איך אפשר לקיים מצוות לשמה?

שלום וברכה
שאלה יפה אתה שואל, שאלה המראה על עמקות מחשבה ועל רצונות גדולים, ואני מברך אותך שתצליח להוציא לפועל את הרצונות האלו ואת המחשבות הטובות האלו אל הפועל, להמשיך ולהתעלות במעלות עבודת ה´ בשמחה ובטוב לבב לתפארת משפחתך ולתועלת כל עם ישראל.
בעבודת ה´ ישנן כמה מדרגות, שהאדם צריך לשאוף להתעלות בהן, אם כי כל אחד צריך לדעת את המדרגה שלו ולהשתמש בה, לא לנסות לתפוס מדרגות שאינן מתאימות לו, שעל ידי כך, הוא עלול גם לאבד את מה שיש לו וגם לא להשיג את מה שלא בשבילו.
מדרגה ראשונה שאדם מתרגל בה היא עבודה למען השכר. עבודה זו היא עבודת ה´ והיא עבודה חשובה וטובה. הקב"ה הבטיח שכר למי שמקיים מצוות, ועונש למי שעובר על העבירות, ולא בחינם הרחיבו חכמים כל כך בדבריהם על השכר והעונש. דרך זו היא דרך נכונה לפי התורה ולפי חז"ל ואנו צריכים לדעת את מקומה.
לאחר הדרגה הזו ישנה דרגה של עבודה יותר לשמה, עבודה לשם ה´ ולא בשביל האדם עצמו. עבודה זו היא מדרגה אחרת, מדרגה הרבה יותר גבוהה בעבודת ה´, שבעבודה זו האדם עובד בלא נגיעות אישיות, והוא זוכה לדברים גדולים שכל מעשה שלו יותר שלם ויותר עליון.
המעבר בין המדרגות האלו איננו פשוט.
לפעמים ישנם אנשים לא מעטים שכל חייהם הם חיים במדרגה הראשונה, והם יכולים להיות צדיקים גדולים עובדי ה´ אמיתיים. כל חייהם הם משתדלים בעבודת ה´ וזוכים לדברים גדולים ונפלאים.
אנשים אלו שחיים במדרגה זו, לפעמים קשה להם לעבור למדרגה אחרת, שכן במעבר הם אמורים לעזוב כח חזק שדוחף אותם קדימה, ולהשתדל לרתום את עצמם למשהו אחר. כאשר אנו זקוקים לכח שידחוף אותנו אנו באמת לא מסוגלים לעזוב אותו ולפעמים גם לזמן קצר.
יחד עם זה, אם האדם מסוגל לעבור למדרגה הבאה הוא חייב להשתדל לעשות זאת.
במשניות במסכת אבות אנו קוראים על תנא שאמר לתלמידים שלו, "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם". כוונתו היתה לא שאין פרס אלא שהעבודה צריכה להיות שלא בשביל הפרס אלא מתוך אהבת ה´ ומתוך מורא שמים זך וטהור.
התלמידים שלא היו מסוגלים להתעלות למדרגה זו, לא קלטו את המסר נכון, והם הבינו שכביכול אין שכר ואין עונש, ולכן הם יצאו לתרבות רעה, ויצאו מהם הצדוקים והבייתוסים, כך מסופר באבות דרבי נתן. לכן חשוב לדעת בדיוק כיצד לעבור את המעבר הזה ובכך לעבור אותו באופן נכון בלא נפילות.
חשוב לדעת, שמעבר לפעמים אמור להיות איטי, דבר שמתקדם כל הזמן, אך כל פעם בוחנים מתי ואיך לעבור.
ישנם דברים שתמיד האדם אמור להישאר עם הנקודה של שכר ועונש, שכן ליראת העונש, ולעבוד מתוך מחשבה על שכר, יש משהו מיוחד שקשה מאוד להגיע אליו במדרגות הבאות, והיא הדחיפה המוחשית שמקבלים מדבר מוחשי וקרוב אל הנפש של האדם.
פעמים כאשר היצר תוקף את האדם, לא יעזרו כל ההסברים, ואף לא יהיה להם זמן, וצריך פשוט לתת מכה, להעמיד את הקלקול מול העיניים, את העונש באופן המחודד ביותר והמוחשי ביותר ובכך לא לחטוא.
כמובן שהעיקר צריך להיות עליון יותר, אך חשוב לדעת שתמיד לנגיעות האישיות יש מקום בעבודת ה´ שלנו.
השאיפה שלנו צריכה להיות, שעיקר מה שמוביל אותנו בחיים יהיה השאיפה להתקדם, השאיפה לעשות כל דבר ביתר שלמות, ביתר זכות וטהרה. כל דבר נבחן אותו לפי ההתאמה שלנו, לפי היכולת שלנו וכך נתקדם במה שאנו יכולים.
אנו צריכים לחשוב כמה שיותר על עבודה לשמה, ללמוד על הנושא, להתרגל אליו ולפתח בנו את הרצון לכך באופן המוחשי ביותר והגדול ביותר. כך הדברים חודרים אלינו ודוחים מאיתנו, לאט לאט, את הנגיעות האישיות. לא בפעם אחת זוכים לכך, אלא בעבודה יום יומית, עבודה קבועה, אך הדבר מתקדם כל פעם, כל הזמן. חשוב שלא להתייאש, לא לחכות שהכל יגמר ונהיה צדיקים גדולים ושלמים.
הרב קוק זצ"ל לימד אותנו שאם אדם רוצה כל זמן להיות צדיק גמור, הוא לעולם לא יוכל להיות בעל תשובה, ולא רק בחטאים הדבר כך, אלא גם בעצם ההתקדמות שלנו. אנו צריכים לשאוף להתקדם, והשאיפה הזו תקדם אותנו, ההשתדלות המעשית שלנו תקדם אותנו, ואנו נגיע בעז"ה לתוצאות שאנו רוצים, אך צריך סבלנות, צריך להשקיע.
תנסה ללמוד על תורה לשמה, ספרים על עבודת ה´ ותנסה להחיות את הרצונות האלו, ואל תבחן כל הזמן האם עדיין יש נגיעות אישיות, שלא בכך הדבר נמדד אלא בכמה המחשבות מובילות אותנו. העיקר צריך להיות החיובי ולא החסרונות, ואז גם מתקדמים הרבה יותר, והבניה נעשית מתוך שמחה ושלמות גדולה לאין ערוך.
צריך גם לזכור שבעבודת ה' אין 'שחור לבן', יש אינסוף מדרגות.
לגבי השאלה השניה, השאלה באמת לא פשוטה. לפי ההלכה אסור לאדם ליהנות מחילול שבת. גם אם יהודי אחר חילל שבת אסור לנו להנות ממנו. אם אנו יכלנו לעשות גם בלי שהאחר יחלל שבת, יש מחלוקת בין הפוסקים ורבים מתירים.
הנושא הועלה במצבים שבהם יש מפגשים בין אנשים ששומרים תורה ומצוות ואנשים שאינם מקפידים על כך,לדוגמא בחדר מדרגות. אדם השומר שבת נכנס לחדר מדרגות, והשכן שאיננו מקפיד מדליק את האור, האם מותר לו ליהנות או לא? בנושא זה דנו הפוסקים באריכות, ישנם שאמרו שהאדם צריך לחכות שיכבה האור ואז יהיה לו מותר לעלות, וישנם פוסקים הסוברים שהואיל ואפשר לעלות גם בלא אור, ממילא מותר לו לעלות באור ויתכוון שלא ליהנות מהחילול שבת שהיה.
במצב שלך המצב לא פשוט, שזה בבית שלך. אינני יודע מתוך השאלה האם מדובר באנשים שאינם מקפידים בגלל שאינם חושבים שצריך לשמור שבת, או באנשים שלא שמים לב מתוך הרגל. אם מדבר בבעיה של הרגל, הדרך הפשוטה היא לשים מעצור מאנשים לטעות, לדוגמא לשים סלוטייפ על המפסקים כך שמי שיבוא לכבות או להדליק ייזכר ולא יחלל שבת, אך אם מדובר באנשים שבמודע עושים זאת, צריך לדבר באופן ברור, להסביר להם את הדברים, ולהשתדל שלא ליהנות מהחילול שבת שלהם.
בכל אופן הנושא ארוך, ואינני רוצה להרחיב בו, במיוחד כאשר אינני יודע בדיוק מה המצב. ואם תרצה אתה מוזמן לפנות שוב ולהסביר יותר ואשמח לענות
בברכת כל טוב
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il