הבחירות של החיים
אפתח בווידוי: היו לי הלילה הרהורי כפירה! לא בכאילו, אלא כפירה ממש. עם אחריות יצרן, הוראות הפעלה ופג תוקף. ובחלומי הגיע אליי הקול ושאל אותי: "תגיד, מה כל הבלגאן הזה שאתם עושים עם הבחירות האלו השבוע? זה באמת כל כך ישנה עם ציפי או ביבי, שלי נפתלי או יאיר?" "עפרא לפומיה!" צעקתי על הקול בחלום. "איך אתה לא מתבייש? אתה באמת רוצה שמישהו אחר חוץ מביבי ישב ליד הטלפון האדום וילחץ על הכפתור האדום מתי שנשמע אזעקת ´צבע אדום´?"
אבינועם הרש, חברים מקשיבים

אפתח בווידוי: היו לי הלילה הרהורי כפירה!

לא בכאילו, אלא כפירה ממש. עם אחריות יצרן, הוראות הפעלה ופג תוקף.

ובחלומי הגיע אליי הקול ושאל אותי: "תגיד, מה כל הבלגאן הזה שאתם עושים עם הבחירות האלו השבוע? זה באמת כל כך ישנה עם ציפי או ביבי, שלי נפתלי או יאיר?"

"עפרא לפומיה!" צעקתי על הקול בחלום. "איך אתה לא מתבייש? אתה באמת רוצה שמישהו אחר חוץ מביבי ישב ליד הטלפון האדום וילחץ על הכפתור האדום מתי שנשמע אזעקת 'צבע אדום'?"

"לא יודע" אמר הקול "גם ככה סוללת היועצים ומומחי הביטחון שתקיף את ביבי תקיף גם כל מועמד אחר אז האמת, לא כל כך שכנעת אותי"

"ומה עם קצת אחריות חברתית? תמיד התלוננו שאנחנו לא משפיעים מספיק, אתה באמת רוצה לפספס את ההזדמנות הזו? על משטרת הקיטורים שמעת?"

"בסדר,הבנתי", אמר הקול בחלום ביובש "חובה דמוקרטית ומוסרית בשביל להשפיע, אבל היו לך בחיים בחירות חשובות וקשות מאלו, ולא זכור לי שהתרגשת והשקעת בזה כל כך הרבה מאמץ וכוחות נפש כמו בבחירות האלו?" אמר ולחץ על הכפתור האדום, שהפעיל את השעון המעורר האדום שלי. ואקץ והנה חלום.

בעוד כמה ימים כל חברות החדשות ילבשו חג, יתעטפו בלבן ויבטיחו לכם 'חווית בחירות משכרת':

מיטב המומחים, הפרשנים, היועצים, הכתבים ביום סיקורים מיוחד. הר הבית בידנו! גם רוממה ונווה אילן. אפשר לחתוך את המתח עם אוזניה ומיקרופון:

האם 'יש עתיד' תעבור את 'התנועה'. האם 'הבית היהודי' יעבור את ה12 מנדטים. וכמה אחורה תלך 'קדימה'?

נראה שאין כמו הבחירות האלו, בשביל לגעת בחומר האמיתי באמת: הבחירות שלנו בחיים.

אם תחשבו על זה, תגלו שכל יום יום רגע ורגע מתקיימת אצלנו בראש מערכת בחירות פרטית משלנו.

לפעמים מדובר רק בפריימריז מקומיים, לפעמים בבחירות כלליות.

אנחנו בוחרים האם לעקוץ את החבר, אנחנו בוחרים האם לעגל פינות ו'להשלים ציוד' ממקום העבודה שלנו, אנחנו בוחרים האם לפרגן באמת לחבר שסוף סוף התחתן והשאיר לנו אבק בדירת הרווקים שלנו ולפעמים אנחנו גם בוחרים האם ללכת לאוניברסיטה או לישיבה, לצבא או לשירות הלאומי.

בספרו 'מכתב מאליהו', מלמד אותנו הרב דסלר שהחיים שלנו מורכבים מבחירות פרטיות וכלליות:

בחירה פרטית היא בחירה שמשפיע נקודתית על החיים שלנו: עליתם על טיסה לניו יורק ובאמצע הדרך נשבר לכם מהנחירות של אבו עלי שיושב לידכם ואתם רוצים לעבור מושב:

זו בחירה פרטית. חברה שלכם הביאה לכם להנחתה וסיפרה לכם משהו וממש בא לכם לרכל עליה קצת, גם זו בחירה פרטית.

אבל לפעמים ממשיך הרב דסלר, שהחיים מזמנים לנו בנוסף לבחירות הפרטיות גם בחירות כלליות ופה הסיפור מתחיל להסתבך:

טעיתם ובמקום לקחת את הטיסה לניו יורק לקחתם את המטוס לסידני, אז גבירותיי ורבותיי קהל קדוש, יש לכם בעיה ואתם הולכים לשלם והרבה על הבחירה הכללית השגויה שלכם.

אתם מתלבטים אם לעשות שליחות במקום מרוחק אבל אתם לא סגורים שהאישיות שלכם מספיק חזקה נגד פרצי הרוח שנושבים בגולה ובכלל אתם פוחדים שבסוף תכירו בניכר מישהי ותקימו משפחה בגולה, זו למשל, גם דוגמא לבחירה כללית שיכולה להשפיע על כל החיים שלכם.

חשבתי על מערכת הבחירות הקרבה ומיד חזרתי לבחירות הכלליות הראשונות של החיים שלנו, שהיו בסביבות כיתה י' אחרי ששיעור ספרות התבטל:

הם היו במיקום הקבוע שלהם, בני ועידו, יאיר ודניאל כשלפתע דניאל שלף מהתיק שלו נרגילה ולאחריה הוציא חפיסת סיגריות 'ווינסטון לייט':

"אחים שלי" הוא אמר ליאיר ועידו " סחבק מכבד אתכם בהקפה ראשונה". ידעתי שדניאל עישן כבר כמה פעמים בחיים שלו. הוא נהג ליחצ"ן את בילויי הלילה שלו, אבל עידו, טיפוס מופנם שהיה פעיל חברתית והיה מורעל על ה'מפד"ל' (הוא פשוט לא הפסיק לחפור לנו על החשיבות הפוליטית של מערכת הבחירות שהייתה אז) אף פעם לא נגע בניקוטין.

הסתכלנו על עידו, שחשב אם לקחת שכטה ראשונה ולנשום לריאות או לוותר על התענוג.

"אם את רוצה שאני אפורר לך את זה עם כפית אין בעיה" הקניט אותו דניאל ואז כל החבר'ה התחילו לשיר לעידו: "הוא פ ו ח ד, הוא פוחד הוא פוחד הוא פוחד" כאילו הם עודד את שחקני מכבי במשחק מול צסק"א

עידו עשה את הבחירה הכללית שלו בחיים, בחירה שתשפיע עליו מאוחר יותר ולקח את הסיגריה הראשונה של החיים שלו.

אחר כך שמעתי שהוא יצא בערב לאחת מהמסיבות של דניאל כשסיפר לי שלגם בפעם הראשונה בחייו צ'ייסר ו'זה היה פשוט מבחיל ברמות על'.

לאט לאט התחלנו לראות איך עידו מפתח נטייה טבעית לסיגריות עד שאחרי חודש הוא קנה 'במזל טוב' את החפיסה הראשונה שלו.

הוא תמיד סיפר לנו איך הוא חולם לעבור גיבוש טייס ועם לא טיס אז לפחות 'מטכ"ל או 'שייטת' ועם הכושר גופני המטורף שלו והחכמה שלו, הוא באמת היה מסוגל לעשות את זה.

הבעיה הייתה כמות הסיגריות שעידו אכל מהזימון ליום הסיירות ועד ליום עצמו. לטיס הוא לא התקבל וגם במטכ"ל ובשייטת וויתרו עליו. קטרים מעשנים יש גם להם, תודה.

האש שכל כך בערה בו לתרומה למדינה כבתה ואת מקומה החליפו טבעות העשן המתוסכלות שעידו הפריח לאוויר ביחד עם דניאל כשהבריזו מאחד השיעורים.

מאז, כל פעם שיש תקופת בחירות אני נזכר בעידו ובבחירה הכללית שלו לקחת את הסיגריה הראשונה, בחירה שהשפיע על כל החיים שלו וחושב:

אם הוא רק היה מתייחס לבחירה הכללית הזו שלו, לקחת את הסיגריה הראשונה באותה רצינות תהומית שהתייחס לבחירות הפוליטיות שהיו אז, כנראה שכל החיים שלו היו נראים היום אחרת לגמרי.

 

אבינועם הרש, הוא רכז ההדרכה של מדרשת 'עמיעד' לסמינריונים וימי עיון

תגובות והארות יתקבלו בברכה במייל:

Avinoam811@gmail.com  



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
ללא נושא
ליאת (3/26/2013)
ואווווווווו נגע מאוד לליבי
 




חפש