חבר בגיל שש עשרה. מה רע?!
אני לומדת בכיתה יא´ באולפנה, וכבר חודש בקשר קרוב עם מישהו שאני מכירה מהסניף. ההורים שלי לא ´מתים´ על הרעיון, בלשון המעטה, וגם המחנכת לקחה אותי השבוע לשיחה בעניין. אני באמת לא מבינה מה רע בחבר .
הרב יוני לביא, חברים מקשיבים

 

שאלה: אני לומדת בכיתה יא' באולפנה, וכבר חודש בקשר קרוב עם מישהו שאני מכירה מהסניף. ההורים שלי לא 'מתים' על הרעיון, בלשון המעטה, וגם המחנכת לקחה אותי השבוע לשיחה בעניין. אבל מה לעשות, אני מרגישה שזה עושה לי ממש טוב. הזמן שאני איתו ביחד נותן לי כוח, מעלה לי ת'מצב רוח ואפילו מבחינה דתית אני מרגישה שהשתפרתי מאז שאנחנו מכירים (הוא דוס אפילו יותר ממני). אני באמת לא מבינה מה רע בחבר ואולי אפילו נתחתן יום אחד. לא חבל לפספס משהו טוב שיכול לצאת מזה?

מיכל.

תשובה: שלום מיכל.

שאלת 'מה רע בחבר?'. קודם כל, זה לא רע בכלל. להפך, חבר זה הדבר הכי נפלא בעולם. איזה כיף שיש מישהו קרוב שאיכפת לו ממךְ, שנותן לַךְ הרגשה שאת יפה, שאת מוצאת חן בעיני מישהו. כמה נעים שיש מישהו לְצִידֵךְ שתומך בך ברגעים שאת מבואסת, בכאסח עם ההורים או מעוצבנת בגלל מבחן גרוע או כשלון בטסט. מסתבר שכשאלוקים ברא בעולם את האהבה הוא ידע מה הוא עושה, אה?

אבל דווקא בגלל שהאהבה היא נשק גרעיני רב עוצמה חייבים לדעת איך להשתמש בה בצורה נכונה. ויש לזה כמה כללים. הראשון הוא שכדי ששני אנשים יהפכו להיות דבר שלם אחד, הם חייבים להיות קודם כל 'חצי'. יש כברת דרך שכל אחד חייב לעבור עם עצמו כדי שיגיע בשל ומוכן להתחברות עם הצד השני. תקופת הנעורים היא זמן יקר בו כל אחד צריך להיות משוחרר ממחויבות לאדם מסוים ולבנות את עצמו בחופשיות, להתפתח ולצמוח לכל הכיוונים. לנסות, לחפש, לבדוק, לברר, מבלי להיות כבול למישהו אחר ולצורך להתחשב בו. מעבר לזה, אהבה בגיל שש עשרה היא עוצמתית, סוערת ומטלטלת. לא תאמיני כמה חבר'ה תקועים עד היום בלי תעודת בגרות רק בגלל שהייתה להם חברה מקסימה בשביעית. היום, חמש שנים אחרי אין להם חברה בכלל. וגם בגרות לא... זהו סימפטום לכך שהקשר הוא פעמים רבות קשר של בוסר. הוא עונה לי על כל מיני צרכים וחסכים אבל לאו דווקא הדבר הנכון באמת בשבילי כרגע.

את שואלת מה לגבי האפשרות שתתחתנו יום אחד? תראי, גם אני מכיר את הסיפור על הזוג שהיו חברים מכיתה ז' והיום הם נשואים באושר עם שמונה ילדים. אבל דעי לך שעל כל אחד כזה יש חמשת אלפים (!) שנפרדו אחרי שנה או שנתיים, ורק נשארו עם כאב לב, צלקות וזיכרונות שליליים. לא חבל? הדבר הכי טוב שאני יכול לאחל לך הוא שכשתגיעי בעז"ה לרגע המדהים בו תעמדי תחת החופה עם בחיר ליבך, תסתכלי לו בעיניים במבט מאוהב ותדעי שהוא האחד והיחיד, הראשון שלך. שלא יהיו לך זיכרונות מהחבר מהחמישית, ומהחבר מהשביעית, וזה מהשירות הלאומי... ובשביל זה חייבים דבר אחד. סבלנות.

ועוד לא אמרנו מילה על הניסיונות וסכנת הנפילה. בייחוד, נגיעה, הרהור. לא כי אנחנו רעים. פשוט כי אנחנו בני אדם, בריאים ואוהבים, וקשר בין בני אדם הוא דבר חי שדורש את שלו ומבקש להתקדם. קשה מאוד (בלתי אפשרי?) וכואב מאוד למתוח אותו כמו מסטיק על פני כמה שנים כשבעצם אנחנו כל הזמן חסומים ביכולת לבטא את האהבה שלנו בגלל המגבלות ההלכתיות וגם בגלל שעדיין אנחנו לא בטוחים שזה זה ולא יכולים להתחתן.

איך מתמודדים בפועל עם ההחלטה הזו? זה כבר נושא לפעם אחרת, אך אומר לך רק דבר אחד. את בן זוגך המיועד לך משמים, שבת הקול הכריזה עליכם עוד לפני שנולדתם, לא תפספסי בגלל זה. אם זה לא הבחור שאת נפגשת איתו עכשיו, כמה שתיפרדו מוקדם יותר - עדיף. ואם זה כן הוא, את יכולה לסמוך על הקב"ה שימצא את הדרך להפגיש אתכם מחדש בזמן הנכון, כשתהיו באמת מוכנים לזה. בהצלחה!

לתגובות והארות: yoni@makshivim.org.il



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
ללא נושא
אלמוני/ת (5/29/2011)
יישר כוח! ממש מחזק! מי ייתן ונאמין בה´ באמונה תמימה ונחכה בסבלנות! :)
2.
אתם מדהימים!!!
רחלי (5/29/2011)
איזו תשובה מהממת!! מחזקת, ונותנת כח..!!
יישר כח גדול לכל השותפים באתר..!!!!!!
3.
מסכימה, אבל..
מיטל (5/29/2011)
התשובות שלכם גאוניות, הם פונות לשכל. והשכל-לגמרי מסכים..
אבל מה לעשות שהרגש אומר משהו שונה.
ושאחרי שכבר נכנסים לזה, כמעט בלתי אפשרי לצאת..
אז באמת, למי שב"ה עוד לא נכנס לקשר כזה-לברוח כמו מאש.
אבל מה עם מי שכן? מה עושים עם זה?
4.
שכווווייח
שיר (5/29/2011)
תמיד הייתה לי את השאלה הזו וסוף סוף קיבלתי תשובה מספקת(: תודה
5.
תגובה ל3
בת של מלך:) (5/30/2011)
.בגלל זה צריך לעבוד על האמונה!קשר עם הקב"ה, תפילה, לדבר עם הקב"ה!לקרוא על אמונה כמה שיותר...זה מה שעוזר לפי דעתי..וב"ה כן אפשר לנתק מניסיון..:)למרות הקושי...להיאחז באמונה שהקב"ה שכל כך עזר עוזר ויעזור, שתמיד איתי...!שנתן לי את כל הדברים הכי טובים שתמיד מטיב לי...רוצה את הניתוק קשר הזה..וככל שיותר קשה ככה השכר גדול...ממש להכניס לראש שכל ישראל ערבים זה בזה...אם אני עושה מעשה טוב למרות שכ"כ קשה נשלחות לעמ"י ישועות...!!ולחשוב על התקופה שעד לחתונה שבינתיים לבד...שזה הכנה לעבוד על המידות איך בעז"ה להיות רעיה טובה לבעל!אמא טובה לילדים!לבנות שביננו:)לדעת עבודת קודש..איך להכין לבעל לילדים אוכל טעים:)חחח!:)וב"ה לא חסר..ולא להפסיק לחשוב שהנסיך הצדיק ממש בדרך...:)רק בשמחות!
6.
ללא נושא
מישהי (6/1/2011)
זה נורא מזכיר לי את סיפור הפלאפון...

כל עוד אין לך פלאפון אתה גם לא זקוק לו ומסתדר בלעדיו אבל מרגע שיש לך פלאפון- אי אפשר להסתדר שניה בלעדיו...

המון בהצלחה בניסיון הזה :)
7.
משו לחשוב עליו..
יעל-מהסיפור :) (6/2/2011)
מדי פעם יוצא לי להיכנס ולקרוא דברים מעניינים,
ואני חושבת שהתשובה הכי טובה לסיפור שלך זה הסיפור שלי :)
תכנסי-לסיפור קוראים: "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור"..
זה הסיפור האישי שלי-ואני חושבת שכדאי לך ולעוד רבות וטובות כמוך (וגם אני בינהם.הייתי..) ללמוד אותו וללמוד ממנו.
הרבה בהצלחה!!
שמרי על עצמך!!
יעלי :) :)
8.
אם מחכים נפתחים עולמות מדהימים:)
שיר:) (6/9/2011)
בדר"כ אחרי שיש חבר ראשון זה יוצר מין מעגל כזה, כי פתאום קשה להסתדר בלי חבר..וככה יש חבר לשנה-שנתיים ואז עוד אחד..ועוד אחד..כי מתבגרים והרצונות והחשיבות של כל אחד משתנות בדרך שלו..

כדאי לבוא אל הקשרים הללו עם יותר בגרות כשיודעים בערך מי אני ומה אני רוצה וככה הקשר הוא הרבה יותר עמוק ויפה :)

נראלי שזה משפט מפתח לחיים עצמם ולא רק לזה-
אם מחכים נפתחים עולמות מדהימים:)

ב"הצלחה!
9.
ללא נושא
טל (6/9/2011)
חשבתי על זה, ונראה לי גם כדאי לחשוב על הצד הזה.
שבעצם בחתונה שלי,אני רוצה שאני יהיה הראשונה בשביל בעלי,כמו שנזכר למעלה.
ומן הסתם גם בעלי ירצה שאני יהיה הראשונה בשבילו.
10.
ל5 המקסימה.
מיטל (6/10/2011)
אני עובדת על האמונה, לומדת, קוראת, מתפללת, מתייחדת.. כ"כ כ"כ הרבה!
ב"ה-אני מרגישה קרובה מתמיד.
אני מנסה בכל הכוח להכניס את המחשבות האלה, באמת!
אני לא רוצה ב כ ל ל להגיע למצב שהקשר העתידי שלי יהרס. אני מודעת טוב-טוב לבעיתיות, עיכוב הבניה העצמית, לימודים, הזנחת חברות..
ומשום מה-זה לא נוגע בי. אני לא מרגישה הזנחה לאף אחד מהדברים האלה..
אנחנו משתדלים להפגש במינון וכו´..
ככה שאני מסכימה איתך עם כל הלב בדעות, אבל כשאתה בקשר כ"כ עמוק עם מישהו כבר שנה- אתה כבר לא רואה בעיניים..
וזה עצוב, אבל אני פשוט רוצה ולא רוצה.. וזה לא שילוב משהו, תאמיני לי.
שבת קודש :)
11.
ואוו ואו ושוב וואו!
אור (6/12/2011)
איזה תשובה יפה! קולעת להכל ! כל הכבוד!
12.
תגובה לכתבה חבר בגיל 16 מה רע
אילה (8/24/2012)
היי, כתבת שאם ה׳ החליט שזה באמת מי שאני עומדת להתחתן איתו, אז ה׳ יפגיש אותנו בעתיד.
אז איך אתה יכול להסביר את כל הגירושין שיש היום? הרי ה׳ קבע שהם יתחתנו כבר כשהם נולדו אז למה הם מתגרשים?
זה קצת סותר את מה שאתה אומר שה׳ יפגיש אותנו אח׳כ..
13.
ל-12
מישהי (2/2/2016)
קודם כל,התשובה שנכתבה מאוד יפה! ניסוח מדהים. ל-12.אנחנו עדיין לא בזמן בית המקדש ולכן יש סיבוך עם העניין של הנשמה ה"תאומה"[הבעל\האישה] יש פעמים שהנשמה התאומה לא מתאימה לזוגה[במצב רוחני\דתי שונה ] ולכן הזוג אינו מתאים, כל העניינים האלה [חתונה, גירושים , נפש תאומה] הם חשבונות שמיים ואנו לא יכולים לנסות להבינם. מקווה שעזרתי.
14.
ממש לא מסכחמה עם התשובה
ירדן (8/12/2016)
לי יש 4 אחיות מתוכם 3 התחתנו עם חבר מהתיכון וגם ההורים שלי. היחידה שלא היה לה חבר בתיכון עדיין לא היתחתנה והיא עוד מעט בת שלושים.
אין איזה קסם שקורה בין כיתה יב לבין השרות זה לא שפתאום את בנויה לזוגיות כמו שיש ילדים בגן שכבר יכולים לקרוא ולכתוב ויש כאלה שצריכים לחכות עוד שנה לכיתה א. בעיניי אין נכון ולא נכון את רק צריכה לברר עם עצמך כמה לך ספציפית הקשר הזה מתאים עכשיו הרי בכל גיל תמצאי בנות בוגרות יותר שנדמה שנשארו שנתיים בטעות וכאלה שמתנהגות כמו בחטיבה.
 




חפש