אולי הכל אצלי חיצוני?

מה נשמע שואל יקר?
אולי נדמה לך שאתה לא מובן אבל לפי השאלה שלך, אתה כבר נמצא במקום מאוד בריא ומעודד של ביקורת עצמית הנובעת משאיפה אמיתית להתחזק בעבודת ה´ באמת.
זה שהשאלות האלה בכלל מטרידות אותך, מראה עד כמה נכון וישר הוא קו המחשבה שלך ואשריך על כך.
למעשה אם תבחן את השאלה שלך תגלה שהתשובה נמצאת בעצם השאלה:
כתבת: ´אני חושב ששום דבר אצלי הוא לא רק לשמה אבל מצד שני הוא לא רק לשם הגאוה´ וזה דבר נכון ונרחיב:
בבואו לבחון את מהות המושג ´תורה לשמה´ שואל הרב דסלר: מהי בעצם ה´לשמה´ הזו, ועד כמה היא באמת אמיתית?
אז מפורסם הוורט הידוע שאומר שהיום בחורי הישיבה באמת לומדים לשמה-לשם הכלה שתרצה אותם רק בגלל בקיאותם בש"ס,אולם בצורה יותר רצינית ה´לשמה´ הזה אמור להתגלות בשורש המחשבה שלנו בבואנו להגדיר לעצמנו למה אנחנו בכלל ניגשים לעבודת ה´ הזו ומה באמת הסיבה שאנחנו משתדלים להספיק עוד דף גמרא או להוסיף עוד חומרה של מצווה.
´סוף מעשה במחשבה תחילה´- נכון, כולנו אחרי הכול כמה שננסה לטשטש את זה, בני אדם, ´לא בשמיים היא´ ו´לא ניתנה התורה למלאכי השרת´ עם רצונות, תאוות ודברים שלא רק שהם לא קשורים אלא ממש ההפך מהכוונה האמיתית של הקב"ה בצוותו אותנו בדברים אלה, אולם ירדה התורה לדעתו של אדם וידעה שלהתחיל את המסע הזה, את עבודת ה´ הזו ישר מהדרגה הגבוהה הזו של ה´לשמה´ האמיתי, זהו דבר מאוד קשה שמעטים אם בכלל משיגים אותו ולכן ´מתוך שלא לשמה בא לשמה´ כלומר, אנחנו עושים את המצוות של הקב"ה מתוך מטרה לעבוד אותו ושכמה שיותר יהיה באותן מצוות ומעשים כוונה טהורה ´לשמה´ ופחות אנחנו, אולם אם באמת זו הייתה כוונת התורה הרי שיש כאן על פניו פרדוקס מסוים:
איך אנחנו אמורים כבר על התתחלה, להתיישר ולעבוד את הקב"ה בצורה אמיתית אם עצם העבודה עצמה, היא היא זו שאמורה ליישר אותנו?
אלא, עונה הרב, אדם אמור לגשת ללימוד גמרא ולכל דבר שקשור לעבודת ה´ שלו, בצורה הבאה:
ריבונו של עולם, אני יודע ואתה יודע, שנכון לעכשיו אני חושב הרבה יותר מאשר על לקיים את העולם(כמו שאומר ר´ חיים מוולוז´ן בנפש החיים: שאם רגע אחד יישאר העולם בלי תורה הרי שמיד ייחרב) על הכבוד שלי ועל איך שכולם ייראו שאני בייני"ש אמיתי כזה, כמו שצריך, עם הציציות ככה בחוץ שיתפזרו לי ברוח, ועם הכיפה הגדולה הזו, אולם אתה יודע שאני באמת רוצה לעבוד אותך באמת, אבל מה אני אעשה שנכון לעכשיו, גדול עליי קצת?
למה?
אולי כי נכון לעכשיו אין לי מושג ותפיסה אמיתית למה צריך ללמוד תורה באמת לשמה וכי אני עדיין לא נמצא שם, אבל אתה יודע שאני רוצה באמת להגיע לשם בבחינת ´וטהר ליבנו לעבדך באמת´ ולכן אני מבקש ממך, שהלימוד שלי עכשיו, גם שהוא די ´צולע´ וקצת לא בדיוק לשמך (למרות שגם הלימוד הזה, יקר וחשוב לפני הקב"ה במידה שאין לנו מושג) תעשה שבעתיד באמצעות אותו לימוד אני אגיע לדרגה האמיתית שאני באמת אעבוד אותך ורק אותך ולא אותי, או מישהו אחר.
כלומר, מאוד מאוד חשוב שבתוך התפיסה של ה´לא לשמה´ תהיה עדיין גם אם זו רק בבחינה חיצונית איזו אחיזה באמת, ב´לשמה´ האמיתי, איזו נקודה שממנה אי"ה תתפתח ותתחיל לאט לאט להבין עם הזמן את רצון ה´ האמיתי ותזכה לישמו למעשה.
שאלת גם איך להתגבר על הקטע הזה של החיצוניות, גאוה עם אנשים וכו´?
טוב, שאלת פחות או יותר את שאלת מיליון הדולר…
הרי על זה בדיוק ובזה עוסקים כל ספרי המוסר וזוהי עבודת האדם מהרגע שנולד עד שיסיים כאן את תפקידו.
לקרוא וללמוד ולהעמיק, כי מידי פעם אנו שוכחים שאין דבר שאמור להיתפס לאיכות ולא לכמות כמו לימוד המוסר, עדיף דף אחד בהבנה ובהפנמה מלאה, מאשר לדעת שהספקתי כבר את ה´מסילת ישרים פעמיים´ ולא רק שלא הבנתי באמת מה הוא אומר אלא יצא שכרנו בהפסדנו שלקחנו את המסילת ישרים והבאנו אותו לגאווה שלנו.
לאט לאט והרבה הרבה תפילות לקב"ה:
´ויחד לבבנו´ ו´טהר ליבנו´ תשים לב שבעצם כל התפילה עוסקת בכך, רק לעבוד במחשבה ובהתבוננות.
מקווה שעזרתי ואם בא לך לברר עוד או להעיר אתה מוזמן.
אבינועם
avinoam811@gmail.com