מכתב אישי לצעיר הדתי
"אחי! עצור רגע! תן לי צ´אנס! אני רוצה לדבר איתך על נושא שללא ספק כבר חשבת עליו לפחות פעם בחייך... הטלוויזיה! רציתי לחשוב יחד איתך על הדברים, אבל בבקשה ממך הֱיֵה אמיתי, עֲמוד מול עצמך וחשוב על הדברים היטב. יכול להיות שהדברים שתקרא יאירו לך את כל החיים"
חברים מקשיבים

אחי! עצור רגע! תן לי צ'אנס!

 

יש לי משהו חשוב לומר

לך

 שלום לך אחי היקר. אני רוצה לדבר איתך על נושא שללא ספק כבר חשבת עליו לפחות פעם  בחייך.

 

הטלוויזיה.

רציתי לחשוב יחד איתך על הדברים, אבל בבקשה ממך הֱיֵה אמיתי, עֲמוד מול עצמך וחשוב על הדברים היטב.

יכול להיות שהדברים שתקרא יאירו לך את

כל החיים.

חשוב לי מאוד להדגיש לך אחי היקר כמה אתה חשוב לי, ושכל מה שאכתוב כאן, נובע מתוך רצון להפוך את החיים של כולנו לטובים יותר ולשמחים יותר. אני כותב מעט בחריפות, כי כואב לי כשאני רואה מה קורה לנו לפעמים, אבל זה לא כי אני חושב שאתה או אחרים אינכם אנשים טובים. אלא אני כותב את הדברים דווקא ומשום שברור לי שכולנו יהודים שרוצים לעשות טוב.

J

אני יודע שיש הרבה יהודים טובים, שאומרים שטלוויזיה היא דבר טוב וחיובי. הם מסבירים את דעתם באומרם שמי שרואה טלוויזיה מתחבר לעולם ויודע מה קורה, ואף לומד כל מיני דברים חדשים ומעניינים. בנוסף, הם טוענים שהטלוויזיה נותנת הזדמנות להירגע מהלחצים שפקדו את האדם במשך היום.

האנשים הללו אינם מנותקים מן המציאות! הם מסכימים שיש בטלוויזיה גם דברים לא חיוביים, אבל לדעתם, על כל אדם להתמודד, להתגבר על עצמו, לדעת לִצְפּות 'צְפייה מבוקרת' ולשלוט בכמות הזמן ובתוכן התוכניות, שהוא צופה בהן.

יתר על כן, אם אדם שסוגר את עצמו בפני העולם ואינו משדר פתיחות, ייחשף בבת אחת לדבר שהוא לא רגיל בו הוא עלול לא לדעת כיצד להתמודד, ולהיכשל. לעומת הסגורים האלה אני מכיר את העולם, מודע לבעיות שיש בו ויודע כיצד להתמודד אִיתָן, כי אני מחושל. אף אחד לא אוסר ללכת ברחוב משום שיש בו חוסר צניעות, או ללכת לצבא כי יש בו בנות, אלא להפך, אני צריך לדעת לעשות את חוֹבוֹתַיי, ואם אתקל בבעיות - אתמודד ואנצח! כך גם כשמדובר בטלוויזיה; אני אֶצְפּה בצורה מבוקרת בשידורים, ואזהר מִדְּבָרים לא טובים ולא חינוכיים.

אלה הן הטענות העיקריות של אלו הטוענים שטלוויזיה היא דבר חיובי.

 

עכשיו נסתכל על הדברים במבט אחר, בלי סיסמאות וקלישאות של פתיחות ורוחב אופקים.

 

אחי היקר, הטענות שהעלֵינו בעד הטלוויזיה הצביעו על כמה סיבות, שייתכן שהן טובות ומועילות. כנגד כל ה-'דברים החיוביים' האלה, אני מבקש לשאול כמה שאלות נוקבות ופשוטות בקשר לטלוויזיה. תזכור שאני מבקש ממך שתהיה אמיתי עם עצמך ועם ה' אלוקיך, כאשר אתה עונה על השאלות הללו.

 

§         האם אני מסוגל בכל פעם שיש אשה ממש לא צנועה לעצום את עיני ולא להסתכל?

§         האם אני מסוגל כל פעם שיש דברי שקר, חנופה, לשון הרע ורכילות ושאר שטויות לסתום את האוזניים שלי ולא להאמין?

§         האם הדברים הטובים שאמרנו אינם גוררים בצורה ודאית ובטוחה דברים אחרים מגונים ואסורים?

§         האם אני חסין לגמרי בפני דברי כפירה, עבודה זרה וליצנות?

§         האם אין לי יצר הרע שבוער בלבי, ומפתה אותי להסתכל על כל מיני דברים?

§         האם אני מלאך או בן אדם בעל חולשות?

§         אם אני רואה סרט נחמד וחינוכי, האם בכל פעם שיש פרסומות אני מצליח לאזור כוחות ולהחליף ערוץ?

§         למה הם כמעט תמיד מכניסים דברים לא צנועים לפרסומות? אולי בגלל שהם רוצים לפתות אותי ולגרות אותי?

אני יודע, אתה יודע (אם אתה עומד אֵיתָן מול האמת של עצמך), וכולם יודעים שאין שום סיכוי, ולו הקלוש ביותר, לעמוד מול הפיתויים שיש בשידורי הטלוויזיה.

לצערי הרב, לא די בכך שקשה לעמוד בפיתוי, אלא פעמים רבות דווקא הדברים המכוערים שמוקרנים בטלוויזיה הם הסיבה לכך שאנחנו מדליקים אותה. לא משום שאנו אנשים לא טובים אלא משום שאנחנו בסך הכל בני אדם בעלי חולשות ויצרים וקשה לנו לעמוד בניסיון קשה כל כך.

כולם יודעים שהמושג "צְפִייה מבוקרת" מנותק מן המציאות ובלתי אפשרי לחלוטין.

אני לא מכיר אף אחד שהצליח לעמוד בזה, כי כדי לעמוד בהלכות לשון הרע ובשמירת העיניים והמחשבה, בראיית דברים חינוכיים ומועילים, עלֵינו כמעט ולא להדליק את המכשיר. פרט לכך, בינינו, כדי לדעת מתי לעצום את העיניים או לסתום את האוזניים צריך לראות ולשמוע קצת מֵהַ...

 

תחשוב על כל הצער שנגרם בגלל המכשיר הזה. בבתים רבים יש לפחות שתיים-שלוש מריבות בשבוע בגלל הטלוויזיה.

-'ילדים, בואו לארוחת ערב'.

-'רגע, אמא, התוכנית עוד לא הסתיימה'.

 

-'תעבירי לערוץ 1, אני רוצה לראות את המשחק'.

-'אבל בדיוק עכשיו בערוץ 2 ג'ולי הולכת להיפרד מג'ורג''.

 

רק אתה יודע כמה צער, כאב ותסכול נגרמים לך בעקבות הטלוויזיה. אתה מוצא את עצמך חוטא בחטאים נוראיים, שאתה מתבייש לשתף בהם את החברים הכי טובים שלך. מה קורה לנשמה היהודית התמימה שלך כאשר אף אחד לא רואה - "במסתרים תבכה נפשי". הפְּגָמִים הנוראיים האלה הם הם שגורמים לך להיות עצוב ועצבני. למה אתה חושב שאתה לא מצליח להתחבר ללימוד התורה ולתפילה? כי כאשר המוח מלא בטומאה, הקדושה בורחת. "כאשר נחשים ועקרבים יש בו, מים יהיו בו?!".

 

טענת השקר של התרבות המערבית, ש 'מבוגר' אינו מושפע מהדברים שהוא צופה בהם, מופרכת מיסודה. הטלוויזיה נותנת לגיטימציה לכך שֶׁיִּתרחשו מול עינינו מקרי רצח ופשיעה נוראיים, ואנו נעבור עליהם בשתיקה.

כהות החושים הזאת באה לידי ביטוי במקרי הגירושין, הרצח והאונס ל"ע שאנו שומעים עליהם חדשים לבקרים. הטלוויזיה היא מכשיר רב עוצמה, ואנו קולטים אותו הן דרך אברי הראייה והן דרך אברי השמיעה. כך, שכל דבר שמשודר אלינו דרך הטלוויזיה חודר עמוק לתוך התודעה שלנו. כלומר, כשאנו צופים במשהו שלילי, הוא יורד לנו לתוך הנשמה וקונה לו שם שביתה נצחית.

כל תרבות יוון חודרת עמוק אל תוך הנשמה.

 

האמת היא שכל הדברים שכתבתי עד עכשיו הם דברים פשוטים וידועים לכל. אם בסך הכל אתה רוצה לעבוד את ה' בשמחה ובאהבה, ואתה רוצה לקיים את התורה, אבל קצת קשה לך, אז כדאי לך להמשיך עוד קצת ולראות מה יש לי לייעץ לך.

 

    הגיע הזמן להגיע לגולת הכותרת של החוברת הקטנה הזאת:

כיצד צריך להתמודד עם הטלוויזיה שנמצאת בתוך הבית שלך, ולנצח?

הדבר הראשון הוא להפנים את הדברים שאמרנו קודם, להסכים אִיתם ולהבין אותם. הטלוויזיה מזיקה לי, אינה עושה לי טוב ואני רוצה, בעזרת ה' יתברך, להשתדל מאוד לא לצפות בה יותר.

יכול להיות שנקודה זו חדשה עבורך, הרי עד היום מילאה הטלוויזיה שעות רבות מיומך, ואתה שואל את עצמך מה בדיוק אעשה בכל הזמן הפנוי הזה? אם כך, אל דאגה, יש ברוך ה' דברים טובים רבים שאתה יכול לעשות בזמן הזה, ואני סומך עליך שאתה כבר מעלה בדעתך כמה מהם.

 

ברוך ה', לנו כיהודים מאמינים, יש הרבה מאוד דרכים יַצְרָנִיּוֹת לנצל את זמננו הפנוי. הדבר הגדול ביותר הוא לקבוע זמן ללימוד תורה. כל אחד יכול לבחור בנושאים המעניינים אותו ובדרכים הנוחות לו, כגון קביעת חברותא או הליכה לשיעור יחד עם חברים. עם זאת, אם אתה חושב שלימוד תורה לא תמיד מתאים לך, יש אין ספור דברים חיוביים שאפשר לעשות בזמן הפנוי! כך לדוגמה אפשר להכין שיעורי בית, לעשות מעשי חסד, לצאת להתנדבויות, ללכת לתנועת נוער, לעזור בעבודות הבית, לפתח תחביבים, לבנות מטוסים, לצאת לעבוד ועוד כהנה וכהנה. כמעט כל רעיון חיובי וְיַצְרָנִי, שעולה על דעתך, טוב יותר מהשיממון של הטלוויזיה.

תחשוב על ההרגשה הנפלאה שתמלא אותך ההכרה, שבמקום לבזבז שעתיים מול הטלוויזיה הלכת עם חברים לשמח כמה אומללים או לחילופין ישבת עם חברים ותכננת טיול לכל הכיתה. החיים של כולנו יכולים להפוך בכזאת קלות למְלֵאִים ביצירה של קודש, של טוב ושל כייף, אם רק נפתח את הלב ונאמר לעצמנו בצורה ברורה 'יש אלטרנטיבה' .

 

נחזור לעניין, אתה צריך להגיע להכרה חזקה וברורה שאתה לא רוצה יותר לצפות בטלוויזיה! לא יעזור שום דבר, כי הִפְנַמְתָּ כמה זה לא טוב לך, כמה זה הורס לך את החיים, את שנות הנעורים, את זמן האיכות עם החברים, את האהבה לתורה, את הקשר למשפחה, את הלימודים...

אני יודע, והאמן לי שלמדתי זאת על בשרי, שגם אחרי שמחליטים החלטה עקרונית וחשובה כל כך, קשה מאוד לעמוד בה ולהתמיד בקיומה.

פה נכנסת ההתמודדות עם המכשיר עצמו ועם מקומו בבית של ההורים שלך.

תראה, ההורים שלך הם אנשים מבוגרים, לְךָ וְלִי אין שום סמכות להחליט בשבילם מה לעשות ומה לא לעשות, חייהם נתונים בידיהם. בכל זאת, אני יודע בוודאות שהדבר הכי הכי חשוב להם בחיים הוא אתה, הבן שלהם, וכמובן גם כל שאר האחים והאחיות שלך. הם מוכרחים להבין שהטלוויזיה שהם הכניסו הביתה מזיקה מאוד לילד שלהם, גורמת לו להסתבך בכל מיני חטאים ומדרדרת אותו רוחנית בצורה קשה ביותר.

 

אתה חייב לדבר על זה עם ההורים שלך

 

אני מבין שקשה לבקש מכל המשפחה שביום בהיר אחד יוציאו את הטלוויזיה מהבית, למרות שלמען האמת זה הדבר הנכון לעשות. עם זאת, כל המשפחה יכולה להחליט יחד בעזרת שכנוע בדרכי נועם וחשיבה משותפת, כיצד אפשר לצמצם את הצפייה בטלוויזיה בצורה הדרגתית. לדוגמה, אפשר להתחיל בביטול של המנוי על הלווין, או להעביר את הטלוויזיה לחדר של ההורים. אפשר גם להחליט שאחרי השעה עשר וחצי המכשיר מנותק מהשקע. חָשוּב להיות יצירתי, אך המגמה העיקרית היא לצעוד לכיוון הוצאת הטלוויזיה מהבית.

 

תְּפוֹס יוזמה, אתה כבר ילד גדול. שֵב ודבר עם ההורים שלך בצורה רצינית על העניין, אני בטוח שהם יקשיבו לך בכובד ראש ובכבוד הראוי.

מובן שגם עליך מוטלת המצווה לדבר אל ההורים שלך בצורה מכובדת.

אבל!

כפי שאתה יודע לעמוד על שלך כאשר אתה רוצה להשיג משהו עקרוני עבורךֹ, כך גם כאן עליך להיות עקשן ונחרץ. במקרה זה עליך להיות נחוש בדעתך אפילו יותר, משום שמדובר בנשמות הקדושות שלך ושל כל בני המשפחה שלך.

גם אם המאבק שלך לא יביא לתוצאה הנכספת, ולא תראה שחל שינוי בעקבותיו בעמדת אנשי הבית, תקבל ממנו, בעזרת ה', חוסן נפשי להתגבר על הפיתוי. אין שום ספק בכך שההורים שלך יתמכו בך ויעזרו לך להצליח לעמוד במשימה החשובה - אי צפייה בטלוויזיה.

 

 לבסוף, אני רוצה שתדע שאתה לא היחיד שסובל מהבעיה הכאובה של הטלוויזיה. אינך היחיד שקשה לו להתגבר על היצרים ועל הפיתויים שהגיעו לבית שלו ומשגעים אותו מידי יום. לחלק נכבד מהחברים שלך יש אותה בעיה ואותם תסכולים. לכן, אני רוצה להביע דעה שעלולה להישמע מעט נועזת, אולם נראֶה לי שהגיע הזמן שאנחנו, הנוער, נִפְתַּח ב"מאבק נוער" כנגד הטלוויזיה.

קראנו רבות בספרי ההיסטוריה, ושמענו על כל מיני מהפכות ועל מעשים גדולים שהחלו וקודמו בזכות נוער אידיאולוגי, צעיר ונחוש בדעתו. היישובים בשטחים קמו בזכות אנשים יקרים כאלה. גם המאבק נגד מוסד העבדות באמריקה וגם ההתקוממות נגד המלחמה בויטנאם החלו הודות לנוער אידיאליסטי. פירוש ראשֵי התיבות של הארגון המוכר 'נעלֵ"ה' הן לא אחרות מאשר "נוער עולה לפני הורים".

חשוב מאוד שנדע שאנחנו לא לבד בעולם. וגם  לך, כן ממש לך - משה, דוד, שחר או איך שקוראים לך, יש אנשים קרובים שמוכנים להקשיב, מוכנים להקדיש לך מזמנם ולתת לך עצות וכמעט כל עזרה שרק תבקש--רק תבקש. זה יכול להיות המדריך שלך לשעבר מתנועת הנוער, ואולי אפילו הר"מ שלך בטלפון בשעות הערב. לקוראי האתר אין צורך לומר שאפשר תמיד לפנות ל - 'חברים מקשיבים'. צריך לאזור מעט אומץ וליזום קשר ראשוני.

 

לנו, לך ולכם כנוער יש כוחות עצומים שיכולים לשנות את העולם. השאלה הגדולה היא "לאיזה כיוון נפנה אותם?". הגיע הזמן שנתחיל להפנות את כוחותינו לכיוונים גדולים, כמו הצלת הנפש שלנו מטומאת הטלוויזיה.

הגיע הזמן להפסיק עם המאבקים הפרטיים של כל אחד בתוך בֵּיתו ולהפסיק להיות 'ראש קטן'. אנו צריכים לצאת בקריאה גדולה להורים האהובים שלנו, לעולם המבוגרים:

"הורים יקרים, אנחנו מחפשים דברים גדולים, מחפשים אמונה גדולה, תורה גדולה. נמאס לנו לבזבז את החיים שלנו ואת הנערות שלנו, במלחמות טיפשיות יום יומיות. הורים יקרים, תנו לנו את הכוח ואת הגיבוי להתחיל לחיות חיים מלאי שמחה, יצירה ואש קודש".

אני מקווה מאוד, ומתפלל לה' יתברך, שהדברים שכתבתי כאן באמונה שלמה ובאהבה יחדרו עמוק לתוך הלבבות וידרבנו אותך ואת כל החברים שלך לפעול. נכון, כולנו עסוקים בדברים רבים ומגוונים: הדרכה, לימודים, בגרויות, התנדבויות ועוד. למרות הכל אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה, שלא תניח את החוברת הזאת אחר כבוד בגניזה, ותאמר: "איזה דברים חזקים".

קח את הדברים שקראת, הכנס אותם ללב ולרגלים, והתחל לפעול. תתחיל לגייס את המשפחה, את החברים ואת מי שרק תוכל.

רק כך נוכל כולנו יחד להתעורר בתשובה גדולה אל ה' ואל טובו, ובמקום להשתעבד לתרבות הגויים, להתחיל בתיקון גדול, להתחיל להפיץ תרבות אמת, תרבות יהודית מקורית בארץ ישראל, מתוך קדושתהּ של תורת ישראל.

תודה לה'.

 

מאמר זה יצא בצורת חוברת, כל המעונין להזמין ולהפיץ ולתרום מוזמן להתקשר לתא קולי

שמספרו 3451717- 052.



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
לדעתי, עדיף הסברה יותר עמוקה
אלמוני/ת (9/26/2004)
ב"ה
כל הכבוד!
נק' למחשבה:
לדעתי ההסברה באינטרנט צריכה להיות הסברה יותר עמוקה.
אם רוצים שמשהוא יחדור לדור הזה צריך לדבר בגדלות. ופחות לדבר על היצר הרע שהוא נורא ואיום. אלא יותר להחדיר את האמונה, את החשיבות של צניעות וטהרה בישראל, את החשיבות של העמל בעוה"ז וכו', ומתוך כך ממילא הטלויזיה תצא מהבית.
לסיכום: לדעתי עדיף להשקיע יותר בעומק , בתרבות שאנו נלחמים בה היום.
אשריכם!
2.
מה לגבי אינטרנט? (לת)
משה (9/27/2004)
3.
זה לא כל כך פשוט!!
אלמוני/ת (9/28/2004)
בבית שלי יש 4 טלויזיות!!
אחת מהן בחדר שלי.
אני עכשיו מקבלת על עצמי (בלנ"ד)להיפטר מהטלויזי'ה בחדר שלי.אבל אני לא יכולה להגיד להורים שלי להוציא את הטלויזי'ה מהסלון, שבו אני נמצאת רוב הזמן. הם יכבדו אותי בזה שאני לא רוצה טלויזי'ה בחדר שלי, אבל גם אני צריכה לכבד אותם ואת האחים שלי שרוצים לראות טלויזי'ה.
ככה שבעצם אין שום מצב שהטלויזי'ה תעוף מהסלון!!
4.
עובדות בשטח
שולם (9/29/2004)
שמעתי על מחקר שעשו באנגליה וגילו שכאשר משדרים יותר סרטי אימה ואלימות אז יש יותר רצח , אלימות , אונס , ופשע ברחוב...

הטלויזיה זה כלי בעל עוצמה אדירה... אסור שהיא תיהיה בידיים הלא נכונות...
5.
לא פשוט אבל אפשרי
ש (9/29/2004)
אני חושבת שהטלוויזיה עצמה היא המצאה גאונית. הבעיה היא לא עם הטלוויזיה, אלא עם התכנים שבה!
בבית שלנו ברוך ה' כבר אין טלוויזיה בערך 10 שנים, אבל אצל סבתא שלי יש טלוויזיה, ומאז שאני זוכרת את עצמי, כל נסיעה לסבתא אצלנו זו חוויה. ברור שלא בגלל סבתא- מי הסתכל עליה בכלל? פשוט הלכנו לבקר את הטלוויזיה! וזה לא דברים לא צנועים. רק שבאמצע לפעמים יש פרסומות... היה לי נורא קשה לתפוס את עצמי ולהגיד "בפעם בחודשיים הזאת שאני אצל סבתא אני לא רואה טלוויזיה". אני עדיין לא לגמרי מצליחה, אבל לאט לאט זה יבוא.
לא רק בטלוויזיה- גם בסרטים במחשב (ובעיתונים!!!- וזה נורא נורא נורא קשה להפסיק עם העיתון) זה אותו דבר. כל האחים שלי יושבים לראות ביחד (וזה לא סרט לא צנוע) והיה לי נורא קשה להתנתק. אז הרגלתי את עצמי לאט שאני לא מתעניינת בדברים האלה. בכל פעם שמישהו מתיישב לראות, אני פשוט עוברת לחדר אחר. וזה עוזר, כי אם פעם באמצע התפילה פתאום הייתה צפה לי איזו תמונה לא צנועה או משהו כזה, היום זה כבר קורה הרבה פחות.
אני מקווה שבעזרת ה' אני אצליח לנתק את עצמי לגמרי מהתרבות הזאת, כי זה לא רק תמונה לא צנועה פה ואיזה לשון הרע שם, אלא תרבות שלמה- תרבות לא יהודית, שבכלל לא מתאימה לנו. אנחנו בדרגה הרבה יותר גבוהה, הרבה יותר נעלה מהשטויות שיש שם. ואם תסתכלו פעם מהצד, תודו שהרוב זה שטויות (ואת מי מעניינים בכלל כל מדורי הרכילות האלה בעיתון? היא התחתנה עם ההוא וזה אמר ככה {אני לא כזאת צדיקה, גם אותי זה עדיין קצת מושך}).
רק צריך המון אמונה בעצמנו וכוח רצון חזק, אבל אפשר להתרגל מהר ולמלא את הזמן בדברים הרבה יותר משמעותיים (כמו שאמרתי, לי אין טלוויזיה, ויש לי המון דברים אחרים לעשות).
**דרך אגב, צפייה בטלוויזיה גם פוגעת במוח- הצופה פסיבי רוב הזמן, וחלק מתאי המוח שלו באזורים מסוימים (דמיון, לדוגמא) פשוט מתנוונים....
לכל מי שהצליח לשרוד עד השורה האחרונה- כל הכבוד!
6.
חיזק אותי מאוד!
אסף (10/3/2004)
בס"ד
בזמן האחרון אני מדבר על הנושא הזה הרבה עם ההורים שלי והמאמר הזה מאוד עזר לי.
תודה!
7.
למי שכתב את המאמר
דנה (10/5/2004)
הפסקתי לראוץ טלוויזיה, אני הייתי בתהליך של בירור והמאמר נתן לי את האומץ להפסיק. אני כבר יומיים לא רואה תודה רבה
8.
תודה תודה תודה תודה ושובתודה!
אושרת (10/10/2004)
שלחתי לכל החברות שלי את הקטע הזה!!
זה פשוטטטטטטטטט נכון!!!!!! אין מילה יותר מדויקת!
אני כבר כימעט לא רואה יותר טלויזיה!

9.
מסכים
יוני (10/10/2004)
באמת החיים שלי ממש נהייו רגועים יותר מאז שהפסקתי לראות טלויזיה...
המחשב והאינטרנט דיי החליפו את מקומה וזה מקרה עצוב אבל עדיף בלי הטלויזיה..
10.
ללא נושא
עדן (10/11/2004)
מאמר יפה מאוד אבל למה בלשון זכר גם בנות נכנסות לאתר
11.
תודה!!!!
תודה! (10/13/2004)
תודה רבה לכם
חזקו ואמצו
אתם לא יודעים עד כמה המאמר הזה
פנה ללב שלי!!!! ממש!!!!
ויש לי את הבעיה הזאת של הטלויזיה
דיי הרבה זמן!!!!

תודה לכם!
12.
הכי טוב
על תייל (10/20/2004)
להכנס לתוך מקלט, לנעול את עצמיך, ולא לצאת לעולם.
זה מה שאני חושב על מרבית הקישקושים שכתובים במאמר הזה.
13.
(:
בו מימון (: (5/1/2005)
זה נכון כ"כ..
14.
למה אלהים מתחבא?
יהודה (6/20/2005)
איפה הוא?
למה הוא לא מראה את עצמו ומונע מכל ה"רבנים" לדבר בשמו ולחשוב שהם "אלוהים"?
15.
ללא נושא
בת אל (7/27/2005)
כל מה שנאמר בכתבה הוא אמת לאמיתה.מאז שאני זוכרת את עצמי יש לנו טלוויזיה בבית עם כבלים.ומדהים אותי כל פעם מחדש המילה הזו כבלים..כי הטלוויזיה בכבלים פשוט כובלת אותך מול המסך הגדול ולא נותנת מנוח...
בשלב הזה אפילו הפסקתי לחשוב או להגיד שיש בטלוויזיה גם דברים חיוביים...כי האמת שיש בה הנאה נטו.אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד..וזה נורא קשה להתנתק מזה...שיש דברים בטלוויזיה שהם אינם צנועים (בלשון המעטה..)ואינם הולמים אז מיד יש כזאת מבוכה בינך לבין עצמך האם מדברים כאלו את נהנית האם זה הולם בת דתית שכמוך ואז פשוט מעבירים לערוץ אחר...לכן הרבה פעמים אני חושבת שבבית שלי בעזרת ה´ לא יהיה טלויזיה .
16.
לדבר עם ההורים בעדינות
אלמוני/ת (10/27/2005)
לצערי, הטלוויזיה דרדרה גם אותי, אבל היום ב"ה אני כבר במקום אחר - הרבה יותר קדוש וטהור - ואני כבר לא רואה טלוויזיה.
אני מסכים, חשוב מאוד לדבר עם ההורים, אבל מנסיון - צריך לעשות זאת מאוד בעדינות, לא לדבר גבוהה גבוהה, ולא להשמע כמטיף או כמוכיח. צריך להבין שלפעמים יש פער גדול בינינו לבין ההורים מבחינת תפיסת העולם. צריך לזכור שלא כולם היו בבנ"ע או למדו בישיבה וכד´.
מנסיון אישי, לומר להורים שצריך להעיף את הטלוויזיה מהבית - זו טעות. זה נשמע כתוכחה, זוהי התערבות בדרך החינוכית של ההורים, והכי גרוע - זה עלול לגרום למתיחות ולאי נעימות עם ההורים.
לדעתי - אתה צריך להחליט לעצמך "אני לא רואה יותר טלוויזיה", ולהסביר זאת להורים בנימוס. אם תעמוד מאחורי הדברים שלך ובאמת משפחתך תראה שההתנתקות מטלוויזיה לא הפכה אותך למוזר ומנותק, אלא אדרבה - לאדם יותר טוב
ועדין, אז ירצו ללמוד ממך. אז ייתכן שכולם יגיעו לאותה מסקנה שלך.
בקיצור - צריך לעשות את הכל עם הרבה רגישות, עדינות וענווה, ותזכרו: ההשפעה הגדולה ביותר היא ע"י דוגמא אישית ולא ע"י תוכחה.
17.
אני רואה טלויזיה משיעמום...
טלי (7/2/2006)
אני מסכימה בהחלט עם כל מה שרשום אבל עדיין שמשעמם אני רואה טלויזיה זה הדבר הכי נוח לעשות לא צריכים לצאת מהבית לא צריכים לזוז פשוט להיסתכל ולהעביר את הזמן... אז למרות שאני מסכימה שטלויזיה יכולה לקלקל עדיין ימשיך לצפות בה...
18.
רעיון....
אלמוני/ת (5/8/2007)
יש לי הצעה מיוחדת למישהו (או למשפחה בכלל...) שרוצה\ים עדיין לראות חדשות (ולא רק לשמוע או לקרוא...) ולא רוצים לקבל את הדברים הרעים והלא דתיים שיש בטלויזיה-
כרטיס טלוויזיה במחשב!

כן,כן, יש חיה כזאת.... זה פשוט כרטיס פשוט שמחברים למחשב, וכך אפשר לראות טלוויזיה (במחשב...)...אבל:

1. המסך הקטן של המחשב, לא מאפשר להנות ממש מהצפייה ומגביל את השעות
2. הכרטיס מוגבל, ולכן בלתי אפשרי לראות יותר ממס´ מוגבל מאוד של שעות..
זה לפי דעתי הפתרון!
19.
אתה צודק
אור חיים (2/3/2010)
מה קורה חרה מה אתה מתיף לי מוסר סתם מה קורה ואך כוראים לך
 




חפש