שקט, בוכים
ואז הגיע רעידת האדמה הראשונה לפני שבוע עם הפיגוע בצרפת והירצחם של 4 יהודים בהם רב שנסע לשליחות ועוד 3 ילדים צדיקים שהחטא היחיד שידעו אם בכלל היה אכילת במבה לפני האוכל ולא כמו שאמא ביקשה אחרי.
אבינועם הרש, חברים מקשיבים

הם הבטיחו לכם שיש דין ויש דיין, יש סדר בעולם.

 'בעל הבית' ככה הם קראו לו.

"נו מה נראה לכם כל הניסים האלו עם הגרדים וכיפת ברזל, הא?"

"איך זה שאף גרד לא נפל בתוך גן ילדים ונמנע אסון גדול?"

איך באמת חשבתם?

"אנחנו נגיד לכם איך" הם להטו "נס! ניסים! יש מנהיג לבירה. "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב, אתם מבינים מזה אומר?"

ובאמת האמנתם להם והדת ישבה לכם בדיוק במקום הנכון והו הו הו איזה טוב ה'.

ואז הגיע רעידת האדמה הראשונה לפני שבוע עם הפיגוע בצרפת והירצחם של 4 יהודים בהם רב שנסע לשליחות ועוד 3 ילדים צדיקים שהחטא היחיד שידעו אם בכלל היה אכילת במבה לפני האוכל ולא כמו שאמא ביקשה אחרי.

ואיפה היה אלוקים בסיפור? איפה הדין הצדק והמשפט שהם כל כך דיברו עליו?

ואולי בכלל אלוקים  נרדם לכמה שעות, תקע שלט 'הלכתי ותיכף אשוב' ובדיוק אז קרה האסון הזה שהיה תצוגת תכלית שכולה עוול וחוסר צדק?

ועוד לא הספקתם להתאושש וכבר ביום שלישי, הגיע הבום השני!

"ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם" רק שלהבדיל מההקשר של הפסוק, כאן, ריבונו של עולם, מה כבר חטאו הילדים הטהורים והתמימים האלו?

אליאב, אביתר, אמיתי, שירה ואיתמר -כנראה שמלאך המוות ומידת הדין אוהבים גם כן שמות יפים...

ואתם מרגישים כל כך נבוכים, מתוסכלים, כואבים ולא מבינים איך הבאתם לכולם לטחון לכם ת'מוח על צדק ומשפט ו"שרפי מעלה זעקו במרה, זו תורה וזו שכרה?"

והכיפה מתחילה לבעור לכם, והחצאית ללחוץ כי לא ככה הגננת שושי, ציירה לכם את האלוקים הטוב והמטיב שלכם וגם בשיעורי מחשבת ישראל לא קבלתם תשובות לתחושת המועקה המחניקה הזו.

                                                                                       *

אני מניח שלא תכננתם להתבגר כל כך מהר ואולי באמת היה טוב לתת לאמונה שלכם עוד קצת זמן להתבשל על אש קטנה אבל מתברר שלחיים קצב משל עצמם.

ברוכים הבאים לעולם האמוני של המבוגרים, זה שילדי גוש קטיף נאלצו בעל כרחם להגיע אליו שם הם ימתינו לכם ליד ילדים חולים, יתומים, אלמנות, ועוד אנשים שלמדו על בשרם שלהבדיל ממכונת המשקאות שמגיבה לכל שקל בפחית משקשקת, אלוקים כך נראה לפעמים, לוקח לו את הזמן ולא תמיד מגיב כמו שרצינו לשקלים ולתפילות שלנו.

אבל יודעים מה? התשובה לכאב שלכם על כל האסונות האלו לא מתחילה בכלל כי תשובה היא נגזרת של שאלה ובין שניהם יש היגיון מסוים ולמי בכלל יש ראש לסודוקו הזה של אלוקים כשמשפחה שלימה נמחקה?

ראיתם פעם תינוק קטן שמקבל חיסון לטובתו ומיד צורח ובוכה כאילו חרב עליו עולמו?

ואם נסביר לו שזה לטובתו, שזה יציל את החיים שלו, ואם הוא רק יחשוב על זה אז יש עוד הרבה דברים שהוא לא מבין ובכלל "לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי",  אז מה נראה לנו  שהוא יגיד:

"וואלק צודקים,  איזה טמבל אני, למה לא אמרתם לי קודם?".

כואב לו. רע לו וזה לא קשור בכלל לשכל או ללוגיקה.

מזה אומר?

שגם אם מחר בבוקר יבוא אלינו אלוקים בעצמו, יסתכל לנו בעיניים ויגיד:

 "תגידו מה נסגר, באמת נראה לכם שהתבלבלתי? רוצים באמת לראות מה הסיבה שזה קרה?"

"אולי לפתוח חשבונות שמיים ולראות איך בסופו של דבר יצא רק טוב לנשמות האלו?"

תכל'ס זה באמת ישנה לנו משהו?

ואם אלוקים ימשיך ויגיד לנו: "הם עכשיו בשמיים איתי וטוב להם?" אז זה כן ישנה לכם או יעשה  את הגלולה פחות מרה וכואבת?

לא. כי כל התשובות האלו לא באמת מעניינות אתכם עכשיו בדיוק מאותה הסיבה שאם נסביר לניצולים איפה אלוקים היה בשואה, זה לא באמת ינחם אותם.

אז עשו לעצמכם טובה ותשאירו את השאלות באמונה ואת המבוכה שלכם מחוץ לסיפור.

אנחנו מאמינים בעולם הבא, אנחנו מאמינים שלא הכול אנחנו יודעים ואנחנו יודעים שאת עצמנו אנחנו לא יכולים להבין, אז איך אנחנו רוצים להבין את אלוקים

והכי חשוב, אנחנו יודעים שגם אם נקבל תשובה לוגית ושכלית לאסונות הנוראים האלו, זה לא באמת יעניין אותנו.

לכל זמן ועת לכל חפץ. עת לספוד ועת לבכות. את הסימני שאלה ואת אמיתות לוגיקת האמונה היהודית תשאירו לעת אחרת

עכשיו פשוט תנו לעצמכם את הזמן להתאבל ביחד עם אם המשפחה

שקט, בוכים.



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
ללא נושא
בע"ה (4/1/2012)
וואו. תודה רבה. חזק ממש!
2.
ללא נושא
אלמוני/ת (4/1/2012)
אוף. זה כל כך נכון וכל כך מעצבן.
מעצבן שאנחנו לא שולטים.\
מעצבן שאנחנו לא מצליחים לצאת מהסרט שאנחנו יודעים הכל.
שאין בנו מספיק ענווה להאמין שבאמת הכל טוב, אפילו אם בשבוע אחד שתי משפחות נמחקו.
די,צריך גאולה!!
3.
ללא נושא
אנכי! (4/2/2012)
מדהיים!!! המשיכו בעבודת הקודש שלכם!
4.
סיפור אישי קטן
אנונימי (4/20/2012)
אבינועם שלום!
קודם כל זה מאמר ממש יפה. ושכוייח על העבודה הקדושה והמבורכת שאתה עושה.
אבל יש לי משהו קטן לספר לך. לפניי חצי שנה חזרתי ממסע לפולין. זה היה הדבר הכי משמעותי שיצא לי לעבור עד עכשיו בחיי. חטפתי שם כאפה לפרצוף על מה שהייתי צריכה. הגעתי אחת אבל חזרתי אחרת לגמריי. ענבר יותר בוגרת, יותר מבינה. אבל חזרתי עם עוד משהו, חזרתי עם שאלה די קשה כלפיי אלוקים, איך דבר כזה יכול להיות?? לפניי המסע הייתי עוד בדעה שהכל לטובה, ואם היתה שואה אז היא היתה צריכה להיות, אבל אחריי המסע הכל השתנה. כי למה צריך גם להרוג, גם לשרוף, וגם להפוך לאפר דק דק. מה זה נותן?? למה היהודים האלה היו צריכים לסבול כל כך הרבה השפלות. למה רב של קהילה מושפל מול כל הקהילה שלו ולמה הם היו צריכים לנסוע ברכבות מחניקות ומגעילות. הרי אלוקים הוא כל יכול, לא היתה לא דרך אחרת בשביל להגיע למטרה הסופית הטובה שלו???? אז בהתחלה הבלגתי, עשיתי בדיוק כמו שאתה אומר. לא חיפשתי תשובות כי הבנתי שאם לנהל ישוב אני לא יודעת אז קל וחומר שלנהל עולם. אבל זה לא עזר, אני מסתכלת על ענבר שלפניי המסע, נכון שהייתי הרבה פחות בוגרת ומבינה אבל גם הייתי הרבה יותר "דוסית". הייתי מתפללת 2 תפילות ביום, שומרת עד כמה שרק יכולתי על צניעות, כמעט ולא נפגשתי עם בנים, יותר שומרת על עצמה בדברים הקטנים האלה של לא לשים ווזלין בשבת.. והיום, אני מתפללת בקושי תפילה אחת, בצניעות ירדתי בצורה משמעותית, אני מחפפת בלי סוף בדברים הקטנים האלה.. ואתה יודע למה?? כי אני בעצמי לא יודעת למה כן?? למה שאני לא אכסוס ציפורניים בשבת בגלל שה´ אמר לי, אותו ה´ שגם אמר שהוא חנון, רחום, טוב ומיטיב.. אז לפי דעתי, לבוא ולהגיד "אנחנו גם לא נצליח להבין" זה לא פתרון.
חשוב לי כן להבין שאני יודעת שכל היהדות זה דבר נכון, אני יודעת שיש אלוקים ושאנחנו העם הנבחר, אני יודע שמשו דפוק בקו מחשבה שלי אבל אני פשוט לא מסוגלת בלי תשובה להשקיע במצוות הקטנות האלה שמופיעות כמעט כל יום..
מקווה שהבנת!
שבת שלום!!
 




חפש