שלום לכם,
יש לי שתי שאלות. חברה שלי אמרה לי שאסור לסרוג כיפות בתשעת הימים. זה נכון?
ועוד שאלה חשובה
שאלה: רציתי לדעת מה אני יכולה ללמוד עם חניכות שלי (מין חברותות כאלה..) בתשעה באב. כי הבנתי שיש דברים שעפ"י ההלכה אסורים בלמידה בזמן הצום…
שלום לך,
לגבי סריגת כיפה – התלמוד הירושלמי מדבר על מנהג טוב שנהגו הנשים שלא לארוג מר"ח אב, בגלל אבילות החורבן. השולחן ערוך מביא מנהג זה, ולכן מנהג זה מחייב גם אותנו.
כיום, אריגה נעשית בבתי חרושת ולכן מנהג האבילות הזה בא לידי ביטוי בכך שאין סורגים בתשעת הימים
כל מי שמתפרנס מסריגה או תפירה, מותר לו לעסוק במלאכות אלו רק מר"ח ועד תחילת השבוע שחל בו תשעה באב.
לגבי הלימוד בתשעה באב – אני רוצה לומר לך יישר כח על היזמה ללמוד בת"ב ולנצל אותו לפעילות ערכית ומרוממת.
דוד המלך אומר בתהילים ´פיקודי ה´ ישרים משמחי לב´. חז"ל אומרים שאכן לימוד תורה הוא שמחה ולכן אבל בשבעת ימי האבלות אסור ללמוד תורה, ולכל עם ישראל בתשעה באב. חז"ל התירו ללמוד דבר תורה שעצם תוכנם מצער –
א. בספרי התנ"ך, את כל נבואות החורבן. רובן נמצאות בספר ירמיה אבל יש גם הרבה בישעיהו, יחזקאל ובתרי עשר. כמובן, אפשר וכדאי ללמוד ביסודיות את מגילת איכה (שגם אותה כתב יריה כקינה על החורבן). אפשר ללמוד גם את ספר איוב, אבל הוא קשה מאד ללמידה. בלימוד התנ"ך, מומלץ מאד להעזר בפירוש דעת מקרא שמתאים לכל הרמות ולכל הגילים.
ב. מותר ללמוד הלכות תשעה באב והלכות אבלות.
ג. מותר ללמוד פרקים בספרי היסטוריה של תולדות עם ישראל על תקופות של חורבן וסבל בגלות. הדורות האחרונים חוו את השואה האיומה של היהדות באירופה וראוי לעסוק בנושא זה בתשעה באב. בין השאר מומלץ ללמוד את הספר של הרב אבינר ´כל משבריך וגליך עלי עברו´ ויש עוד הרבה ספרים ומאמרים העוסקים באופן כללי בשואה, ובפרט בתעצומות הנפש ומסירות הנפש של יהודים על תורה ומצוות בשואה.
מי שיש לו חוש היסטורי, יכול לעסוק בתופעת האנטישמיות בכלל – מסעי הצלב, גזרות ת"ח ות"ט ועוד ועוד. מכיוון אחר, אפשר ללמוד את אגדות החורבן שבגמרא (בעיקר גיטין פרק חמישי) ואת דברי המהר"ל בנצח ישראל העוסקים באגדות אלו, המעמיק ומבאר את השרשים הרוחניים של הצרות שתקפו אותנו.
אך טוב
טוביה
tsbias@Actcom.co.il