יתה הכוונה. שנה טובה וגמר חתימה טובה בעז"ה לכל עמ"י.
18.
מזדהה לחלוטין!!!!!!!
ירושלמית (10/7/2008)
לכותב המאמר: יישר כוח עצום!!!!! אני מזדהה לגמרי!! אני הדרכתי בסניף פיתוח לפני כמה שנים... אני בת 20, ועדיין יש לי משקעים וצלקות עוד מההדרכה. ואני בכלל לא מדברת על עניין הצניעות שאתה מדבר עליו. ממש לא. לי- ב"ה, לא היו בעיות בעניינים האלו. אבל אני מדברת על זה שאני פשוט הקרבתי את החיים שלי למען הסניף (הרי החניכים שלי מבתים מאוד קשים- צריך להציל אותם...). וזהו. אני נתתי את כל חיי בשנתיים האלו, וסחטתי את עצמי- בטירוף!!!! ולכן- זה כבר השפיע על השירות הלאומי... כי כבר לא נשאר טיפת כוח, וטיפת חיים. (היו לי חניכות מאוד קשות, שהיו יכולים להרוג בנאדם ממוצע.....מבחינה נפשית- כמובן... בעצם- גם פיזית--- לא פעם- מכות....) בקיצור: אני מאוד מאוד מזדהה. מה שאני למדתי- זה שכדי שבנאדם ייתן לאחרים- הוא חייב קודם כל לתת לעצמו. הרי אם הוא לא נותן בעצמו- כיצד יהיה לו מה לתת????
חבר´ה- אני חושבת שכדאי שתיקחו את הדברים האלה לתשומת ליבכם. גם אני, וגם כותב המאמר, זה לא איזה אנשים רחפניים שמדברים מעולם אחר. אנחנו גם היינו בסרט הזה. אני מדברת ממש ממש מהמקום שבו אתם נמצאים. אני גם הייתי שם, ושרפתי את חיי בשביל להשקיע בחניכים, ובשביל נתינה לעמ"י.
אני יודעת בדיוק על מה אתם מדברים, ואני מסכימה מאוד מאוד שצריך לעזור ולתרום ולתת לעמ"י. אבל---- תשמרו על עצמכם. גם בשבילכם, וגם בשביל עמ"י. אני לא מדברת על העניין של צניעות. אני מדברת על הנשמה שלכם. תשקיעו בעצמיכם, תתנו קצת זמן לעצמיכם. אפילו רק כמה דקות ביום. תחשבו, וחפשו "מי אני". ואל תחנקו את עצמיכם בגלל לחץ חברתי של הסניף. תנו קצת זמן, ותשקיעו בגילוי העצמיות שלכם. זה הגיל שבו אתם בונים את האישיות שלכם. תתבודדו קצת. תלכו לשיעורי תורה. תעשו דברים שאתם אוהבים. אל תזניחו את עצמיכם. תנו קצת צומי לעצמיכם.
ני.ב.- אני יודעת שזה מאוד אינדיבידואלי, ויש גם אנשים- שגם ככה מוצאים לעצמם מעט זמן. אני מתכוונת לאותם האנשים שכשהם נותנים לאנשים אחרים- הם ממש מוסרים את הנפש שלהם, ושוכחים מעצמם.
זהו. יישר כוח עצום על כל הרצון ועל הנתינה לעזור לעמ"י!!!
שנה טובה! גמר חתימה טובה!
19.
ל-6-!!!
עטרת (10/7/2008)
שטויות ש75% מהמדריכים נכנסים בגלל הבנות זה מכליל ומגעיל. ולא צריך להכניס כאלה מדריכים!
בתור מדריכה בסניף בבני עקיבא מעורב,אני לא אומרת שזה לא קשה, אבל המאמר הזה קצת מקומם, אם כל הדוסים של הסניף לא היו מדריכים, אז המצב היה על הפנים...
וברגע שנכנסים להדרכה ממש מיתחזקים(כי צריכים למלות את החניכים אז חייבים להיתמלות גם כן)
אז תפסיקו להשמיץ את המדריכים שעושים עבודת ק-ו-ד-ש. גמר חתימה טובה:-)
20.
לצורי היקר.
מיטל (10/8/2008)
קצת אבל קצת עדינות לא תזיק.הכותב לא חי באולם קולנוע.מבטיחה לך.זה על סמך מה שהוא עבר.ונראה לי לא לעני´ין ככה לכנות את הדברים שלו כ´שטויות במיץ´,גם אם לדעתך הם לא נכונים.
נצור לשונך.
גמר חתימה טובה לכל עמ"י!
21.
צורי- התגובה שלי...
חמוטל (10/10/2008)
בתור מדריכה (אמנם לא בסניף עולים או לא שומר תו"מ וכולי.. רגיל כזה..) אני ממש מבינה את דבריך ותגובתך מצד אחד ומהצד השני גם את דעתו של כותב המאמר.
"כל מי שבסניף מעורב נשחתת לו הנפש?"-ציטוט מדבריך. תגובתי: כן!!! כמעט, אבל ממש כמעט כל מי שמדריך בסניף שהגבולות בו לא כ"כ ברורים (...)
(וכמעט כל הסניפים המעורבים וכו´ הם כאלה) משהו לא טוב קורה לנפש שלו!!!! אם הרבה ואם מעט עד שלפעמים הוא בעצמו לא יודע שזה לא טוב!!
אני לא מסכימה איתך שאדם צריך להקריב את כולו (או לפחות את רובו) לחברה גם אם הבנאדם במצב נוראי. כתבת: "אז תדבר איתה עד 3:00 בלילה - אז מה? אתה יודע כמה היא קיבלה מזה, לעומת מה שאתה השקעת?!"
יש לי חברה מדהימה,באמת! אני תמיד צוחקת עליה שהיא הפסיכולוגית של כל העולם,לטובה! אבל פה בעצם טמונה כל הבעיה. היא הייתה משחנ"שת עם אנשים כ-ל שעות היממה (!!!). עזוב את החשבון הענק שהיה לה... לא היו לה חיים משל עצמה. למי היא לא עזרה?! לכל החבר´ה מהסניף שלה בערך!!! (והם עוד סניף נפרד...) מה שאני באה להגיד לך זה שהנפש שלה נשחתה הרבה (אני לא אוהבת את המילה הזאת. היא קשה מדי...) המון ובעיקר בגלל הקטע של דיבור עם בנים. אתה כתבת על מצב כזה: "אז מה?!" הרבה הרבה הרבה "מה"!!!!!!!!!!!!! הבנאדם נהרס מזה!!!!!!! חברה שלי באיזשהו שלב הפסיקה עם זה בהדרגה בעזרתי ועד היום היא לא מפסיקה להודות לי בגלל זה! כי כשהיא היתה בתוך זה היא לא הבינה עד כמה זה היה גרוע!!!!!!
אתה כתבת "אתה יודע כמה היא קיבלה מזה?!"- היא לא קיבלה מזה כלום!!! היא קיבלה עוד משהו רע לנפש!!!!
אחרי זה כתבת על הקטע שלבנאדם יש עם מי לדבר. אולי בקטע הזה א"י להכליל אפילו קצת, אבל אני אגיד לך על עצמי... אני לא מדברת עם אפאחד!!!!!
רק רק רק עם החברה הזו שסיפרתי לך עליה!!!!! וגם זה ממש ממש ממש לא על הכל!!!!!! לנוער הרבה יותר קל ללכת לבן המין שהני (בדוק! גם על עצמי!!!) ופשוט להתחיל לדבר, וזה הכי מסוכן שיכול להיות!!!!!!
למה שבן לא ידבר עם בן על בעיותיו וצרותיו, ולהפך: בת עם בת????!!!!??? אדרבה, אני מאמינה שבן יותר יבין בן מאשר שבת תבין אותו!!!!!!!
ולסיום: עוד ציטוט קטן..=] =]
"מי נתן לך את הרשות לחשוב רק על עצמך? מאיפה החוצפה הזו? כל התנ"ך מלא במצוות עשה על עזרה לזולת - אפילו קצת על חשבונך."
אז זהו, שזה לא לחשוב רק על עצמי! חידוש! (כמובן כמובן שהכל לדעתי, כן??)
זו ממש ממש חשיבה על הזולת רק שקשה לראות את זה...
כל הקטע של "לשמור על עצמי" א. הוא ממש ממש לא גטו!!!
ב. הוא פשוט להטיב עם כל העולם! מצד אחד לא להרוס את עצמי ומצד שני זה גם לא יהרוס את החברה שמסביבי. הבת הזאת שהוא דיבר איתה: לך תדע מה היא חושבת אחרי הדיבור הזה עד 3 לפנות בוקר?? ז"א,שהוא גם שומר על עצמו כשהוא לא עושה דבר כזה שוב (או מלכתחילה...) וגם על הסביבה שלו בכלל (במקרה זה הכוונה לבנות..שא"א לדעת מה מתפתח אצלן בלב אחרי דיבור כזה...)!!!
כי אם כל אחד ישמור על עצמו ככה החברה שלנו בכלל לא תגיע למצב הזה של המעורב וכו´ מראש!!!
אבל... עכשיו אני מגיעה להסכמה מסויימת איתך.
הבנאדם לא יסתגר ולא יחשוב רק על עצמו.נכון.
אם אנחנו לא נגיע ונפעל העולם לא יזוז מילימטר!!! לכן אנחנו צריכים לפעול לאט לאט עם ליווי ופיקוח (ובשביל זה יש המון אנשים מדהימים חזקים וחכמים סביבנו) ויש גם את הקב"ה שמורה לנו את הדרך.
אני מסכימה איתך שיהיו קצת השתפשפויות. אין ברירה ואין מצב שלא. השאלה היא עד כמה. וכמובן לנסות שלא יהיו בכלל...
22.
ללא נושא
אלמוני/ת (10/18/2008)
כ"כ מסכימה!!צריך להיזהר מאוד בנתינה אני גם כן הייתי מדריכה והשקעתי את הנשמה שלי!בסוף מרוב כל ההשקעה היה לי מונו ממש רצני!!
יש דבר כזה שניקרא חסד שבא מכוח הטומאה. שזה חסד שהוא לא נכון ולא אמיתי..
אם אדם נותן ושוכח את עצמו ונותן את כל הנשמה שלו ובדרך זה פוגע בו אז זה לא שווה!!אם אדם ניפגע מהנתינה או פוגע אז זה לא נכון!לדוג´ אדם נותן לעני ברחוב כסף ואותו עני משתמש עם זה לקנות סמים אז אותו אדם לא עשה חסד כי הוא עזר לאותו אדם להזיק לעצמנו במקום באמת לעזור לו ולהעלות אותו!ולמרות שזה לכאורה צדקה...אבל אומר רבי נחמן שזה חסד מכוח הטומאה!! (אומנם הדוג´ קצת מוקצנת אבל זה כדי להסביר...)
אני לא אומרת שלא צריך להתנדב!!!רק´ צריך לבדוק ממה זה נובע,כמה מתנדבים,איפה,איך ומתי!!!
זה מאוד חשוב אבל לא לשכוח את עצמינו להקדיש לעצמינו לפחות פעם בשבוע משהוא קבוע רק לעצמי!וכל אחד ומה שהוא אוהב לעשות אבל צריך כל הזמן להתמלא כי אחר כך כבר אין ממה לתת!!גם בתורה שמצווים על האדם לתת תרומות ומעשרות לא אומרים לו לתת את הכל אלא אומרים לו לתת עשירית ממה שיש לו!לא אומרים לו לתתן את הכל!לא למסור את הכל´90% נישאר אצל הנותן!אז תסימו לב אם אתם נותנים 10% ממה שיש לכם או יותר!כי זה מה שהתורה מצווה!וכל וחד לפי מה שיש לו והכוחות שה´ נתן לו!כי מה שיפה כאן שה´ לא מצווה על כולם לתת אתאותו הסכום אלא כל אחד 10% מהכסכום הכללי שלו!אז כל אחד לפי כוחותיו יתן 10%
כשאני יצאתי מההדרכה יצאתי ממותת נפשית ופיזית!אל תשכחו תמיד שאתם עושים את זה לשמו ובכל סיטואסציה תשאלו את עצמכם עם ה´ עכשיו שמח במה שאני עושה!!כי המשקעים של אחר כך כל כך קשה לצאת מהם!!
שיהיה בהצלחה!!שבוע טוב ומבורך שה´ יאיר לכל עם ישראל!!
23.
כל כך נכון!! (מניסיון...)
שיר (10/19/2008)
זה באמת כל כך נכון! כמה שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעזור,בסופו של דבר אנחנו באמת עושים את זה,אבל פוגעים בעצמנו...זה לא שווה את זה!! לפני חודש יצאתי מההדרכה בגלל זה..כמה שזה נשמע אגואיסטי,אבל יצאתי מההדכה בסניף כי התקלקלתי! וכמה שאנשים רוצים שאני אחזור,אני יודעת שזה לא שווה את העתיד שלי...בסופו של דבר זה פוגע רק בנו,מקלקל אותנו ואת מחשבותינו!! שנזכה בע"ה כולנו להבין וליישם...
24.
ללא נושא
מיכל (10/27/2008)
צורי היקר- יש לי הרגשה שאתה עדיין תקוע בגטו הדתי-לאומי של הדור הקודם, הגטו הזה היה פרוץ קצת...
שמעת על רביים? על חסידות? למדת על סוגים של צדיקים\ רביים?
אני אנסה להסביר קצת- יש צדיק שהמקום שלו הוא עבודת ה´ דרך התדבקות אליו, תפילות, לימוד, חסידות וכו´ הוא בוחר בדרך של עבודת ה´ לבד וכך הוא משפיע על סביבתו-( למשל ר´ זושא מאניפולי-אם אני לא טועה) מקרין כאילו בלי כוונה- כמו שכוס של ר´ צבי יהודה לא היתה כוונה "להפיץ" את המים אלא פשוט מרוב שפע המים- הם נשפכו החוצה.
הצדיק מהסוג השני הוא זה שכל הזמן מתדבק בחסידים שלו והם דבקים בו וכך מתקשרים לה´ יתברך (למשל ר´ לוי יצחק מברדיצ´ב-למרות שגם הוא בהתחלה לא היה עם חסידים)
והסוג השלישי הוא זה שמשלב בין השניים- לפעמים הוא עם חסידיו ולעיתים הוא מתבודד (גם מס´ שנים) או אפילו עורך גלות (למשל ר´ אלימלך מליז´נסק).
כל אחד צריך לברור לו את דרכו- אבל גם כאן,
לברור את דרכו שלו, על-פי נפשו הפרטית
לא על-פי הצרכים של האחרים. יפה מאוד שאנשים צריכים קירוב, אך כל עוד האדם אינו נמצא במקום בו הוא יכול לתת- הנתינה תגרום לו נזק וכמו שכבר נאמר בהלכה שאם יש לשני אנשים במדבר מימיה עם כמות מים שתספיק רק להציל אחד מהם אז מי שהמימיה שלו- צריך לשמור לעצמו את המים, ואני מדברת איתך באופן הלכתי.
הרעיון של להתחלק במים או אפילו לוותר עליהם נובע (תסלח לי) מהנצרות שגם המציאה את ענין הלחי השניה.
אם לא מתאים שאני אדריך- אז פשוט לא שייך שאדריך (ובאמת לא הדרכתי בדיוק מהסיבה הזו- ואני שמחה על כך גם 4 שנים אחכ´)
ואם לא מתאים לנפש שלי לעשות פנים אל פנים- אז אסור שאלך כי חילול ה´ עלול להיגרם מזה גם אם לא בגלוי או ישירות.
אתה יכול להיכנס למקוות חשוכים מבלי להיפגע? לך על זה וחזק!! אבל שים לב למדרגות ואיפה נגמר הקיר המורה לך את הגבול שלך- של הנפש שלך.
מדובר פה בהצלת נפשות!
25.
למיכל מתגובה 24..
ירושלמית (10/30/2008)
מקסים! תודה רבה! מזדהה לחלוטין. (כמו שכתבתי בתגובה-18)
באמת שחשוב להפיץ את העניין הזה אצל הנוער... חשוב לתת- אבל רק מתוך מה שמתאים לנפש המיוחדת שלך.
כנ"ל לגבי תגובה 22- זאת שכתבה על המונו...אני מסכימה מאוד! יישר כוח!!
שבת שלום!!
26.
אני
חברה להרגע... (11/30/2008)
בעזרת ה´ מי שיכול יצא ויתרום וידע שהוא באמת נכנס לגוב אריון ולכן ישמור על עצמו מ-א-ו-ד!! בתור מדריכה ב,סניף עולים" אני מאוד מזדהה עם מה שכתוב אבל זה לא אומר להפססיק זה אומר שמי שהולך צריך ללכת בשביל תרום ולא בשביל הבנות- (זה כ"כ בולט עם אתה בא לזה ומזה משפיל- תאמינו לי בנים את משפילים את עצמםשאתם ככה באים אתם לא יודעים איך אנחנו צוחקות עליכם אח"כ)
קיצר אנחנו כולנו צריכים עוד קצת אידאלים וחוזק וב"ה נצליח
27.
פשוט רואים מי..
רוני (2/4/2009)
פשוט רואים מי הדריך פה בסניף עולים ומי לא וזה מאוד מאוד משמעותי עם זה עולים..
חברה בתור מדריכה כיום בסניף עולים אני רואה כמה בנים ובנות מושפעים מזה וזה ממש מזעזע!!
ואני גדלתי בסניף מעורב!!
קיצר רק אבל רק אם אתם יכולים לשמור על עצמכם תיכנסו!!
כי אם אתה נכנס לבנות/בנים אתם פשוט מושפלים וחברה רואים את זה לא משנה כמה תנסו להתיר את זה..
ב"הצלחה לכולנו
28.
שירות לאומי (לת)
מולדת (2/19/2010)
29.
ללא נושא
- (7/5/2011)
נראלי שחלק פה לא הבינו מה הכותב אומר.. אני נכנסתי להדרכה בסניף כמו שהוא מתאר ואין לכם מושג כמה השתניתי(לאו דווקא לטובה..) ואני באמת משתדל!אבל באיזהו שלב החברה והלחץ ממנה חזקים מדי!! דברתי על כניסה להדרכה עם הרב שלי וכמה שהוא הבין למה אני נכנס.. הוא כל הזמן אמר לי לא לשכוח להיות עם יד על הדופק כל שניה שאני נמצא בסניף(בעיקר בישבצים וכאלה- שלא יהיה סתם דיבורים ובזבוז זמן..)..כי זה לא משחק!! וכשאתה נמצא בתוך החברה הזאת אתה פשוט נסחף..וחבל!! באמת חבל! פתאום אני מקפיד הרבה פחות על דברים שהקפדתי בעבר.. הייתה פעם אחת שפשוט כעסתי על עצמי איך אני מסוגל לעשות דברים כאלה.. ואז כשהגעתי לסניף שכחתי הכל והתעלמתי.. אני מקווה שבעז"ה באמת נוכל כולנו לתרום בלי להיפגע ח"ו
 




חפש