פתאום עולים לי הרהורים באמונה וזה מפחיד אותי

שלום

לא פשוטים ההרהורים המערערים האלה.
כאילו את בחורה טובה מבית טוב, שומרת שבת, הולכת שלושת רבעי,
ולכבוד א-לול אפילו היית בשיעור של הרבנית ימימה.
אז מה נראה לכל השאלות האלה שהן ככה פתאום נכנסות בלי לדפוק אפילו?
מה, לא שמעו שיש נימוס וטקט ולא נופלים על אנשם סתם פתאום?!
כן, ברור שניסית לרמוז יפה שזה-מ´זה-לא-הזמן, ו´תראו כבר ואולי מחר´
ו´תאמת שבכלל לא-כזה-מתאים-לך לארח אותם לא היום ולא אפ´פם´,
אבל כנראה שהן לא ממש שמעו את זה או אולי לא רצו לשמוע,
כי גם למחרת הן מתפרצות לך לראש, ולמחרת המחרת הן כבר לגמרי מרגישות בבית:
קמות איתך בבוקר ומצטרפות לקפה…
את יכולה לחטוף ת´ביאוס של החיים שלך ולהילחם בהן,
כי לגמרי טבעי שמפחידה אותך מפלצת התחושה ש´כופרת´ עומד להיות השם השני שלך.
אבל, וכאן מגיע האבל שתמיד מגיע,
את גם יכולה לבחור לראות בהן הזדמנות.
לא סתם הזדמנות, הזדמנות של החיים שלך!
מקפצה לשדרג ת´אמונה שלך שלא תישאר אמונה דור שני של ´דוסית כי ההורים כאלה´.

אם תרשי לי להתערב, אז לפי דעתי הממש לא קובעת אופציה ב´ זאת החלטה קצת יותר חכמה.
כי אם תבדקי קצת מסביבך ותשאלי אנשים טיפה יותר בוגרים
תגלי שאת ממש לא היחידה ואפילו לא הראשונה שיש לה שאלות.
שאלות זה מצויין, ושאלות באמונה מצויין ביותר.
כי כששואלים זאת הקבלה שמשהו מעניין אותך פה וחשוב לך,
כי אם זה לא היה ככה גם לא היית מתעניינת.
אומנם אנחנו בערב ראש השנה, אבל בואי נריץ שנייה לכיוון פסח, הולך?
אם תשימי לב, נראה לך הגיוני שבערב שאנחנו חוגגים את החירות שלנו,
את עצם היותנו לעם, הפארטי נעשית עם כמה סימני שאלה גדולים.
יותר מזה, לא מדובר בשיגעון של דור או שניים,
אלא הופכים את זה למסורת ודואגים שכל הקטנטנים מסביב יהיו שותפים.
מצד אחד פסח נקרא חג האמונה, ומצד שני הוא גם חג השאלות,
דקת מחשבה יכולה רק להעיד כמה קשר יש בין הדברים ושסתירה היא לא בדיוק הטרמינולוגיה.
כל עוד יודעים את המקום שלנו אין שום סיבה שבעולם לפחד שהעולם הרוחני שלנו יקרוס אם נשאל,
להפך הוא רק יתחזק ויתעצם.
נניח שעד היום לא ממש ידעת איך כל הסיפור באינטרנט עובד ופתאום סיקרן אותך הקטע,
כאילו מה עושה שאני אעשה כאן ´שלח´ ואחרי שברירי שניות יהיה לך עוד דואר נכנס?
החלטת ללמוד, שאלת, קראת, חפרת למומחים…
ת´אמת, עכשיו כשאת יודעת איך הדברים עובדים, לא הרבה יותר מגניב אותך
כשאת רואה איך התשובה הזאת נמצאת לך על המסך בהקלקת עכבר?
בואי נגדיר רק את ´יודעים את המקום שלנו´:
1. עצם העובדה שאנחנו לא מבינים הכל לא אומרת שהדברים לא נכונים או לא קימיים.
גם מי שהידע שלו בתפעול האינטרנט שווה לגורנישט מן גורנישט
לא יכול להגיד שהאינטרנט לא אמיתי, כי ירצה מר או לא עובדה שאנחנו פה.
2. תשובות צריך לחפש במקורות מהימנים ולא להסתפק בכל מיני אתרי ניו אייג´ מעוצבים ונחמדים.

אחרי שהבנו שהשאלות האלה הן ההוכחה הטובה ביותר שהאמונה שלך חיה, נושמת ובועטת,
נתקדם עוד צעד ונהיה ספציפיים יותר לנקודות שהעלת:
אין ספק שהשאלה מי הבורא של הבורא היא אחת מהיותר מעניינות,
והיא נובעת מהתפיסה הפשוטה שהתרגלנו שכל דבר שסובב אותנו נוצר ממשהו,
יש מאין לא כל כך עובד אצלנו.
כשהשאלה הזו פוגשת את את ריבונו של עולם, מרגיש לנו בעיה:
כי אם אלוקים הוא כזה דבר ענק אז מה יש מישהו שהוא יותר גדול ממנו כי הוא יצר אותו?
אבל מצד שני, איך יכול להיות שיש משהו שאף אחד לא עשה אותו?
ברוך. כבר אמרנו?
רק מה, צריך להבין שכשמדברים על הקב"ה חוקי טבע של חומר וזמן בכלל לא משחקים תפקיד.
בעולם חומרי כמו שלנו אפשר לשאול ולחקור מי יצר מה, כמה ולמה.
הקב"ה הוא אינסוף הוא זה שברא פה עולם וקבע בו חוקים,
חוקים שהוא בכלל לא כפוף אליהם אלא מעליהם.
לכן גם השאלה מי ברא את הקב"ה לא מתחילה בכלל.
נשמע מופשט משהו? יש כאלה שיגידו מתחמק?
אז לא. אנחנו ממש לא מתחמקים. לא מבינים זאת הגדרה מדויקת יותר.
מה לעשות שהשכל שלנו נפלא וחכם ככל שיהיה לא מסוגל להבין את העניינים האלה.
אולי לא ממש נעים להכיר במגבלות שלנו, אבל זו האמת, בתור בני אדם אנחנו חיים בגדרים של זמן וטבע,
לכן מה שהוא אינסוף ומעבר לכל כלל ותחום לא יכול ליישר קו עם השכל שלנו.
העניין הוא שבתור כאלה שלא מתיימרים להחליף ת´קב"ה אנחנו בכלל לא אמורים לחפש את ההבנה הזו,
כי כמו שכבר הרמב"ם אמר על כך: ´לו ידעתיו – הייתיו´.

בקשר לקשר שלנו עם אלוקים, מה שנקרא במילה אחת: תפילה,
אז נכון שאנחנו עובדים אותו, אבל אנחנו לא מתפללים בשבילו. אנחנו מתפללים בשבילנו.
הקב"ה לא צריך שנעשה לו טובה סטייל ´קח איזה שמונה עשרה בכוונה´.
התפילה היא בראש ובראשונה בשבילנו, היא היא הקשר שלנו לקב"ה. החיבור. הדיבור. המגע הישיר.
חשבת פעם מה כל כך נורא בעונש של הנחש מחטא האדם הראשון?
מה רע בלמצוא אוכל בכל מקום בלי להתבאס ששכחת ת´סנדביץ´ או ת´ארנק,
תכל´ס חיים דבש, ´מת מרעב´ אף פעם לא נכנס ללקסיקון שלו.
אלא שזה בדיוק העונש, הריחוק מהקב"ה, שיש לו מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה.
אנטי תזה לכל הסיפור אפשר למצוא אצל האמהות שהיו עקרות, ולמה הן היו עקרות?
חז"ל מגלים לנו את התשובה: ´הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים´.
עוד נקודה אומרת שמעבר לחיבור הישיר שנוצר בינך לבינו, התפילה עוזרת להפנים שיש מלך לעולם,
שמה שקורה כאן רחוק מלהיות בידיים שלנו.
אם רק נחבר למקודם שהקב"ה הוא אינסוף ברמות שהשכל שלנו לא יכול לתפוס,
ואם אמרנו שהשקעה בתפילה עוזרת להפנמה של התפיסה שגדול עלינו מה שקורה כאן,
אז מסתבר שדווקא השקעה בתפילה יכולה לעשות יופי של טיפול עשרת אלפים לכל מיני שאלות באמונה
ולהבנה של המקום שלנו ומכאן גם את התשובות.

יש שאלות ויש תשובות, צריך רק להרים את הכפפה, להעיז לשאול ולחפש תשובות.
את יכולה לשוטט אצלנו באתר, יש מאמרים, יש מאגר שו"ת, יש קטגוריות בצד, אפילו אירגנו מנוע חיפש נחמד.
יש ספרים: אם זה אמונות של הרב הס ואם זה דע מה שתשיב לעצמך של הרב קרוב, ואם בא לך על משהו קליל יותר יש את מכתבים לטליה.
יש גם הרבה נשמות טובות בעולם הזה ומן הסתם חלק מסתובבות ברדיוס שלך,
ואם רק תפני אני בטוחה שהם יותר מישמחו לשבת איתך לאיזה בירור.

לסיום קבלי רק כוכבית באותיות ממש לא קטנות:
יש לך פה אנרגיה גרעינית מדהימה לקדם את עבודת ה´ שלך,
שלא רק שלא תלך אחורה אלא תצמח בכמה קומות טובות.
רק תזכרי שעצם זה שלא תמיד מבינים את הכל זאת ההוכחה הטובה ביותר שמדובר בדבר האמיתי.
כי אם הכל היה כל פשוט וכל כך מובן, אז זה רק היה מראה עד כמה היהדות היא כזאת פיצית,
ככה שהיא נתפסת בשכל שלנו בלי שום כלום בעיה.

במקרה שיש לך עוד כמה קושיות חבל עלייך שתחכי חצי שנה לפסח, בשביל זה יש מייל.
א-לול טוב
רינת
rintz3@gmail.com