מרגיש שמשהו חסר

שלום וברכה,

הרגשת חסרון היא הרגשה טבעית, רוב העולם מרגיש לפעמים חסר. הרגשת החסרון יכולה לנבוע ממספר מניעים שונים ואנחנו צריכים להסתכל פנימה, לתוכנו ולנסות לראות מה גורם לכך.

יש אנשים שהרגשת החסרון שלהם נובעת מכך שהם אינם יודעים להסתכל על הטוב שיש להם, הם תמיד מרגישים שהדשא של השכן ירוק יותר… משאלתך ניכר שאתה יודע לראות את הצד טוב שבחייך, זה יפה מאוד והלוואי על כולנו.

אז מה עוד יכול לגרום את תחושת החסר?
בימינו יש מקומות ומצבים רבים שבהם אנחנו כביכול מתנתקים מהמציאות למשך זמן מסויים ונכנסים לתוך עולם של דמיונות, ריגושים, סערות, וכו.
המצבים האלו קורים לנו באינטרנט, בסרטים שאנחנו רואים, בקריאת ספרים וכדומה.
בזמן המפגש עם הדברים הללו אנחנו נכנסים כולנו לעלילה, מרגישים אותה, נסערים איתה, חשים את הצבעוניות.
ואז בום! פתאום העלילה נגמרת, ואנחנו מוצאים את עצמינו שוב בעולם הזה, הרגיל והמשעמם.
המעבר הזה מהעולם הדימיוני שכביכול חווינו לעולם המציאות יוצר בלבינו תחושה של חוסר, תחושה של אפרוריות.

מה אפשר לעשות נגד זה?
קודם כל אנחנו צריכים לעשות את הסווי´צ בראש, ולחלק בין העולם שלנו לבין העולם הדמיוני, בספרים יש ריכוז של אקשן ועלילה, בספר אף פעם לא יכתבו לך על הדברים הרגילים של החיים, למשל שהארי פוטר קם בבוקר וצחצח שיניים ואח"כ הלך להתפלל..
כדאי גם למעט בצפיה או בקריאה של ספרים מהסוג הזה, אולי באותו רגע הם נותנים לנו סיפוק גדול, אבל אח"כ הם מפילים אותנו למטה.

ולפעמים הרגשת החסר נובעת ממקום עמוק, מהנשמה שלנו. נשמת האדם באה מהעולם העליון. עולם של עוצמות רוחניות, והיא נכנסת לגוף האדם. הנשמה מתאבלת, היא עצובה ומתגעגעת למקורה. למקום שמשם היא באה. וכל מה שהגוף יתן לנשמה בעולם הזה, לא יספק אותה. משום שהנשמה מחפשת, דבר שלא קיים בעולם הזה. היא מחפשת את הנצחיות, הזיו, הגדלות, היופי וההדר, מהמקום שהנשמה הגיעה, והללו אינם נמצאים כלל בעולם הזה. כל הצלחות העולם הזה, אין ביכולתם להשקיט את געגועי הנשמה לצור מחצבתה.

אז איך כן אפשר להשקיט את הנשמה?
את הנשמה אפשר להשקיט ע"י זה שנקרב אותה למקום שממנו הגיעה, ע"י זה שנעשה דברים שיביאו אותה לקרבה לרבש"ע. ואיזה דברים אפשר לעשות?
אמרת שאתה לומד, זו אכן אחת הדרכים לקרב את הנשמה למקורה אולם הלימוד חייב להיות לימוד מתוך אמונה. כאשר אדם לומד ומתוך כך הוא מגיע לאמונה זה מקרב את הנשמה עוד יותר למקום ממנו באה ונותן לה יותר נחת ושמחה בעולם הזה.
העדר האמונה מביא הרבה פעמים לתחושת החיסרון.
נסה בנוסף ללימוד התורה הקבוע שאתה לומד להוסיף לימודי אמונה ולעבוד על עניין האמונה בכל דבר שאתה עושה. (לדוגמא אתה יכול ללמוד בגן האמונה של הרב ארוש או אמונות של הרב הס).
תבדוק את עצמך האם בכל דבר שקורה לך אתה באמת מרגיש את יד ה´ או שישנם דברים הקשורים אליו ודברים שהוא אינו צד בהם מבחינתך..

עוד דבר שיכול לקרב את הנשמה זה עיסוק בדברים שתורמים לזולת.
חפש לך התנדבות קבועה, ותעשה זאת ברצינות, לא רק התנדבות שבאים פעם בכמה זמן והולכים, אלא תקח פרוייקט ותהיה אחראי עליו, זה ימלא את חייך ויתן לך סיפוק גדול.

אשריך שאתה אדם המכיר בטוב שזכית בו, אני מאחל לך שתצליח למלא את תחושת החסר בצורה הטובה ביותר.

אם יש עוד שאלות אתה מוזמן בשמחה,
אלעד.
gasner@inn.co.il