חכמת הקפה
"שמונה שנים הייתי בישיבה" המשיך הרב שאול "אבל שיעור מוסר כזה כמו שהעביר לי קובי אף אחד עוד לא העביר לי. הרגשתי איך שבאותו רגע אני מלא הערכה וכבוד לכוס קפה הפשוטה הזו ועוד יותר מזה לקובי. על מה שכוס קפה אחת יכולה ללמד אותנו

 

  

                                            

                                 

                                       חכמת הקפה

 אבינועם הרש, חברים מקשיבים

 

כל בית הספר הכיר את 'קובי קיוסק'.

השמועה סיפרה שהוא הרג במו ידיו והעוזי שלו במלחמת יום כיפור  שבעה מחבלים באחת מההיתקלויות של הסיירת אבל מאז הוא נכנס לפוסט טראומה שלא טופלה בזמן וגרמה לצלקות הנפשיות להיצרב בליבו ולהציב חומה של פלדה שסוככה על רגשותיו המבוהלים, מה שהסביר את רווקותו של קובי שנמנע ביודעין מלהקים משפחה על אף ההצעות הרבות שזרמו אליו

בכל הפסקה היינו הולכים לעבר הקיוסק של בית הספר שהופעל על ידי קובי.

הוא היה פשוט ביותר עם היצע דל שכלל קפה או תה בחמישה שקלים הכוס, כמה מצופים, במבה, ביסלי ושלוש סוגים שונים של שתייה: תות, אפרסק וענבים.

שום דבר שקשור למפלצות הממתקים ולמבחר הבלתי נגמר של מיליון ממתקים שונים שתמצאו בכל פיצוציה קטנה.

אבל למרות הכול, היה משהו מהפנט בלראות באיזה יראת כבוד ורצינות 'קובי קיוסק' התייחס לקפה שלו.

כי מצד האמת, זה היה באמת קפה על הפנים, גועל נפש אמיתי של קפה בשקל, שלא שווה יותר מחצי שקל, אבל אחרי הנשמה וגינוני הכבוד שקובי הכניס בו, הרגשת שאחרי שאתה שותה את הקפה הזה אתה נהפך לבן אדם אחר.

הוא היה עושה מזה טקס שלם, מרתיח את המים, מחכה בסבלנות עד שהקומקום שרק, הו אז, היה מוריד אותו בדחילו ורחימו אחרי שהכין כבר את כוס הקפה מראש ושפך לאט לאט את המים במין צליל שמימי כזה שהביא לך את התחושה שבזה הרגע מתחולל לו ריקוד של ממש בין המים לקפה לקול תשואות הסוכר הלבן.

אני זוכר איך באחד מהפעמים כשהרב שאול שאל כל אחד מאתנו לקראת סוף שנה מה השאיפות שלנו בחיים והיינו מפגיזים אותו בתשובות הבנאליות שחבר'ה מבתים טובים אמורים ללעוס לארוחת בוקר: רופא, מדען טילים, רואה חשבון, רב וכו', הוא ביקש מאתנו לבוא ביחד ולצפות מהצד בבן אדם פשוט ביותר שמביא כבוד למקצוע שלו להבדיל מכל הכבוד שהמקצועות שרצינו לעסוק בהם, היו אמורים להביא לנו:

"תראו אותו" לחש לנו הרב שאול בשקט "תראו איזה חיים הוא נופח בכוסות קפה האלו. פעם אחת מיהרתי לישיבת מורים ואמרתי לו: "בחייך קובי, תוריד כבר את המיחם של המים החמים. אז הקפה לא יהיה רותח, אני ממש ממהר"

"ואז" חייך אלינו הרב שאול "קובי הסתכל אליי ואמר לי בזו הלשון:

הרב שאול, אני טורח הרבה מאוד בשביל שהקפה שלך יצא כמו שצריך. בשביל זה אתה משלם לי חמישה שקלים. אם אתה ממהר אז תשתה מים".

הסתכלנו על הרב שאול נדהמים. מה הוא חושב לעצמו ה'קובי קיוסק' השרוט הזה. גם כן עף על עצמו.

יאללה, אפשר לחשוב, כולה קפה. מה אתה עושה בלגאן.

 למדתי שלא משנה במה אתה הולך לעסוק בחיים, גם אם זו תהיה העבודה הפשוטה ביותר, עדיין יש לך את הבחירה החופשית להפוך אותה לאומנות של ממש. מאז, תמיד שאני רוצה להזמין מישהו לכוס קפה משובחת במיוחד, אני לוקח אותו ל'קובי קיוסק'."

כעבור כמה שנים כשקפצתי לביקור בישיבה שלי, ראיתי שמכונת קפה משוכללת במיוחד החליפה את הקפה של 'קובי קיוסק'. היו בה אלף ואחד אפשרויות. עם חלב מוקצף ונשיקות חלב ונגיעות שוקולד לבן וסוכר ביישן וכרמל הרפתקן ומה שלא תרצו. בנוסף הקפה ההייטקי הזה עלה רק שני שקלים. הרבה פחות מהקפה של קובי. הכנסתי את כסף וחיכיתי לקפה. אחרי עשר שניות של צליל תעשייתי שתיתי את הקפה. החומרים שלו היו בהחלט יותר טובים מאלו הפשוטים של קובי. אבל הקפה, הו הקפה, היה סתם עוד קפה טוב, שקוף ובלי נשמה וחיות.

שמעתי שקובי קיוסק הלך כבר לבית עולמו. אבל בכל פעם שאנחנו החבר'ה נפגשים לקפה, תפיסת החיים הפשוטה שלו שהאמינה ש'מה שאתה לא עושה, תעשה את זה הכי טוב' רותחת ומבעבעת בקרבנו עם הטעם המיוחד שלה. מיוחד כמעט כמו הקפה ההוא, הזכור לטוב.

 

 פורסם במגזין 'עולם קטן'.



הדפסה   שלח לחבר
התגובה  
שם
   
דוא"ל
   
כותרת

תגובות
1.
אני מכירה אדם כזה
אלמוני/ת (12/28/2013)
שעובד במחלקת אבדות של חברת נסיעות, הוא לא "עושה את תפקידו" ונותן לאבדות לשבת על המדף ולחכות לבעליהן, הוא מתאמץ לאתר את בעל האבדה ולהחזיר לו ביד!.. צדיק אמיתי.
2.
סיפור מהממם... (לת)
לא ידועה (3/6/2014)
3.
תגובה לסיפור חיים
תושבת בית שמש (2/17/2016)
כל בכבוד על המחישות ,יש אנשים שמטפלים בפוסט טראומה-אני מכירה מקרוב אנשים כאלו...
 




חפש