הדרכה ואמונה

שלום לך נערה יקרה,
אשרייך שההתלבטויות שלך הן על דברים ערכיים, תורניים ומהותיים ולא על שטויות! יישר כח שזה מה שמעסיק אותך באמצע החופש הגדול. עם כוחות כאלה בעז"ה עוד תגיעי רחוק.
הדרכה בסניף כמו שלך היא שליחות של קודש. הסניף יהיה מושפע מכן, במיוחד לאור העובדה שאתן קבוצה של בנות, את לא לבד. חמש בנות זה כח שיכול להרים את הסניף! תבואו בהתלהבות ותקרינו ותשפיעו. הרבה מן החינוך הוא דוגמא אישית. עצם ההמצאות שלכן בסניף כבר עושה טוב. יראו איך אתן מדברות (אפשר גם בלי לשון הרע מסתבר!), יראו איך אתן מתלבשות, איך מתפללות, איך מתייחסות אחת לשניה ולחניכים, יראו את מאור הפנים שלכן – מכל הדברים הקטנים האלה לומדים. וזה עוד לפני שפתחתן בכלל את הפה להעביר איזה מסר או פעולה.
הדברים הללו, הבלתי אמצעיים, הקשר העקיף – משפיע המון על הנפש, תורם ונחרט. נכון, לא הכל מושלם ובסניף יש גם קלקולים. לא מתעלמים מהם אבל באים לנסות לתקן ולשפר. גם מדינת ישראל לא מושלמת, האם בגלל זה לא נחיה בה ונאהב אותה??? זו התפיסה של החברה החרדית, שרואה במדינת ישראל משהו מקולקל, מול התפיסה שלנו שלא מתעלמת מהקלקולים אבל מאמינה שמדינת ישראל היא "ראשית צמיחת גאולתנו" והיא חלק בלתי נפרד מאיתנו.
אם אתן חוששות להתדרדר מבחינה דתית / אמונית / צניעות וכו´ – תקבעו לעצמכן "חברותא" לפני כל מפקד בשבת או כל ישיבת צוות או כל זמן קבוע אחר. תשבו אפילו חמש-עשר דקות של לימוד ותראו איך זה מקפיץ אתכן קומה. איך זה נותן לכן המון ועוזר להתמודד.
אם תבואו מתוך גישה שיש לכן את הכח וה´ איתכן – תראו ברכה במעשיכן ותצעידו את הסניף קדימה. לא בטוח בשלב ראשון שהסניף יופרד – אבל תהיה מגמה של התחזקות. לא סתם הקב"ה הוליך אתכן לסניף הזה, בתקופה הזו, במצב הזה. יש לכך סיבה. אתן כנראה צריכות להיות שם וזו השליחות שלכן בעת הזו!
הרבה הצלחה,
אשמח מאוד לשמוע ממך גם בהמשך איזה החלטות קיבלת/ן ואיך הולך ומה שלומך.
מוריה,
morionet6@gmail.com