החופש הגדול – יומן אישי
לא יודע למה החלטתי דווקא עכשיו להעלות את הדברים על הכתב. אולי בגלל שזה החופש האחרון שלי בתור תלמיד, רגע לפני השמינית
אבינועם הרש, חברים מקשיבים

היום הראשון של החופש.

 

לא יודע למה החלטתי דווקא עכשיו להעלות את הדברים על הכתב. אולי בגלל שזה החופש האחרון שלי בתור תלמיד, רגע לפני השמינית

ואולי בגלל שתמיד לפני החופש אני מרגיש כאילו בא לי לטרוף את העולם ולהספיק כל כך הרבה, שאני חייב לעשות קצת סדר בדברים:

שנה שעברה למשל הייתי בטוח שהולך להיות לי חופש אחר. חודשיים לפני שהתחיל כבר סגרנו כל החבר'ה על טרק לסיני.

בנינו על החופים המטריפים של ראס א-שטן לרקע הצלילים השמיימים של שיבי קלר , קצת נרגילות, נובלס (רק אם יש לכם ריאות מברזל וחולשה לטעם מגעיל במיוחד), כמה בקבוקים של 'גולדסטר'

ובנצי אחד שהביא איתו את 'עין איה' והבטיח לנו "מה אתם פסיכים? אף פעם לא למדתם 'עין איה' על חולות הדיונות עם נרגילה ובירה? זה יעיף לכם ת'סכך'.

בסוף היה לנו המון חול וגם קצת נרגילות ובירה אבל ה'אורות' נשארו כבויים.

 

 שבוע אחרי תחילת החופש.

 

אתמול ענבר שמדריכה איתי ביחד התקשרה ושאלה אותי אם בא לי ללכת ל'לוקחים את החופש בגדול' שזה "פרוייקט מה זה כיפי של מרימים את הדגל"

עניתי לה שנשמע אחלה ויש מצב אבל שוב פעם מצאתי את עצמי הולך לאיבוד מול ה'פייסבוק'.

כמו בחופשים שעברו, גם החופש כבר כמה ימים שאני מוצא את עצמי סוגר ת'בסטה בחמש לפנות בוקר לקול משאית הזבל שמנקה לנו את הרחוב.

אחר כך אני קם באחת בצהריים בגלל שלא נעים לי כבר מאמא שתוקעת לי את מבט ה'אז אתה מתכוון להעביר לי בבית עוד חופש גדול בשום כלום?' הזה שלה ואני מרגיש גמור מעייפות.

מגלגל תפילין, ממלמל קצת תפילה ומתי שהסניף שלנו הופך ל'בית מדרש לחופש' קופץ קצת ללמוד עם החבר'ה בשביל הנשמה הרעבה שלי.

אתמול למדנו על הסיפור של ריש לקיש ור' יוחנן, שהבטיח לו את אחותו היפייפיה אם הוא חוזר בתשובה ואני רק חשבתי, שאם גם לי היו מבטיחים את ענבר, הייתי גם חוזר בתשובה. פעמיים.

 

 

חודש אחרי תחילת החופש הגדול. חצי חופש עבר.

 אני לא מאמין אבל חצי חופש נזל לי כבר מהידיים. החופש הבטחתי לעצמי רגע לפני שאני מחליט אם ללכת להסדר (רק בשביל שהרב קופרשוטק ירד ממני כבר) ישיבה גבוהה, מכינה או ישר לצבא לענות על כמה שאלות שמלוות אותי כמו צל כבר כמה שנים:

האם הברוגז עם הנשמה שלי יסתיים סוף סוף אחרי חודשיים שאני לא מרגיש כלום ומתי בפעם האחרונה דברתי עם ה' בצורה כזו שהרגשתי שהוא אשכרה מקשיב לי?

לפני יומיים פתחתי קצת 'מסילת ישרים' ו'מכתב מאליהו', אפילו עברתי קצת על 'מוסר אביך' של הרב קוק, אבל בסוף הבנתי כמה אתה צריך ללמוד בשביל לדעת שאתה לא באמת יודע כלום והרגשתי יותר מבולבל מאי פעם.

אחר כך חבר שלי רוני, שהמשפחה שלו גורשה מגוש קטיף שאל אותי אם אני רוצה לבוא לגבעת האולפנה בשביל לעזור להם נגד הפינוי.

הוא עדיין מחכה לתשובה שלי.

גם אני.

 

היום האחרון של החופש הגדול.

 

זהו, החופש מאחוריי. קצת באסה לי בלב וקצת שמח. אומרים שכל סוף הוא התחלה חדשה, אבל קצת עצוב לי עכשיו. הייתי עכשיו חודשיים עם עצמי לבד ולמדתי להכיר את אותי טוב יותר.

את השינה המאוחרת מיציתי אחרי שבועיים ואפילו יצא לי לעשות את ה'יהודיה' עם החבר'ה ואחר כך לישון בשטח. בחצות, לאור ירח מלא היא סוף סוף נתגלתה לעיניי אחרי חודשיים של נתק עם חיוך מבויש ומוכר ומבט אוהב. הנשמה שלי. דברנו ודברנו כאילו אין מחר. במשך כל השנה בישיבה שלי התפללתי לה' אבל רק ביום האחרון של החופש, בזריחה ובשקט של ה'יהודיה' יצא לי סוף סוף לדבר אליו. אמנם תשובות והכוונה לקראת השמינית לא קבלתי,  אבל דבר אחד אני כן יודע בוודאות:

הפעם, הרגשתי שמישהו באמת מקשיב לי.

וזה כבר שווה מבחינתי הכול.

 



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
ללא נושא
אלמוני/ת (7/8/2012)
חמוד ממש, נקודה קטנה על חזרה בתשובה אם יבטיחו את ענבר:
חמוד שלי,
מבטיחים לך את ענבר. אתה מחליט את מי יבטיחו לך. אם אתה באמת רוצה אישה צדיקה ובית טוב, אתה צריך לעבוד על זה ולשים לך את המטרה הזאת מול העניים כל הזמן.להיות ראוי לזה, ואם זאת מישי כזאת או אחרת זה לא משנה.
לי לפעמים עוזרת המחשבה של: "די, את רוצה כל כך הרבה, את יכולה כל כך הרבה, תחשבי על הבעל שלך! על הזוגיות שלכם! זה פשוט לא מתאים שתלכי למקומות כאלה או תראי דברים כאלה או תתנהגי כככה!!פליז, אם לא בשביל עצמך-בשבילו.."
וזה באמת עוזר ונותן כוח לקום בבוקר לתפילה,להתלבש כמו שצריך ולסגור ת´מחשב ות´בזבוז זמן.
הקב"ה יזמן לכל אחד/ת את מי שראוי/ה לו/ה.
מי ראוי/ה לך?
את/ה תקבע/י!!
הצלחות לכולם/ן!! :)
2.
ללא נושא
:) אני (11/22/2013)
אבינועם- אשרייך לגמרי!
רואים שאתה מבין מה שהולך תכלס בעולם,וזה מחזק. אוהבים אותך:)
 




חפש