פייסבוק – הפנים שלא הכרתם
"תגיד", שאלתי אותו, "הילדים שלך גולשים לפעמים בפייסבוק?". "לא", הוא ענה לי, "הם גרים בפייסבוק". מה סוד הקסם של הרשת החברתית הפופולארית ביותר בעולם? כיצד הפכה להיות גורם המשיכה האינטרנטי מספר אחת לנוער הדתי? מה הם הצדדים היפים והמועילים שלה, ומה הן הפנים האפלות שלא הכרנו?
יוני לביא

 

פייסבוק הוא אתר אינטרנט אמריקאי שנועד להיות רשת חברתית. הוא הוקם לפני כשש שנים על ידי סטודנט יהודי אמריקאי צעיר בשם מארק צוקרברג. השימוש באתר אינו כרוך בתשלום והוא מאפשר לגולש להצטרף לקבוצה חברתית לה הוא משתייך (בית ספר, מקום תעסוקה, מתעניינים בתחביב מסוים, אוהדים של דמות או של רעיון כלשהו, או כל מאפיין אחר) ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. המשתמש יוצר לעצמו מעין אתר אישי בסיסי, בו הוא רושם פרטים אישיים, ויכול להעלות אליו תמונות וסרטונים קצרים.

המובן המילולי של 'פייסבוק' הוא 'ספר הַפָּנִים', כיוון שהוא מאפשר לכל אחד ליצור מעין ספר בו הוא מציג לכולם את פניו וחושף לפניהם את עולמו. פייסבוק מאפשר למשתמש לצרף משתמשים אחרים להיות 'חברים' שלו, ובכך הם מקבלים הרשאה לצפות בדף שלו, ולהגיב לתמונות ולחומרים שנמצאים שם. בדף האישי של כל אחד תוכלו למצוא (אם רק זכיתם להיחשב כ'חברים' שלו), את כל הדברים שהוא וחבריו רשמו, הגיבו ואמרו זה על זה.

עם עליית הפופולאריות של האתר החלו נבחרי ציבור להשתמש בו בכדי לקדם את מטרותיהם ולהעביר מסרים לתומכיהם. הללו נרשמים כ'אוהדים' לעמוד של הפוליטיקאי המדובר ומתעדכנים באופן שוטף בהודעות רשמיות. ידוענים רבים פתחו דף פייסבוק משלהם ולשם הם מעלים תמונות ופרטים על חייהם האישיים (למשל, לפייסבוק של מייקל ג'קסון, הזמר האמריקאי שנפטר לפני כמה חודשים, רשומים מעל עשרה מיליון אוהדים. בערך כפול משל ברק אובאמה).

עד כאן הכול נשמע מעניין אך סטנדרטי. 'נו, עוד אתר באינטרנט שמושך קהל עם הייחודיות שלו'. אלא שההצלחה המטאורית של פייסבוק, וכוח המשיכה העצום שלו לשאוב אליו צעירים ומבוגרים לשעות ארוכות, מזמין אותנו להבין באופן עמוק יותר את סוד קסמו והשפעתו עלינו.

פייסבוק אינו עוד אתר. הוא תופעה חברתית ישראלית וכלל-עולמית. נקודה. הנה כמה מספרים שיעזרו לנו להבין במה מדובר. תוך זמן קצר ביותר כבש פייסבוק את המקום השביעי(!) בפופולאריות ברשת עם 350 מיליון משתמשים רשומים. בכל יום נוצרים 250,000 חשבונות חדשים. בחודש נצפים כ-65 מיליארד דפים, ונעשים 500 מיליון חיפושים. מידי יום מועלים לפייסבוק כ-14 מיליון תמונות והוא מכיל בסך הכול 1.7 מיליארד תמונות (כ-44 בממוצע למשתמש). מייקרוסופט רכשה בשנת 2007 1.6% ממניות פייסבוק תמורת 246 מיליון דולר, מה שמשקף לחברה שווי של מעל 15 מיליארד דולר. הנתונים מראים שבארה"ב יותר אנשים משתמשים בפייסבוק מאשר בגוגל. בישראל פייסבוק זינק לאחרונה למקום השלישי בדירוג האתרים הנצפים ביותר (אחרי גוגל ובצמוד לוואלה), עם 2 ורבע מיליון גולשים בשבוע שהם כ-60% מכלל הגולשים בארץ. תוך שנה אחת בלבד הוא הכפיל את מספר גולשיו, ובקצב הזה עד ט"ו בשבט הבא יהיו בישראל יותר גולשים בפייסבוק מאשר אזרחים...

"אז מה, לכל הרוחות, אנשים מוצאים שם?"

ובכן, קודם כל הוא מעניק דרך קלה ויעילה לשמור על קשר עם חברים ובני משפחה. גם כאלו שאיננו פוגשים לעיתים קרובות, ואפילו הגרים בחו"ל. הוא מאפשר לנו לשתף אותם בקלות בתמונות וחוויות בחיינו, לשמוע את תגובותיהם ולהודיע על אירועים (חתונה, הופעה, כנס פוליטי, הפגנה) ומפגשים (פעולה בסניף ביום שלישי בשש). פייסבוק מאפשר להרחיב מעגלים חברתיים על ידי יצירת קשר עם אנשים שיש לנו איתם דברים במשותף, לְאַתֵר חברים שלא ראינו שנים רבות, וגם לנהל שיחות אישיות או קבוצתיות ברשת. הוא מאפשר לגופים וארגונים לקדם את הרעיון שלהם ולרתום אליו אוהדים גם אם אין להם יכולות כלכליות וארגוניות גדולות. לאנשים עם קשיים חברתיים ומגבלות שמקשות עליהם ליצור קשר עם אחרים בחיים הרגילים הוא מעניק את היכולת לדלג מעל המשוכה הזו ולרקום חבירויות. פייסבוק משמש כלי נוח להכיר בן/ת זוג למטרות רומנטיות כולל אפשרות להתרשמות חזותית (יש היום בחורים שרצים לחפש את תמונת הבחורה בפייסבוק לפני שיגידו כן להצעה...) וקשר ראשוני בסיסי עוד לפני שמגיעים למפגש פנים אל פנים. הטכנולוגיה מאפשרת לבחור בין מגוון סוגי קשרים - גישושים, התעלמויות, חזרה לקשר, שמירת קשרים על 'אש נמוכה', היצע רחב ביותר שקשה למצוא כמותו בקשרים של פנים אל פנים. ולא שכחנו מגוון של משחקים בהשתתפות מיליוני גולשים.

וכמובן שכל זה נעשה חינם, אפילו ללא עלות של שיחת טלפון (מה שמושך במיוחד בני נוער), ובלי להזיז את עצמינו מהכיסא (מה שאטרקטיבי בכל גיל).

אלא שיש גם צד שני למטבע.

ונתחיל בקטנות. ככל שהאתר נעשה יותר פופולארי כך שימש כר נרחב לפשעים שונים.

הראשון שבהם הוא גניבת זהות. נוכלים משתמשים בפייסבוק ונוטלים זהות של אדם אחר. הם יוצרים רשת חברתית במקומו ומנצלים אותה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים המסתיימות בשוד, וכן איסוף מידע מקדים לעבירה, כמו תאריכי חופשות בחו"ל לצורך פריצה.

פגיעה נוספת היא שליחת 'ספאם' (דואר-זבל אלקטרוני). אפליקציות שונות בפייסבוק, המופעלות על ידי שולחי ספאם, מבקשות מהמשתמשים להכניס כתובת דואר אלקטרוני שלא כחוק. כתובות אלו מועברות לאחר מכן למפיצי הספאם העושים בהם שימוש לא חוקי לצורך שליחת פרסומות. לפני מספר חודשים הנהלת פייסבוק ניצחה בתביעה שהגישה נגד אדם גוארבז ממונטריאול, שהפעיל אפליקציות מסוג זה, וזכתה ב-873 מיליוני דולרים כפיצוי.

סוג נוסף של פשע הוא גזענות ועידוד פשעי שנאה. בפייסבוק קיימות קבוצות הקוראות לפגיעה באוכלוסיות מסוימות. לפני זמן מה הורדו מהאתר שבעה עמודים של קבוצות איטלקיות ניאו-נאציות שקראו לפגיעה במיעוטים איטלקיים ובראשם צוענים. עמוד שנפתח ב-2008 על ידי תלמיד קנדי בן 14 והכריז על ה-20 בנובמבר כעל "יום הבעיטה בג'ינג'י" הביא לעשרות מקרים ברחבי ארצות הברית וקנדה בהם ג'ינג'ים נבעטו בבתי הספר ובאוניברסיטאות, ויש עוד דוגמאות בשפע.

אלא שכל מה שמנינו עד כה הוא עוד זניח. כי יותר משחשוב מה עושים הפושעים בפייסבוק, חשוב מה עושה פייסבוק לאנשים ה'רגילים'. עיתון הטלגרף הבריטי פרסם לאחרונה מחקר לפיו היכולת הקלה ליצור קשרים והכוח הממגנט והממכר של פייסבוק מפוררים את התא המשפחתי. שימוש בפייסבוק מעלה בכמות משמעותית את מספר הליכי הגירושין ברחבי העולם. אומנם אחד מכל שמונה זוגות אמריקאים נשואים הכירו דרך הרשת, אך הצד השני קטלני לא פחות. מארק קינן, שמנהל את Divorce-Online - אתר ייעוץ בנושאי גירושין, אמר לטלגרף כי כ-20 אחוזים (!) מכל הבקשות מציינות דברים שקרו בפייסבוק כאחת הסיבות לגירושין. בתוך אלה, הסיבה הנפוצה ביותר היא גילוי אודות שיחות בעלות אופן מיני. עורכי דין לדיני אישות בארה"ב טוענים כי כמעט באחת מכל 5 בקשות לגירושים השתמשו בפייסבוק כעדות לחוסר נאמנות או כעילה אחרת לפירוק הקשר.

נוסף לזה, כבר במבט שטחי ניתן למנות לפחות עוד חמישה תחומים אחרים בהם הפייסבוק נוגע ומשאיר את חותמו.

ראשית כל הוא עניין הזמן. כמות האנשים הרבה איתם ניתן לשמור על קשר חברי, ברמה זו או אחרת, באה בודאי על חשבון המשאב החשוב - הזמן שלנו. הפייסבוק הוא בולען זמן ברמה מטורפת, ושכיח מאוד שכניסה חטופה לפייסבוק מסתיימת אחרי כמה שעות. מי שמרוויח מהעניין הוא ללא ספק המפרסמים ומנהלי האתר. פחות מזה הם מיליוני המשתמשים המפזרים בנדיבות את המשאב היקר ביותר שיש לאדם - זמן, בעוד התמורה שהם מקבלים על כך היא זניחה ביותר. עם כל הכבוד - עם 200 חברים בפייסבוק אי אפשר לקנות במכולת...

שנית, הניסיון מגלה שרוב השימוש בפייסבוק הוא סתמי, ומשמש להעברת הזמן ללא תוכן אמיתי, ממש כמו משחקי מחשב. מרבית השיחות בפייסבוק דומות למין 'סמול-טוק אינסופי'. דיבורים קטנים ותגובות חסרות משמעות אמיתית שכל מהותם הוא לשמר את החיבור, ליצור משהו באוויר, מעין אמירת 'הלו...' ממושכת ובלתי מסתיימת. מצוי מאוד שאתה שואל נער אחרי שלוש שעות גלישה בפייסבוק 'מה עשית שם?', והוא יפלוט צחקוק נבוך וימלמל משהו לא ברור אפילו לעצמו.

הדבר השלישי הוא השטחיות. השיח בפייסבוק הוא ב'גלים קצרים'. משפטים ותגובות של מילים ספורות, לא ארוכים בהרבה מס.מ.ס. אם אתם מחפשים משהו בסדר גודל של מאמר עדיף שתחפשו במקום אחר. יוצרי האתר לא העלו בדעתם מישהו שירצה להעביר מסר ארוך כל-כך ולא התאימו לכך את הכלי. ולא מדובר רק בעניין הטכני. ידועים דבריו של ההוגה האמריקאי, מרשל מקלוהן, "הכלי הוא המסר". כלי אינו רק אמצעי טכני להעביר תוכן. הוא משפיע ומעצב בעצמו. ולענינינו - כלי מסוג הפייסבוק אינו רק משקף מצב נפשי של דור אלא גם יוצר כזה.

ולא שכחנו את הפרסומות. פייסבוק, כמו אתרים רבים אחרים, לא עובד בהתנדבות, גם אם מאיתנו הגולשים הוא אינו דורש כסף. הוא ממומן על ידי פרסומות. מה שמבטיח שצופה תמים בפרופיל שלכם לא יוכל להימנע מלשזוף עיניו בפרסומת צבעונית מקפצת למועדון לילה או לסוכנות דוגמניות המחפשת מועמדות מתאימות.

והדבר החמישי - אחד המכבשים העוצמתיים ביותר של הפייסבוק הוא ב'תופעת העדר'. מי שלא שמע מעולם את המשפט הבא מוזמן לעבור לכתבה הבאה - "מה עוד אין לך פייסבוק? די, אתה צוחק עלי. כ-ו-ל-ם בפייסבוק!". רבים מאוד מאוד מצטרפים אל הטרנד החדש, לא כי היה חסר להם משהו בחיים קודם, אלא פשוט כי לא נעים להיות המיושנים שמשתרכים מאחור. הם מתקשים להסביר מה בדיוק הם מוצאים בפייסבוק אבל מרגישים שאם 'כולם שם כנראה שיש שם משהו שווה שאני לא רוצה להחמיץ'.

כל הדברים שמנינו גלויים למדי ולא קשה לראות אותם. אלא שבלי לשים לב קרה משהו נוסף, משמעותי עוד יותר. מִכְּלִי שנוצר כדי לעזור לנו לשמור על קשר בצורה נוחה עם החברים שלנו מהחיים, ומאפשר לנו לשתף אותם בתמונות מחיינו, התהפכו היוצרות. כיום תמצאו עוד ועוד אנשים, צעירים בעיקר, שמצטלמים רק כדי להעלות את התמונות לפייסבוק. הם נעמדים בפוזות מיוחדות ופוטוגניות רק כדי שתצא תמונה טובה להצמיד לפרופיל שלהם. לאחרונה הציעה חברת מקאן אריקסון שירות מיוחד. "שִלְחִי תמונת פנים שלך, ותוך 48 שעות נחזיר לך אותה משופצת על ידי צוות הגרפיקאים מהסטודיו שלנו כדי שתוכלי להעלות אותה לפייסבוק". במילים אחרות, מוקד הקיום הועתק מהחיים עצמם אל הפייסבוק, כשרוחבם ועומקם האינסופי שוּטַח לכדי תמונת JPEG בגודל 36 KB. עבור רבים חלק ניכר ביותר מהזמן שבו הם אינם בעבודה או בלימודים מוקדש לעדכון הפרופיל בפייסבוק, לצ'טים, לתגובות על גבי תגובות ולחיפוש חברים חדשים. ארגון הבריאות של הולנד, ה-PSCR, הכריז על פייסבוק כגורם התמכרותי מדרגה 5, כשהאינטרנט עצמו הוא רק דרגה 3. המספרים מראים שהגולשים מבלים באתר 10 מיליארד דקות ביום, וקצב הגידול רק הולך וגובר.

בעקבות ההישאבות הטוטאלית של אנשים פנימה, אתר בשם Web2.0 Suicide Machine הציע שירות של 'התאבדות' וירטואלית, שנועד לאפשר לגולש החברתי המכור למחוק את עצמו מהרשתות הוירטואליות תוך כמה שניות. אחרי שהקלדת את שם המשתמש והסיסמא שלך תצפה איך בזה אחר זה כל החברים הוירטואליים שלך נעלמים, כל הקשרים נמחקים ולמעשה כל הפרופיל שלך מתאפס באופן בלתי הפיך. המטרה, לדעת מפעילי האתר, היא למחוק את החיים הוירטואליים ולחזור לחיים האמיתיים, הכול באמצעות לחיצה אמיצה אחת על כפתור, וללא צורך לעבור הליך ניתוק ארוך ומסורבל דרך הרשת החברתית עצמה. לקח להנהלת הפייסבוק שבועיים כדי לגלות את יוזמת האתר החדש ולחסום את פעילותו אצלם.

שלום, חבר

אלא שנדמה שעדיין אנחנו רק נוגעים בקליפה, וטרם נגענו בנקודה עצמה. תופעה המקיפה מאות מיליוני אנשים ומשפיעה על חייהם באופן כה משמעותי, לא ניתן לדחות כעוד איזה גימיק חולף. ללא ספק היא מגיעה ממקום עמוק בנפש האדם. וכמו תמיד גם הפעם הכול מתחיל מאלוקים. אחת האבחנות הראשונות שהבורא אומר על יציר כפיו היא "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב,יח). ולא מדובר רק על הצורך בבן/ת זוג מהמין השני. מדובר על צורך נפשי בסיסי של האדם לְחֶבְרָה, לתחושה של שייכות. הוא חייב להרגיש חלק מקהילה, מחובר לאחרים. האדם הוא ייצור חברתי (כמו שהתנסח אריסטו כבר לפני 2000 שנה), ותחושה של בדידות יכולה לשגע אותו. אצל האדם המודרני זה חזק עוד יותר והוא זקוק לחוויה של קשר תמידי. אין לו יכולת להיות לבד אפילו לזמן קצר, הוא מיד מרגיש מנותק.

הפייסבוק בא לענות בדיוק על הצורך הזה. הוא מנצל את הצורך האמיתי שקיים בנפש ומנסה למכור לנו אשליה מְפַתָּה.
כבמטה קסם הוא הופך את המעגלים החברתיים שלנו לנראים. הסמיכות הוויזואלית של אוסף תמונות החברים הפרושים לצד הדף שלי יוצרת אשליה של קירבה רגשית. הבעיה היא שהחברות הידרדרה ממערכת יחסים לתחושה. ממשהו שאנשים חולקים זה עם זה, למשהו שכל אחד מאיתנו חובק עם עצמו בבדידות מערתו האלקטרוניות. עם היעלמה של הקהילה המסורתית, זו שבה הקשר מתבצע פנים אל פנים, האדם מתאמץ להיאחז במה שאיבד - הקירבה, והוא עושה את זה באמצעות פיזור של מלל ותמונות על מסך המחשב. אם תתבונן לרגע בעשרות ה'חברים' שלך בפייסבוק תגלה שרבים מהם כלל לא מכירים זה את זה, ועם חלקם אפילו אתה לא נפגשת פנים אל פנים מעולם. כי הרי איך השיטה עובדת? מערכת האתר מציעה לך אוטומטית לצרף חברים נוספים כיוון שיש לכם 'מכר משותף', וְהַקָלוּת המדהימה של ההצעה דוחפת אותנו לשגר הזמנת חברות לכל פרצוף יפה או פרופיל מעניין שנתקלנו בו במקרה בפייסבוק. וכך אדם אוסף ערימות על גבי ערימות של חברים וחושף לפניהם את עולמו.

האם רשת חברתית הופכת אותנו ליותר חברתיים?

וויליאם דרסיוויץ, איש הרוח האמריקאי, במאמרו ב-The Chronicle, טוען דבר מדהים - "בעולם בו כולם חברים, אין חברים בכלל". איזו תכלית משרתים כל עדכוני הסטאטוס והפוסטים על הקירות? מאז ומעולם בני אדם נהגו לחלוק זה עם זה תובנות פרטיות ורגעים של רגש. זהו רכיב חשוב בחברות ואחת הדרכים להנכיח את עצמנו בחיי חברינו. אלא שהיום הדברים השתנו. עד לפני כמה שנים יכולת לחלוק את מחשבותיך עם אדם אחד בכל רגע נתון (בטלפון, למשל) או עם קבוצה מצומצמת, פנים אל פנים. וכשעשית זאת, דיברת עם אנשים ספציפיים והחלטת מה לומר וכיצד לומר זאת באופן המתאים להם: לתחומי העניין שלהם, לאופיים, וחשוב מכל - למידת האינטימיות ההדדית ביניכם. בעבר זו היתה 'שיחה'. היום אנחנו פשוט משדרים את זרם התודעה שלנו לכל 500 חברינו בבת אחת, בתקווה שמישהו, כל אחד, יאשר את קיומנו בכך שיגיב. לא רק שהפסקנו לפנות אל חברינו בתור אינדיבידואלים, הפסקנו לחשוב עליהם ככאלה. הפכנו אותם להמון אדם בלתי מובחן, מעין קהל חסר פנים. אנחנו פונים לא למעגל בני אדם, כי אם לענן. טענתו של וויליאם דרסיוויץ היא כי אנו מעדיפים לחלק את זמננו עם כמות גדולה של חברים מאשר להקדיש למיעוטם זמן רב הדרוש לחברות אמיתית. וכך באופן פרדוקסאלי מתרחש דבר מדהים - ככל שאנחנו מכירים יותר אנשים אנו נעשים יותר בודדים. אמצעי התקשורת הרבים העומדים לרשותו של האדם המודרני -טלפון וסלולארי, מייל, צ'ט וסמס, והיכולת המדהימה לשמור על קשר בקלות כזו - לא שידרגו והעמיקו את מערכת קשרים עם אנשים אחרים, אלא רק הפכו אותה לשיטחית עד אימה.

הפייסבוק עשה גם משהו לזהות שלנו. הרעיון המגוחך כאילו עמוד וירטואלי או רשימה של "25 דברים על עצמי" יכולים לגלות לנו על אדם מסויים משהו פנימי ולחשוף את אישיותו לפנינו, מבוסס על תפיסה מרודדת של היכרות: כאילו וידוי יוצר אינטימיות, כאילו אפשר לצמצם את הזהות לפיסות מידע. בן אדם חי ונושם עם אישיות, רגשות ושאיפות הוּמַר בפייסבוק לאוסף תמונות נוטפות פוזה שצולמו במצלמת חובבים או בטלפון סלולארי. בשקט בשקט מבלי ששמנו לב מפגש החיים הומר במידע. אבל כשאני חושב על החברים שלי, על מה שהופך אותם למי שהם ומדוע אני אוהב אותם, התשובה אינה שמות האחים שלהם או הפחד שלהם מעכבישים, אלא תכונות האופי שלהם. כדי להבין מי הם באמת, צריך להכיר את הדברים שעשו. פרופיל הפייסבוק, על 500 החברים שבו, אינו מותיר לכך מקום או זמן. במשפט אחד: פייסבוק הוזיל את ערך החברות לשני קליקים והשטיח אותה, כאשר החברות מסתכמת בכמה עדכוני סטטוס ותגובות, ובזה מושג החברות האמיתי הלך אבד בעצם.

ההצלחה המטאורית של הפייסבוק באה בזכות אשליית החברות המתוחכמת שהוא יוצר ולצידה אוסף חוויות שהוא מספק לאדם - ההתרגשות של קבלת ההודעות האינסופיות מאנשים מקצה העולם. היכולת לשוטט בין חברים של חברים, לראות תמונות, ליצור קשרים, לקרוא על אנשים, מעניקה גם חוויה עזה של מציצנות לחיים של אחרים. אוסף החברים שקיבצת לך מעניק חוויה של מקובלות חברתית, תחושה שאתה 'מוקף בחברים', בעל עוצמה חברתית ותחושה של נוכחות חזקה במרחב. חווית הפייסבוק היא חוויה של חיים. אתה חש התקדמות, יצירה של קשרים חדשים, שינויים (אצלך, אצל החברים), הרגשה ש'דברים קורים'. אלא שמבלי ששמנו לב כל זה בלע את החיים האמיתיים, ויצר במקומם אשליה חלולה של חברות מְדוּמָה.

אם ננסה לקפל למשפט סיכום אחד את מה שתופעת הפייסבוק אומרת עלינו, נאמר כך - לאדם המודרני נוצר המון זמן פנוי, הוא חש ריקנות והוא בודד וְרַעֵב לתחושת שייכות, חום ואהבה. אל תוך החלל השחור הזה גם אשליה שטחית של קשר דמיוני שמייצר הפייסבוק, נכנסת מצוין. בעולם שבו טעם החיים הוא קוקה קולה, פייסבוק גם יוכל להעניק לך חברים. האם עוד יש סיכוי לעמוד מול המכבש האדיר ולשוב חזרה אל החיים האמיתיים? אתם תחליטו.

____________________________________________________

- בהכנת הכתבה נעזרתי במחקרים ומאמרים שונים שפורסמו ברשת, וגם בתובנות של כמה ידידים, ביניהם בועז נכטשטרן וחננאל רוזנברג, והרבנים יונה גודמן ויניב חניא.

הכתבה פורסמה בעלון הצעירים "עולם קטן"

 



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
חזק וברוך!
מנחם (2/5/2010)
כתבה יפה מאוד!
יישר כח!
2.
ללא נושא
אלמוני/ת (2/5/2010)
רוף יוני אתה כל כך צודק.
חבל שפתחתי. אבל ב"ה בזכות האתר המדהים הזה אני ממש מצמצמת את השימוש ועכשיו ב"ה אני כמעט לא נכנסת!!!

תודה לכם "חברים מקשיבים"
3.
ללא נושא
אלמוני/ת (2/6/2010)
וואו!!!! באמת אחלה כתבה!!! יהיה לי קשה לסגור את הפייסבוק.. אבל נראה לי שאני הולכת לעשות את זה!!
4.
טוב...? (לת)
אודליה (2/7/2010)
5.
טוב......
אודליה (2/7/2010)
אז עכשיו אני עוד יותר אזהר שלא להיכנס...
מה שמצחיק הוא שגיסי מודיע לי בוקר אביבי אחד שיש לי פייסבוק אבל בלי תמונה....מסתבר שפתחתי מתישהו ולא ממש הבנתי מה זה...
6.
לי אין פייסבוק
לא משנה (2/7/2010)
ברוך השם!!
7.
ואו..
דקלה (2/7/2010)
לא ידעתי שהמצב כל כך חמור!!
אני יודעת שלפייסבוק יש הרבה מגרעות אבל לא ידעתי שברמה כזאת!!
לפני כמה זמן חברות שלי הציעו לי לפתוח ות´אמת, רציתי לפתוח ופשוט שכחתי מזה ולא פתחתי ועכשיו אני מודה לה´ שלא התחלתי עם הקשקוש הזה!
סליחה על המגילה=]

8.
מחלה בלי תרופה..
עדי (2/8/2010)
כתבה מהממת!! אבל אי אפשר חהרפא מהפייסבוק!! הוואי החיים שליכבר בתוכו!! "אין לך פייסבוק משמע אתה לא קיים" עצוב אבל מציאותי..
אין ברירה ואי אפשר לצאת מהבור!
9.
ואוו ..כתבה מעולה (לת)
אלמוני/ת (2/8/2010)
10.
ללא נושא
אלמוני/ת (2/10/2010)
אני חושב שבלי הפייסבוק הייתי בודד לגמרי..
אבל צריך לעשות הכל במידה.
11.
כל הכבוד על המאמר!!! (לת)
ל (2/13/2010)
12.
חבר´ה זה אפשרי!
ליבנת (2/13/2010)
הייתי מכורה לפייסבוק!היה לי אפילו בפלא, עש שלפני חודש ושבוע ביקשתי ממישהו שישנה לי את הסיסמא, היה קשה, אבל זה שווה את זה!!
פתאום יש ים זמן! ים פנאי!!
מומלץ בחום!!
13.
ללא נושא
אחת שהתמכרה (8/8/2010)
וואוו .
מאוד מרגש מה שנכתב פה.
היה לי פייסבוק עד לא מזמן, והחלטתי לסגור אותו גם מבחינה לימודית וגם מבחינה דתית!
חבר´ה- פייסבוק זה דבר נורא, כל עוד יש לכם את האפשרות לסגור אותו-אל תחשבו פעמיים.
נכון- בהתחלה זה קשה , ובעיקר לבנאדם שמכור. אבל אח´´כ אתם פשוט תבינו איך זה עוזר לכם ,
איך אתם לא מחטיאים אנשים, אפילו שזה לא נראה לכם.
לכל בנאדם שאין לו פייסבוק-אני פשוט מצדיעה לו. ושבעז´´ה- כל חבריי הפייסבוק יבינו את הטעות הזו, ויצאו ממנו.
תחשבו על זה חבר´ה! (:
14.
למה למחוק??.
אודיה (2/8/2012)
אני לא חושבת שצריך למחוק את הפיסבוק זה יכול לשמש גם לדברים טובים!!
פשוט צריך לתת גבולות לעצמך ולא להיות (לחיות)רק בתוכו...
חוץ מזה הכתבה ממש יפה!!!!
 




חפש