לאחרונה אני נזכר שוב ושוב בסיפור החביב מסיפורי דון קישוט, על הסוס שעמד לו ליד השוקת ושתה כמויות עצומות של מים, ולא נראה היה שיש לו כל כוונה לעצור. התעלומה נפתרה כשדון קישוט הבין שהסוס – הוא רק חצי סוס, ומכיוון שכל המים נשפכים מאחור, הסוס נשאר תמיד צמא.

ולמה אני נזכר בסיפור המורבידי הזה לאחרונה? כי לא מעט פניות מגיעות אלינו, למוקד חברים מקשיבים – OU ישראל, מבני נוער שמתמודדים עם כל מיני סוגים של קושי, לבטים, התחבטויות ודילמות, ומתברר שבזמן שחשבנו שאנחנו מדברים עם נער, למעשה יש שם בצד השני – רק חצי. אנחנו מגלים שבזמן שהנוער עסוק באמונה, הלכה, לימודים (הרבה, הרבה לימודים), בגרויות, חיי חברה, טלפונים, מחשבים ומסכים – הוא שוכח כמה מהתפקודים הכי בסיסיים בחיינו, כמו אכילה, שינה, ופעילות גופנית בחוץ. וזה, חברים – מצב לא טוב בכלל.