צדיק בפרווה
שתי דרכים להתחמם. להתכרבל במעיל פרווה או להדליק תנור. מה תעדיפו?
איתי טוכפלד, חברים מקשיבים

 

עכשיו מתחיל החורף. נהיה קר וגשום. מזג האויר עוד ילך ויתקרר והטמפרטורות ירדו. אין כיף גדול יותר מלהכנס מהכפור לבית חם ונעים, כשאדים על החלון מעידים על הפער הגדול שיש בין הקור השורר בחוץ לבין התנור הבוער (=מפזר חום/מזגן) המחמם את כל הבית. ממש תענוג.

"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו". מה זה "בדורותיו"? מסביר רש"י: "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".

ישנם מקומות נוספים בהם חז"ל משווים בין נח לאברהם (למשל: מדרש רבה בראשית ל י, פרקי אבות פרק ה משנה ג). למה דוקא בין נח לאברהם?

מלבד התנור הבוער יש עוד דרך להתחמם בחורף. אפשר להתעטף בשכבות בגדים חמות מכף רגל ועד ראש ולא  לתת לאויר הקר לחדור לעצמות. אבל ישנו הבדל מהותי בין שתי הדרכים הללו. מי שמבעיר תנור מחמם את כל החדר, כך שכל הסובבים יכולים להנות מהחום המופץ, אך מי שמתעטף בבגדים מחמם רק את עצמו.

הרבי מקוצק מכנה את נח "צדיק בפרווה". אמנם הוא צדיק, אבל לעצמו. במקום להבעיר תנור נח בוחר להתעטף בפרווה עבה.

למרות שאין בעיה לריבונו של עולם להציל את נח מהמבול בדרך פחות מפרכת מאשר בניית התיבה הענקית הזו, אך בכל זאת הוא דורש ממנו לבנות תיבה במשך מאה ועשרים שנה(!). זאת על מנת שכולם יראו אותו וישאלו מה הוא עושה ויענה להם שהשם עתיד להביא מבול אם לא יתקנו את מעשיהם המושחתים, אך נח לא מבין את המסר ולא מנסה לדבר עם אף אחד להיטיב את דרכו או לשכנע אותו לחדול ממעשיו המקולקלים. הוא בונה תיבה לעצמו ולמשפחתו.

חלק מתכנית הבניה של התיבה אותה מציג השם לנח הוא הצבת צהר בתוכה לאור. מהו צוהר? רש"י מביא שני פירושים: אבן טובה ומאירה, או חלון. כאילו אומר לו: בחר! מהי הדרך הטובה בעיניך? אבן שתאיר את פנים התיבה בלי שום קשר לעולם החיצוני, או חלון שיזכיר לך, נח, להיכן אתה שייך ולא ינתק אותך משאר האנושיות הנצרכת לך. ברור שהשם מעדיף חלון...

הגמרא אומרת שצריך להתפלל בבית כנסת שיש בו חלונות. מדוע? הרי זה עלול להפריע לכוונה של התפילה אם כל הזמן העינים ישוטטו לכיוון החתול על העץ הגבוה שבחצר, או לילדים שרודפים אחד אחרי השני בגינה?! מסביר הרב קוק שאפילו בתפילה הפרטית של האדם, עליו לזכור את הקשר שלו לעולם החיצוני ואת השייכות שלו לכלל. עליו להשתתף עם הציבור ולבקש את הצלחתם גם בשעה בה הוא עומד לבדו מול ריבונו של עולם ומדבר איתו ביחידות. זו המשמעות  של החלון אותו נח צריך לשים בתיבה.

לעומתו, אברהם אבינו מפיץ את אור האמונה בעולם ופתחי אהלו מוכנים בכל עת להכניס אורחים ולשוחח איתם על האמת שלו, גם אם זה בא על חשבון ההתקדמות האישית שלו. הוא היה יכול להתבודד עם עצמו ולהגיע למדרגות מאוד גבוהות הקרובות למדרגת המלאכים איתם הוא נפגש. אך הוא בוחר ללכת בכיוון שונה, להשפיע על האנושות ולבוא איתם במגע, אפילו אם ע"י כך לא יגיע לשיאו הרוחני.

אנו בני אברהם אבינו, עלינו להתנהג כמותו ולחשוב כיצד אנו יכולים להשפיע מתוכנו לאחרים ולא להשאיר את התכונות והיכולות שלנו לעצמנו. גם אם נדמה לנו שאם נשקיע באחרים זה יבוא על חשבוננו ויפגע בנו, נזכור שאם חבר שלנו צריך אותנו אסור לנו להשאיר אותו לבד בשטח. זו ערבות הדדית אמיתית הנדרשת מכולנו.



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
ללא נושא
בת מלך:]] (11/2/2008)
ווואווו...
ממש מהמם..תודה רבה!!!!!
2.
יישר כוח.
אלמוני/ת (11/3/2008)
גם הרב חנן פורת כתב על כך בספר "מעט מן האור" על ספר בראשית.
3.
ממש אהבתי! אבל אני חושבת
=)(= (11/4/2008)
בע"ה
שלפעמים כלכך קר שקופאים, ואי אפשר לקום להדליק את המזגן...
אז לפעמים צריך, לענ"ד, ללבוש את הסודר, המעיל לחמם את עצמך, ואז לקום ולחמם...
4.
ללא נושא
אלמוני/ת (1/28/2012)
כשרק ראיתי את השאלה בחרתי במעיל :)
 




חפש