חוששת מנשואים וחיים עם בן זוג (על זוגיות על פי התורה)

שלום לך!

לפני הכל – התשובה לשאלה ששאלת – בוודאי שאלו הן מחשבות טבעיות לחלוטין ורבים ורבות טובים וטובות מאיתנו חושבים על דברים שכאלה! חתונה וחיים משותפים יכולים להיות דבר מפחיד למדי ויש להתכונן לקראת החיים האלה בכדי שלא נחטוף הלם מוחלט, אלא נזרום בנעימות!

א. מאדים ונגה

בשנת 1992 פרסם יועץ הנישואין ג´ון גריי את הספר שקנה לו תהילת עולם – "גברים ממאדים ונשים מנגה". הספר הפך ללהיט במהירות, וגריי, שהיה יועץ נישואין די סטנדרטי, הפך לגורו בלתי מעורער לזוגיות. בספרו מעלה גריי את את ההבדלים היסודיים שבין נשים וגברים. הנחת היסוד היא שידיעת ההבדלים האלה תסייע לזוג להתמודד עם התקלות הנובעות מאותם הבדלים.
לכאורה נראה שאם באמת נשים וגברים באו מפלנטות שונות ורחוקות כל כך, איזה סיכוי יש שיוכלו להסתדר יחד?! תיאוריה זו, שכיום מקובלת מאד, רק מעצימה את החששות והפחדים שיכולים להתלוות לרעיון של חיים משותפים עם גבר.

אני רוצה להציע רעיון קצת אחר.
במקום להסתכל על ההבדלים שבין נשים לגברים ולהתמקד בהם, אנו ננסה להביט על השוויון והדמיון.
בסיפור של מעשה בראשית ישנן "שתי גרסאות". בפרק א´ כתוב כך – “וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם…” אנו רואים שיש כאן התייחסות לזכר ולנקבה כאחד. בתחילה נאמר ברא אותו, ואז נאמר ברא אותם. נראה שהאיש והאישה נבראו יחד!
רש"י שואל – הרי בפרק ב´ מסופר לנו כיצד הקב"ה ברא את האישה מן הגבר: “וַיַּפֵּל יְקֹוָק אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה, וַיִּבֶן יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם…” אם כן, מה באמת קרה? האם האישה נבראה יחד עם האיש או מתוכו?
רש"י מביא כמה תשובות, אחת מהן לפי המדרש – בתחילה היו האיש והאישה גוף אחד, עם דו פרצוף. לאחר מכן הקב"ה ניסר את הגוף וחלק אותו לשנים – איש ואישה.
עניינים רבים נלמדו מן הנסירה הזו, אך לענייננו אנו נתמקד דווקא בשלב שלפני הנסירה. גבר ואישה היו פעם גוף אחד!!! הם היו משותפים ושווים לגמרי. כל ההבדלים הללו שבין הזכר לנקבה באו רק לאחר החלוקה והנסירה.
ביסוד הבריאה ישנו מקום כזה בו איש ואישה הם באמת שווים! כל ההבדלים והמחלוקות והשוני באים רק לאחר שאנו צונחים מימי הבריאה אל תוך הסיבוכים של העולם שלנו.

אני רוצה לטעון שבסך הכל הכולל, ההבדלים בין גברים ונשים הם שוליים לעומת הדמיון הרב ביניהם.
יומם ולילה אנו שומעים על ההבדלים בין נשים וגברים, וכל הדברים האלה הם בוודאי נכונים, ואסור לזלזל בהבדלים הללו ועלינו להתמודד איתם, אך עם זאת חשוב שנזכור שבסופו של דבר כולנו די דומים. לכולנו יש שאיפות, חלומות ורצונות, כולנו אנושיים עד כאב. לכולם יש צדדים חזקים יותר וחזקים פחות. לכולנו יש פחדים, יצרים, כמיהות וצרכים. כולנו מחפשים אהבה וקשר, כולנו רוצים חברים ומשפחה בריאה.

מה שאני בעצם מנסה לומר הוא שבצד הרוחני של החיים, בחוויית החיים היסודית – אנו באמת שווים, והצד הרוחני הוא הצד הקובע! ידיעה זו לבדה – יש בה כדי להרגיע אותנו.

ב. ציפיות ונתינה

אם קוראים בספרו של ג´ון גריי, נראה שהוא מביא דוגמאות רבות להתנגשויות של גבר ואישה בעקבות השוני ביניהם. האישה ציפתה לדבר אחד והגבר עשה משהו אחר לגמרי. הוא לא הבין אותה…
לחילופין, הגבר רוצה משהו אחד והאישה בכלל לא קולטת אותו ועושה משהו אחר לגמרי. קצר בתקשורת…
שוב, ההתנגשויות האלו נותנות תחושה שהחיים עם גברים או נשים יכולים להיות קשים ומסובכים מאד…
אמנם מר גריי מספק לנו שלל תבונות על נשים וגברים שמסייעים לנו, שעוזרים לנו להתגבר על כל מיני 'תקלות' קטנות בחיים. אבל חייבים משהו הרבה יותר פשוט ועקרוני שיהיה הבסיס לכל חיי הנישואים. – ענווה.

למה ענווה? כי ענווה מורידה את הפוקוס ממני. ענווה גורמת לי להתחיל לחשוב על הזולת ולא רק לדאוג לעצמי.
אני זוכר שלפני החתונה ישבתי עם אברך בישיבה שנתן לי טיפים לחיי נישואין מאושרים. בהרבה מהם הנהנתי וחשבתי לעצמי – "הוא לא חידש יותר מדי… כל אחד יודע את זה…"
אחרי החתונה התחלתי להבין שהרבה מהדברים שהוא אמר היו קריטיים ממש.
הדבר שלדעתי היה חשוב כמעט יותר מהכל היה – "כאשתך תתלבט מה ללבוש, תתעניין בזה".
אני כהרגלי הנהנתי וחשבתי – "טוב, ברור, אני אנסה להציע בגד כזה או אחר ולזרז אותה כדי שנוכל לצאת מהבית…" כנראה שהאברך הזה קלט את המבט שלי, ולכן הוא הדגיש לי שוב – "לא לא, תתעניין בזה באמת!!" ואז הוא הוסיף להסביר – "אם היא מתלבטת איזה בגד ללבוש, אתה צריך להבין שזה חשוב לה, זה מלחיץ אותה, זה דחוף לה. אם זה דחוף לה – זה דחוף גם לך!!!"

כמובן שדבר זה לא נוגע רק לבחירת בגדים… אם משהו חשוב לבן או בת הזוג שלי – אזי הוא קריטי גם לי! כשאנחנו באים לקשר אנחנו צריכים לבוא ממקום של ענווה, של פנייה לזולת. לא להגיע עם רשימת ציפיות.
לכן, כשבן הזוג חווה משהו, אנחנו צריכים לפנות אליו ולהיכנס לחוויה הזו! לא לעמוד בצד ולחכות שיתיחסו אלינו. אם כל אחד רק מצפה מהשני לפנות אליו, אז נוצרים סיפורים כמו של "גברים ממאדים ונשים מנגה". הם כל כך שונים, וכל כך מצפים מהשני שיבין אותם. במקום לפנות לזולת ולהיות איתו מתוך ענווה, נשארים בקונכייה של צפיות ורצונות וכל אחד בוער וכועס ש"הוא לא עשה" ו"היא לא הבינה" "למה הוא לא מוכן?" ן"כמה היא דורשת?!" והציפיות רק גדלות והתסכולים רק מתעצמים….

השאלה צריכה להיות – "מה אני יכולה לעשות?" או "איפה אני יכול לשפר?" "איך אני יכולה לתקשר יותר טוב?" ענווה היא התשובה. אפילו בחיי פנימיה לדוגמה, אנו רואים שצורת החיים של ציפיות זה מזה היא הרסנית בעוד שכאשר כל אחד מחפש היכן הוא יכול לפעול לטובת האחר – החיים הם דבש!
התופעה הזו רק מתעצמת בחיי נישואין, בין לטוב ובין למוטב. אין אושר יותר גדול מחיים משותפים תקינים ובריאים מתוך ענווה לצד בן או בת הזוג, ואין הרס ושבר וצרה יותר גדולה מההיפך חלילה.

ישנו סיפור מופלא על רבי אריה לוין שהגיע לרופא עם אשתו ואמר לו – "הרגל שלנו כואבת". זוהי שותפות אמיתית של חיי גן עדן זוגי!

על כן, הסירי דאגה מליבך!
בואי לקשר מתוך ענווה ורצון להיטיב, וחפשי לך בחור נעים ונחמד עם ענווה שכזו. חפשי מישהו שבאמת יתעניין בך, ובאמת יהיה אכפת לו, וכך תדעי בביטחה שחייכם המשותפים יהיו דבש ונופת צופים!

ג. מוכנות
ראשית כל, סביר מאד להניח שהחשק שלך לדייטים ירד מאד מפני שאת קצת שחוקה. אחרי שלושים בחורים – מותר לך להיות שחוקה.
צאי הפסקה קצרה (לדוגמה חודש) ומלאי מחדש את המצברים. אל תחששי שאולי תפספסי מישהו… עדיף שתבואי רעננה ושמחה לפגישות מאשר שתפגשי מישהו נפלא ותפספסי אותו רק בגלל השחיקה. אל תחששי שאת מבוגרת. זה פשוט לא נכון… בגיל 25 את עוד צעירה וכל חייך עוד לפנייך!!!!!

ד. תפילה
כל דבר בחיינו שייך לעולם התפילות. דבר זה תקף גם (ובייחוד) לחיי הזוגיות. שאי תפילה לבורא עולם שייתן לך רוגע ושלווה בתהליך בניית הבית. אני ממליץ לך לכתוב לעצמך תפילה אישית שתבטא בדיוק את רחשי ליבך לפרטי הפרטים. כך התפילה מקבלת עומק וכוונה מיוחדים.

ה. האדם הנכון
דבר אחרון, מניסיוני האישי, החששות של חיים משותפים עם אחרים שאותם גם אני חוויתי, חולפים ועברים תוך שנייה וחצי ברגע שפוגשים את האדם הנכון….! לתשומת ליבך!

אני מאחל לך מכל הלב הצלחה רבה מאד ושתזכי לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה!
כל טוב,
יהודה.

אם יש לך שאלות נוספות, תרגישי חופשי לשאול!
judajo842@gmail.com