קשה לי בהדרכה. אולי אני לא מתאימה?

יש מצב שאת בטח חושבת עכשיו שאת חריגה בכל הסיפור הזה. חתיכת כישלון כי עובדה:
המדריכים הקודמים היו כל כך טובים והשאירו אחריהם נעליים ענקיות והנה את הגעת ובמקום להעיף אש זיקוקים ותמרות עשן, את מוצאת את עצמך הולכת מכות עם הדימוי שלך ולא מבינה בשביל מה בכלל היית צריכה להיכנס לכל הכאב ראש הזה.
אז לא.
את לא חריגה ויש עשרות מקרים כמו שלך של מדריכות ומדריכים שמגלים שהדרכה וחינוך זה לא אוטומט של פחיות ובדרך כלל אין קשר בין ההשקעה והכוחות הנפשיים שאת משקיעה ונותנת מעצמך לבין התוצאה ופידבקים מצד החניכים.
כפיות טובה, אטימות וגועל נפש כללי אין חלק קטן מהתחושות שקבלת.
את מרגישה שזה לא פייר, שאין צדק ולמה הם עושים לך את המוות. הסרט הכי מוכר שיש.
אז בואי נעשה קצת סדר:
קודם כל, את ממש לא אמורה לעבור את זה לבד. בשביל זה יש לך קומונרית שאמורה להקשיב לך ולהיות עם יד על הדופק.
אם לפני כן היו שני מדריכים, לא הבנתי למה נשארת לבד.
יכול להיות וגם זו אפשרות, שאי אפשר להמשיך ככה. לא כי את לא טובה או מוכשרת מספיק, אלא כי יש שבטים שצריכים שני מדריכים ולא אחד.
מה לעשות, אבל גם מטוס לא יכול להמריא על מנוע אחד.
את הולכת אליה ומדברת איתה על כל הקשיים שיש לך.
לא, זה לא הופך אותך לחלשה או ללא מצליחה להחזיק את השבט אלא לחכמה שמודעת לעצמה ולתהליכים שעוברים סביבה. זה קודם כל.
דבר שני, כדאי לך לזכור כמה דברים:
הם לא עושים לך דווקא. זאת אומרת הם כן, אבל הם לא עושים לך באמת.
זה לא שהם רעים, קמים בבוקר, שולחים הודעות בפייס השבטי: "בוא נראה היום, איך אנחנו יכולים למרר לה את החיים, למישהו יש הצעות?"
ילדים ונוער בגילאים האלו פשוט נגררים. בדרך כלל יש את הליצן הפאקץ הראשי, שני עוזריו וכל השאר נגררים
וגם הליצן הראשי לא עושה את זה כי הוא רע אלא בגלל אלף ואחד דברים אחרים. רע לו. הוא רוצה צומי. יש לו הפרעות קשב וריכוז. לא חסר.
ברגע שתקחי את הדברים בצורה הזו, גם תרגישי פחות פגועה אישית מכל הסיפור.
את מרגישה סחוטה נפשית כי זה באמת לוקח המון כוחות נפש כל התגובות האלו שלהם ובעיקר איך שאת מפרשת אותן
אל תקחי את זה בצורה הזו. זה לא מכוון נגדך באופן אישי אלא כנגד הדמות שאת מייצגת עבורם.
הם צריכים לפרוק, את מדריכה לבד ואת ניראת כתובת נוחה לדברים האלו.
זה לא אמור להיות ככה ובדיוק בגלל זה תפתחי את זה, כמו שכתבתי לך מול הקומונרית.
תעשי לעצמך טובה ואל תשליכי ותתחילי ישר עם שלב המסקנות:
אני לא מספיק טובה בשביל להדריך, אני לא מוכשרת, אני בובה קטנה מאוד ושמי פלפלת.
עזבי, כי זה לא מתחיל בכלל.
תתעסקי נקודתית בעניין ואל תעשי לך רצח אופי מבחן אישיות.
קשה לך איתם? אין לך קשר טוב איתם?
שבי ותדברי עם כמה מהם. בנפרד לא ביחד. מה מעניין אותם. מה מדבר אליהם. באיזה שפה הם בכלל מדברים.
את לא יכולה לבוא אליהם מעולם אחר, לדבר בשפה אחרת ושהם לא יחשבו שאת איזה יצורה עבמי"ת ואין להם בכלל מושג מה את רוצה מהם.
תחשבי מה יכול למשוך אותם, להחזיק אותם למשך הפעולה.
הם עושים רעש? הם לא מבינים שאי אפשר להמשיך ככה?
אחלה. שבי ותדברי איתם. בהתחלה בנפרד אחרי זה ביחד. שידעו את המקום שלהם. שאי אפשר להמשיך ככה.
תפתחי את זה איתם. תשימי גבולות. אחד ועוד אחד הם מבינים?
יופי, אז גם את זה הם אמורים להבין.
תפסיקי להסתכל על הנעליים הענקיות או לא של המדריכים הקודמים, כי כל מדריך מביא איתו משהו אחר ואת מביאה איתך את האיכויות שלך.
זה לא קשור להשוואות ואל תרגישי רגשי נחיתות.
ביטחון עצמי נמוך? יש לך הזדמנות לעבוד על זה עם החניכים. בלי לחץ, בלי בהלה. לאט לאט.
את לא אמורה לעבור את זה לבד ובני עקיבא אמורה לספק לך את כל הכלים
פשוט תתחילי להאמין בעצמך ותתני לזמן לעשות את שלו
את בדיכאון?
אין לך סיבה להיות בדיכאון כי יש לך יותר מידי דברים טובים בחיים, מתנות שקבלת מהקב"ה שאסור לך לקחת אותם כמובן מאליו בשביל שתוכלי להיכנס בכלל לדיכאון.
יש קושי,אתגר ואת תעברי אותו כמו גדולה ותצאי הרבה יותר חזקה
אני בטוח בזה לגמרי!
עכשיו תורך

אבינועם
avinoam811@gmail.com