למה הבנים יכולים ללכת איך שהם רוצים ורק הבנות צריכות להיות צנועות?

שלום…
שאלת את עצמך פעם למה כל כך הרבה אנשים נרתעים למשל מהלבוש החרדי?
כאילו אם כולה לבוש, אחד הולך עם קסטרו, אחרת עם רנאור, אז מה כל כך מרתיע מאנשים שזה הסטייל שלהם? שחור משעמם כזה וכולם נראים אותו הדבר? (יש סיבה טובה למה הם לבושים ככה, אבל זה נושא אחר)
אלא מה, אנשים נוטים לזהות את עצמם בעזרת הלבוש. את רואה מישהו, ועוד לפני שהבן אדם התחיל לפתוח ת'פה, את כבר יודעת פחות או יותר מי הטיפוס.
אבל רגע, הוא עדיין לא אמר כלום, תני לבן אדם לדבר , למה את ישר שופטת?
אלא מה, את מניחה שאם הוא בחר להתלבש בצורה הזו ובצבע הזה, כנראה שהוא רוצה להביע משהו באמצעות העטיפה שהוא בחר לו הבוקר.
ודווקא בגלל זה, ברגע שההלכה מתנגשת עם הלב והרצונות שלנו, שאצל בנים זה סגנון לבוש פריקי- מותגי ואצל בנות לשים או לא עגיל שני באוזן ונזם באף, אנחנו מרגישים חנוקים ומבואסים מזה, כאילו מנסים לסתום לנו ת'פה.
בגלל זה כל כך מובנת השאלה שלך.
בשביל להבין את התשובה, תחשבי על הבן אדם, הדמות שאת הכי מחזיקה ממנה בחיים שלך, הרב הכי גדול שאת מכירה, יש בעי'ה עם זה שפעם אחת, יבוא לו ככה טוב, ללכת עם שרוואלים כאלה של גואה וחולצה קצרה?
אסור לו? הוא עשה משהו רע? עבירה אולי?
וואלה לא, אז מה העניין?
תגידי לא מתאים?
מה הבעי'ה? אז נכון שהוא רב ובלה בלה…אבל פעם אחת בבוקר, הוא רוצה קצת ספייס, חופש, נשבר לו, ירידה לצורך עלייה, אז למה זה כל כך צורם?
אלא מה, הוא יותר מידי חשוב בשביל ללכת בצורה כזו, יש לו בחינה של מלכות, יש לו קהילה, אנשים מסתכלים עליו, ובדיוק מהסיבה שאת לא הולכת לראות פוסטרים של בני-עקיבא: "צה"ל-אנחנו מאחריך" שזה דבר מאוד חמוד, על הפרוכת של בית המדרש של 'מרכז', כי זה לא שייך, ככה זה גם תקף לגבייך.
מה לגביי? מה קשור בכלל? איך הגעת מהכנסת וגדול הדור, אליי, כולה בת פשוטה?
אז זהו. שלא!
זה העניין של בת של מלך. בת מלך.
וזה יכול להישמע נדוש ולעוס, וקיצ'י כזה, תקראי זה מצידי גם סמי או משה, אבל עדיין זו האמת מאחורי ההלכה הזו:
מפרגנים לך יותר משאת מפרגנת לעצמך!
מחזיקים ממך בתור בת, בתור יצירה שלמה, גבוהה, (זו הסיבה מדוע בת יכולה להתפלל גם ללא מניין ובן לא, כי השכינה שורה על הבת באופן קבוע) ובתור דבר שכזה ממילא גם השמירה צריכה להיות בהתאם.
תנסי להיכנס לראש של טבעת יהלום 24 קאראט באחת מחניות היוקרה, מה היא בטח חושבת לעצמה?
'אחיות שלי! נשבר לי כבר בתור הזכוכית הזו, בתור כל המחיצות האלו, רוצה קצת אוויר, להיות איפה שבא לי, לראות עולם, כמו הטבעות-בנות האלו שתלויות בבזארים בשקל תשעים, להם יש חיים! זיס איז זה לייף!
לבושות איך שבא להם, קצר, מיני, ארוך, אף אחד לא חופר להם, משגע אותם, מציק להם…'.
וככה זה גם נראה.
הבגדים מכסים משהו, מסתירים סוד, דוד המלך כתב את זה בתהילים מה יד:
"כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה" ואצלנו להבדיל מהנוצרים התורה היא לא משחק מילים, שואו קהילתי צפוני כזה, עם הרבה אוכל ומשחקי חברה. תורת חיים! וכל מילה, אות, תג, נכתבו בקדושה.
וכמו כל דבר בחיים גם כאן, כמה שהוא יותר שווה, ממילא הוא צריך להיות יותר מוחבא.
דבר שני ולא פחות חשוב ולא ניכנס לזה יותר מידי, הקב"ה ברא מלבד את הבנות, גם את הבנים, לפעמים אנחנו שוכחים את זה, אבל זה עדיין ככה והוא מכיר הכי טוב את הטבע שלנו, מכאן נובע כל העניין של ה'שמירת עיניים' ולא תאמיני כמה קל לפעמים ואיך שבת יכולה גם בלי שהיא רוצה, ללחוץ על הכפתורים הלא נכונים בגלל שהיא התפשרה מבחינת הלבוש שלה.
אז מה, לכן את צריכה לסבול?
לא, ואם תחשבי על כל העניין, תביני למה עצם השאלה מתחילה ממקום פרטי מידי, אישי, עם יותר מידי 'אני'…שלא כל כך מתמזג עם המושגים של עבודת ה' ואיך שאנחנו אמורים לחשוב איך לקדש ולרומם את האני שלנו לעבר הקב"ה ולא לנסות ולכופף את הקב"ה ל'אני' שלנו.
"שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שימשו בכהונה גדולה .
שלחו ואמרו לקמחית: מה מעשים טובים יש בידך?
אמרה להן: יבוא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי ואימרת חלוקי מימיי."
החיים עוד לפנייך ואני מניח שמתי שהוא, גם את תצטרכי את הקב"ה…
עם הדבר הזה, הלבוש הזה, הקב"ה צריך אותך, ודווקא בגלל הקושי הזה, תשאלי את עצמך:
מה את יכולה לתת לו? לאבא שלך, לקב"ה, למלך שמביא לך ומביא לך?
יש לו הרי הכול.
אז בפעם הבאה שתעמדי ליד הסטנד של הבגדים, והבגד היותר קצר יקרוץ לך בעין ויתחיל לשחנ"ש איתך, תסתכלי פנימה, ללב שלך ותביני שהגיע הרגע לתת לקב"ה.
לקחת כמה סנטימטרים, כולה בד, והפכת אותם לנצח ולזכויות ותדעי, שגם את תרמת לכך, שהבעל של חברה שלך יחזור אי"ה בריא ושלם מהמלחמה הזו.
ככה הדברים עובדים…עם אחד.

אבינועם
avinoam811@gmail.com

ולרפואת אהרון יהושע בן חי´ה שושנה
פנחס יאיר בן יוכבד