מה קורה לנו?!?!?!

ב"ה
שלום לך שואלת יקרה
שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה.

העובדה שאת שואלת אותנו שאלה זו, נוטעת בי תקווה כי תשובתי לא נופלת על אוזניים ערלות ושאת אכן תיישמי את שאני מייעצת לך.
עצתי אינה סיפור מעשייה אלא מייצגת את ההלכה שהיא היא התורה הנצחית שניתנה על ידי הקדוש ברוך הוא.

פעמים רבות אני חושבת לעצמי:
[האם הקורא או הקוראת אכן מתייחסים לתשובה ברצינות?]
[האם הקוראים מיישמים את העצות שלנו ?]
[האם מישהו שומע אותי?]

בתוך תוכי אני מאמינה שכן, ומקווה שכל אחד מאיתכם מוצא את הדרך האמיתית אל האושר שמצוי בתורה ומצוות.

ונחזור לענייננו….
שאלת אותנו?
א. האם כדאי לשמור נגיעה?
ב. האם שמירת נגיעה תפגע בקשר?
ג. האם בכלל רצוי שיהיה "חבר" בגיל כזה?

ותשובתי אלייך היא:

א. [האם כדאי לשמור נגיעה?]
"כדאי" היא לא ממש מילה שמייצגת את הצורך בשמירת נגיעה, הייתי אומרת שזוהי חובה, הכרח אנושי, צורך ואין שום דרך אחרת לחיות ללא שמירת נגיעה!!!!
[הסדר האנושי מופר ללא שמירת נגיעה]
ואני ממש לא מפריזה, ראי מה קורה סביבך, הכל פרוץ, מותר, לצערי אין שום חשיבות למילה נישואין ושלא לדבר על חשיבות הגוף או היחס אל נשים כאל אובייקט.

אז האם כדאי לשמור נגיעה?
זו פשוט חובה שהיא זכות ודי לנו בכך שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו להישמר מכך כדי לקיים זאת ללא הירהורים.
אכן יש טעמים רבים לצורך לשמור נגיעה והאתר כולו עמוס בתשובות אך כנראה שלא מספיק…

האם כדאי לאכול?
האם כדאי לשתות?
האם כדאי לשמור על הבריאות?
[ברור]

אף אחד לא מהרהר! זה ברור שחייב לאכול, לשתות, לנשום אויר צח, להתקלח, אך כשמדובר במצוות שמירת נגיעה פתאום עולה דיון. כאילו שלא ממש חייבים?!

זה לא אישי – ממש לא!
אני פשוט לא מבינה מה קורה לנו? כל ישראל ערבים זה לזה וכשאת שואלת שאלה כזו גם עלי לתהות על מצבי הרוחני, גם אני צריכה לעשות חשבון נפש ולחזור בתשובה.

מה יהא על דורנו? אנחנו היום מאפשרים לעצמנו לעשות "מה שבא לנו".
זה ממש באופנה- את שומרת נגיעה? – כך כולם שואלים, כאילו שזו אופציה.
יש את אלו שלא שומרים ואת אלו שהם ה"דוסים" ששומרים????????!!!!!!!!

אם היה מדובר בבריאות שלנו או בעצה של רופא המשפחה לא הינו מעיזים לפצות פה, היינו פשוט מקיימים. אז למה כשהקדוש ברוך הוא, רופא כל בשר ודם מצווה אותנו אנחנו מהרהרים?
[מה קרה לנו?]

אם את רוצה לחיות חיים מאושרים, ללא כוויות ריגשיות, מבלי למצוא את עצמך עם האדם הלא נכון רק בגלל שהסתנוורת מריגוש ומשיכה אז אין מנוס אלא לקיים תורה ומצוות = לשמור על כללי צניעות ונגיעה.

ב. [האם שמירת נגיעה תפגע בקשר?]
ימות המשיח הם ימים קשים, החושך בעולם גובר עד שבני האדם שמים חושך לאור ואור לחושך.
כלומר, אם בעבר הכל ידעו שפריצת גדרי צניעות מביאה הרס רוחני וגשמי לגוף ולנפש, הרי שהיום התבלבלנו.
היום העולם אומר:
אם תשמרי נגיעה אז הכל יהרס אצלך.
את לא תדעי איך זה…
את לא תהיי "מנוסה"
אתם צריכים לדעת אם אתם "מתאימים".

מה קורה??????????????????????????????????????

כנראה שהחושך כל כך מסתיר עד שאת שואלת באמת בתמימות האם שמירת נגיעה תפגע בקשר שלכם?

זה ממש כמו לשאול את רופא המשפחה?
אם אני אשתה את התרופה היא תזיק לי?

תרופה נועדה לרפא, ולהבדיל התורה שלנו היא מרפא לגוף ולנשמה.
הקב"ה נותן לנו מצוות לקיים וכל מצווה היא כנגד איבר אחר.
כשהאדם שומר על המצוות הוא חי חיי אושר מכל הבחינות ולכן לא יתכן שהוא יינזק בגלל המצווה.
ממש כך, שמירת נגיעה לא יכולה לפגוע בקשר אלא היא שומרת עליך,
על גופך,
על נשמתך,
על רגשותייך.

שמירת נגיעה עוזרת לנו כבני אדם לחשוב צלול גם כשניצב מולך אדם מאוד "מושך" מבחינה חיצונית או פנימית.

שמירת נגיעה נועדה כדי לכבד אותך ואת הגוף היהודי שכל כך יקר בעיני הקב"ה.
אנו מתייחסים לאינטימיות ברצינות הדרושה ולא חולקים אותה עם כל אדם אלא במסגרת הנישואין שמבטאת מערכת יחסים "רצינית" טהורה וקדושה.

אינטימיות טהורה לוקחת את ה´ כשותף בתוך מערכת היחסים של האיש והאישה.
ההבדל בין המילים [איש] ל[אישה] הוא האות [ה´] כששני אנשים כורתים ברית נישואין וחיים על פי ההלכה הם מצרפים את ה´ אליהם כשותף ואז הקשר נעשה טהור, קדוש ונצחי.

האם הקשר בינכם מצרף את הקב"ה כשותף???????

ג. [האם בכלל רצוי שיהיה "חבר" בגיל כזה?]
לא.

ממש לא.

סלחי לי שאני כל כך ישירה, אולם קשר בגיל זה לעניות דעתי ודעתם של פסיכולוגים ואנשי מקצוע אינו מומלץ כלל.
הפעם אני רוצה לשאול אותך:
לאן יוביל קשר זה?
האם יש לך פנאי לבנות את האופי שלך?
האם יש באפשרותך לנהל בית?
האם הקשר הזה בונה אותך? מעשיר אותך?

אנחנו לא מכירות מספיק אך נראה לי שהקשר הזה וכל קשר בגיל צעיר גורם לבלבול, תסכול.
מעין התלבטות אין סופית, וויתורים על עניינים חשובים, ומחשבות…….
ים של מחשבות………..

למה זה טוב?
מה זה באמת נותן?
נשיקה? חיבוק?
הרי אלו קושרים אותך יותר חזק למערבולת האין סופית הזו.

האם נראה לך שלכך נועדו האיש והאישה?
וודאי שלא.

בימים כתיקונם נועדו האיש והאישה לבנות בית.
בית שבו הם יוכלו לקיים תורה ומצוות ביציבות, בשמחה, באהבה ובאושר.

[האם את בונה עם חברך בית?]

אם לא, אז כנראה שהזמן כרגע לא מתאים.
בשביל האושר שלך ושלו, הייתי מייעצת לך לבנות כרגע את עצמך.
הייתי מייעצת לך כאחות לברר עם עצמך:

מדוע התורה מצווה אותנו לשמור נגיעה?
מהו קשר אמיתי בין גבר לאישה?
מדוע התורה היא נצחית ומתאימה לכל זמן?

לשאלות נוספות את מוזמנת להגיב או לשלוח לי מייל.
בהצלחה בבירור האמת, ויהי רצון שבמהרה ייעלמו כל המסכים, ואור משיח יאיר את הגלות.
שנה טובה ומתוקה!
שלך,
אירית ג´ולי אליה.
iritjully@walla.com