שלום. יש לי חבר טוב, חברות שהיתה ממש חברות נפש. מאז שהוא יתחתן אני לא שומע ממנו, אלא רק שהוא צריך איזה משו הוא מרים טלפון. ברור לי שעכשיו הוא נשוי וזו חברות שונה אני לא מצפה שכל יום נדבר ונצא ביחד לטיולים אבל להרים טלפון פעם בשבועיים לשאול מה נשמע או אפילו הודעה אני לא חושב שזה יפגע בהשקעה בזוגיות שלו. "אהבה התלויה בדבר בטל הדבר בטלה האהבה" -חברות התלויה בצורך בשיחות נפש בטל הדבר בטלה החברות. אני מרגיש שכל החברות שהיתה ביננו בעצם נבעה מתוך צורך זמני.
אני יודע שזה נשמע מאד תינוקי והתלבטתי אם להעלות את זה בפניכם אבל טוב לי להוציא את זה ובכך לרכך את הכעס שלי עליו.ובע"ה לעבוד על המידות שלי. שנזכה להיטהר ממידות מקולקלות.
מה נשמע שואל יקר?
איך אתה מרגיש?
ישר שקוראים את השאלה שלך רואים את הרגישות שניחנת בה.
וגם את הכאב שאתה חווה.
אבל תרשה לי רק לומר, שעדיין, לראות איך מתוך המצב שלך, מתוך הקושי הזה, אתה מצליח לראות את הנקודה האמיתית והנכונה, ומסיים בזה שכנראה שאתה צריך לעבוד על המידות שלך, זה באמת מעורר התפעלות ומראה מאיזה חומר קורצת ואיזה ראיית עולם גבוהה יש לך.
אז קודם כל בהתייחסות לשורה שכתבת:
´אני יודע שזה נשמע מאוד תינוקי´
ממש ממש לא!
מה יותר טבעי, מתחושת העלבון והכעס שאתה חש?
כולם היו חשים ככה בגלל שכולנו בני אדם, עם רגשות, רצונות ולב.
נכון, חלק מאיתנו יותר מחוספסים, להם הדברים האלה הולכים יותר בקלות.
אתה קרוב לוודאי שייך לחלק השני, לחלק שניחן בסף רגישות גבוה ועל כן יש לו כלים יותר גבוהים וחדים בכדי לחוש גם את כאבו של הזולת.
זה לא סתם, שאנשים בעלי ´עור של פיל´ נוטים לאו דווקא בכוונה לפגוע באנשים אחרים.
הם פשוט לא מודעים לכך.
אז כולנו רוצים ומחפשים חברים.
אין דבר יותר טבעי ומתבקש מזה.
מי לנו יותר מחז"ל שאמרו לנו בפרקי אבות:
"עשה לך רב, וקנה לך חבר" (פרקי אבות א´, ו´).
אתה מכיר מישהו שלא מחפש דמות שיהיה לו חיבור ושייכות איתה?
לצחוק ביחד, לבלות, לפרוק קצת מהלב.
אולם בגלל שאנחנו אנשים מאמינים, בהיותנו כאלה אנחנו נדרשים להסתכל על כל דבר בצורה הנכונה והאמיתית:
´איך הכאב הזה, החוויה הלא נעימה הזו, איך היא יולה לעזור לי להתקרב לקב"ה´?
שהרי אני מניח שגם הקב"ה יודע מהכאב שלך ומהסיפור הזה, אז למה שלא נסתכל על זה בעיניים כאלה.
אולי רצו לשלוח לי כאן איזה איתות מסויים.
ובאמת, עובדה שאתה בעצמך כבר אמרת, על ידי גילוי הכוחות שבך, שבע"ה אתה רוצה לעבוד על המידות שלך.
בוא נראה את הפיסקה הבאה מ´שבענט´ מספר ´מנורת המאור´ במאמר על הביטחון.
"לעולם ישען האדם על עשהו ואל יבטח בבשר ודם וישים בטחונו בקב"ה, כי הבוטח על בשר ודם בטחונו הבל וריק, שנאמר (תהלים קמו) "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו…"
ואם נחשוב על זה, אז מה בעצם רצה דוד המלך לחדש לנו?
מה בדיוק הוורט במשפט הזה?
´אל תבטחו בנדיבים?´
אחת הסיבות לכאב שלנו, לכאב שלך מהמקרה שהבאת, נובע מהסיבה הפשוטה:
ככל שאנחנו מביאים יותר מפתחות לחדרים יותר פנימים של הלב שלנו, כך מידת הכאב שלנו והפגיעות שלנו עולה.
´מה? אחרי כל מה שעברנו ביחד, לא בכבוד שלו להרים שיחה קטנה? הוא באמת עד כדי כך עסוק?´
וזה כואב, וזה מעליב.
אולם בדיוק על זה דיבר דוד המלך ע"ה.
בדיוק על הנקודה הזו.
דוד המלך אומר לנו:
את הלב שלכם, את ההרגשה שמישהו באמת יהיה שם בשבילכם ואתם יכולים ממש לסמוך עליו ואין מצב שבעולם שהוא אי פעם יפגע בכם, את זה תשאירו רק לקב"ה.
ברור ומובן שגם הקשר של איש ואישה אמור להיות מושתת ובנוי על היסודות הגבוהים והאמיתים האלה.
שהרי אם לא יהיה ביניהם החיבור הכי גבוה אמיתי ועמוק שיש, אז איזה חיבור כן יהיה כזה?
אולם כאן דוד המלך מדבר על הנטייה הטבעית שלנו, לשכוח מידי פעם את הקב"ה ולסמוך קצת יותר על בני האדם.
וממילא, באיזו שהוא שלב, לאו דווקא בכוונה כמובן, מכורח הנסיבות, נסיעה למקם רחוק, מעגל חברתי שמשתנה, דברים יכולים להשפיע על טיב הקשר ואז אנחנו נפגעים כי ´מה זאת אומרת, חשבנו שאנחנו אחוקים והוא מאז שהוא התחתן אי אפשר להכיר אותו´.
אז הכאב שלך באמת מובן ונכון ומראה עד כמה שאתה רגיש וכמה שהלב שלך בריא במובן הרגשי.
הנה, דווקא בגלל שהביאו לך כאלה עוצמות, כזאתי רגישות, למרות שאני לא יודע דרכי שמיים, בהחלט ייתכן שרצו לעבוד איתך על הנקודה הזו.
שתשמור את הלב הזה, את הרגש הזה למקומות הנכונים.
לאשתך שאי"ה תכיר, לעבודת ה´ שלך ששניהם דרך אגב לא סותרים אחד את השני כי אם משלימים אחד את השני.
דבר נוסף.
תסכים איתי שחבר שלך לא רוצה לפגוע בך.
לא עשית לו כל דבר רע ולכן אין סיבה שהוא יעשה לך בכוונה.
אנשים נשואים משתנים לאו דווקא בכוונה אלא יותר שוב, מכורח הנסיבות.
פתאום נכנסת להם, לעולם שלהם דמות נוספת שאמורה להיות איתם יום יום ואז באופן טבעי, כל החברים הכי טובים שישבו במעגל הראשון זזים הצידה.
גם אצלך אי"ה זה יהיה כך וגם אתה בטוח לא תתכוון לפגוע באף חבר טוב שלך שפתאום תיזכר ששכחת להחזיר לו צלצול.
ועדיין מה שאמרנו אלו דברים שאמורים להתיישב על צד השכל ולא תמיד הלב שלנו מבין כך שבהחלט ייתכן שגם אחרי התשובה הזו תרגיש פגוע ועדיין זה יהיה הכי טבעי ומתבקש שבעולם.
יש דברים שגם לאט לאט עם הזמן מתרפאים ואנחנו לוקחים אותם בצורה הנכונה.
אז, תמשיך לראות את הדברים בצורה שראית אותם, כהזדמנות לעבוד על המידות שלך.
חבר שלך ממש לא התכוון לפגוע בך אלא התנהג פשוט כטבעם של אנשים נשואים
ואי"ה אני בטוח שאם התפילה שלך לקב"ה, שיאיר את עיניך ויעזור לך להפיק את המירב מההזדמנות שניתנה לך
תצא מכל החוויה הזו הרבה יותר שלם והרבה יותר קרוב לקב"ה.
כמו כן אני ממליץ לך לקרוא את הקישור הבא מתוך האתר של ´אש התורה´:
http://www.aish.com/hsociety/society/Friends_Dont_Grow_on_Trees.asp
שיהיה לך באמת רק טוב
ואם תרצה להאריך או להוסיף אתה מוזמן תמיד
אבינועם avinoam811@gmail.com
