צניעות

ב"ה
שלום לך,
שמחתי לקבל את שאלתך. משתקפת ממנה אישיות ישרה ואמיתית שלא מסוגלת להישאר בהסתכלות חיצונית, אלא שואפת להגיע לעומק הדברים.
הספקות הפנימיים שאת מרגישה הם דבר בריא שתפקידו לגרום לך להגיע להבנה עמוקה יותר ממה שהייתה לך עד עכשיו. אז אין סיבה להיבהל מהם.

את מעלה נקודה מאוד נכונה.
באמת יכול להיות מצב שאני אלך עם שרוולים ארוכים, פתח סגור, חצאית אחרי הברך, ובכל זאת אני אמשוך תשומת לב, אשדר ´זולות´, או בקיצור אתנהג בחוסר צניעות.
נכון. מידת הצניעות לא מתחילה ונגמרת בלבוש.
היא הרבה יותר רחבה ועמוקה מאורך השרוולים וצבע החצאית והיא נוגעת למהות החיים שלנו.
וכמו שאמרת יפה מאוד, אחד הגורמים המשמעותיים בצניעות היא העמדה הנפשית שלי ומה אני משדרת לסביבה:
האם אני מנסה למשוך תשומת לב? האם אני מעוניינת שיסתכלו עלי? האם אני רוצה לבלוט?הצד הזה מהותי מאוד בצניעות ואסור לנו לשכוח אותו!

אבל כמו שאמרת, גם אי אפשר להתעסק רק בצד הפנימי ולהזניח את ההתנהגות שלנו בפועל. אלא יש חשיבות גם למעשים בשטח. ואם לדוגמא אני אלך עם בגד ים ברחוב, זה לא כ"כ משנה מה אני אשדר או אחשוב בתוכי, כי מה לעשות, אני אמשוך אלי מבטים…
כלומר, אין ספק שיש חשיבות גם בצד המעשי.

בעצם, אם אני מבינה נכון את השאלה שלך, את שואלת בשביל מה צריך את ההלכות המדוייקות של הצניעות, אולי אפשר שתהיה בזה קצת יותר גמישות, שהגבולות לא יהיו כ"כ ברורים.

אם נחשוב קצת, נראה שאת השאלה הזאת אפשר לשאול כמעט על כל מצווה:
מה זה כ"כ משנה דקה לפני השקיעה או דקה אחרי? למה שתי שערות שחורות בפרה אדומה פוסלות אותה? ומה הבעיה ללחוץ על המתג של האור בשבת?
ובכלל, למה התורה לא מתעסקת רק באידיאלים? למה היא נכנסת לפרטים קטנים ולא מובנים? למה היא לא משאירה לנו את כל הקטע הלכאורה קטנוני הזה?

למה?
כי זו דרכו של האדם: כשאין גבולות ברורים אז אין כלום!
בהתחלה הכל בסדר, ואחרי זה משנים רק קצת, ובאמת שלא משהו משמעותי, ואז עוד קצת… ובסוף לכל האידיאלים הגדולים לא נשאר שום זכר במציאות.
אדרבא, דווקא ההתעסקות בפרטים הקטנים זו הגדולה של ההלכה היהודית .
העובדה שההלכה לא נשארת רק בהצהרה של עקרונות כלליים אך לא מחייבים, אלא יורדת עד פרטי הפרטים ודואגת ליישם ולהכניס את כל הדברים הגדולים אל תוך הגדרות ברורות של סנטימטרים, צבעים וסוגים, היא היא הגדלות האמיתית. וזו הדרך הטובה והמתאימה ביותר לנפש האדם.
ומן הסתם יש לך דוגמאות בראש לכאלו שבהתחלה רק קיצרו קצת את החצאית, כי באמת לא צריך להקפיד כל כך על כל סנטימטר. אח"כ החצאית עלתה עוד יותר ומתחתיה הופיעו מכנסיים, אח"כ החצאית ירדה ונשארו רק המכנסיים, אח"כ אורך השרוול הוא כבר באמת מוגזם, אז למה לא לקצר אותו קצת? אח"כ הן עברו לגופיה…
ככה זה, ברגע שאין גבולות ברורים, שום דבר לא מחזיק מעמד!

נכון, אני לא מבינה מה כ"כ מושך בזרוע שלי ומה זה משנה אחרי הברך או קצת לפניו. אבל אני גם לא מבינה מה כ"כ נורא בללחוץ על כפתור קטן בשבת. כולה נדלק אור.
אני באמת לא מבינה למה בשביל לחיות את השבת צריך את האיסור הקטן הזה. אני לא מבינה איך הוא קשור לעניין השבת ולמה אם אני אלחץ על הכפתור קדושת השבת תיפגם.
אבל למרות שאני לא מבינה את המטרה הספציפית באיסור הקטן הזה, למרות זאת ברור לי שאני לא מדליקה אור בשבת. למה?
כי אני יודעת שהמחשבה הא-לוקית יותר עמוקה מההבנה שלי, ולא הכל אני מסוגלת להבין.
אני יודעת שאם הקב"ה אמר זאת כנראה שיש לאיסור הזה מטרה והוא לא סתם.

נראה לי שגם בהקשר של הלכות צניעות אנחנו לא מסוגלים להבין למה כל פרט חשוב, מה המטרה של כל דבר, ומה זה משנה סנטימטר אחד פחות. אולי זה בגלל שהתחספסנו, אולי מסיבות אחרות…
העיקר הוא שנדע שהקב"ה לא נותן סתם איסורים בשביל להגביל אותנו. ח"ו!
הוא רוצה בטובתנו, הוא רוצה שנהיה יפות, הוא רוצה שנהיה שמחות ומלאות חיות. והוא גם רוצה (לטובתנו…) שנחיה בחברה קדושה שלא הולכת שולל אחרי הגוף. ורק לטובתנו הוא נתן לנו את כל האיסורים האלו.

לדעתי, עיקר הלימוד שלנו צריך להיות סביב המהות של המצווה, מה המטרה שלה באופן כללי, ופחות להתעסק מה המטרה של כל חלק וחלק שלה באופן פרטי.
כי את זה אנחנו לא מסוגלות להבין. כאן צריך אמונה. אמונה שכל פרטי ההלכות הכרחיים בשביל להגיע לאותה מהות עליונה ושלולא הם לא נוכל להגיע לאותו אור עליון.

מקווה שעזרתי לך בסידור העניינים…

כמעט ולא התייחסתי למהותה של מידת הצניעות, אבל אם את רוצה אשמח להעמיק איתך עוד בעניין.
את מוזמנת בשמחה לשאול, להגיב, ולהתייעץ בכל נושא!

שתזכי תמיד לעבוד את ה´ מתוך שמחה,
ה´ יברך אותך!
תרצה.
Tertza2@shoresh.org.il