אכילה לפני התפילה

שלום,
המקור להלכה שאסור לאכול לפני התפלה מופיע בגמרא בברכות בדף י עמוד ב:
"ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: מאי דכתיב: לא תאכלו על הדם, – לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. איכא דאמרי (=יש אומרים), אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל – עליו הכתוב אומר: ואותי השלכת אחרי גוך, אל תקרי גויך אלא גאיך. אמר הקדוש ברוך הוא: לאחר שנתגאה זה – קבל עליו מלכות שמים".
מגמרא זו אנו רואים שיש איסור לאכול לפני תפלת שחרית. בגמרא עצמה מובאים שני טעמים לאיסור אכילה לפני התפלה- 1. אסור לאכול לפני שאנו התפללנו על דמנו. 2. באכילה לפני התפלה יש משום גאווה.
ישנם מספר סיבות שלפיהם יתכן ובמקרה שלך יהיה מותר לאכול. הראשונים מביאים את דברי הראבי"ה (אחד מהראשונים שחיו באשכנז) שמותר לשתות מים לפני התפלה. היות שטעם האיסור הוא משום גאווה, האיסור הוא רק באכילה רצינית או בשתיית משתה משכר, אך אין בעיה בשתיית מים. בשתיית מים אין הפגנת גאווה וממילא במקרה זה אין איסור. בדומה להיתר זה כתבו הפוסקים שאדם חולה או טרוד יכול לאכול ולשתות לפני התפלה. כך פוסק המשנה ברורה (סימן פט ס"ק כה) שאם האכילה תעזור להתכוון בתפלה מותר לאכול ולשתות הכל. החיי אדם (כלל טז סעיף א) מסביר שמכיוון שהאיסור הוא אכילה דרך גאווה, אם הסיבה שהאדם אוכל היא כדי למנוע טרדה או חוסר כוונה בתפלה אין בעיה של גאווה. (וכך גם כותב הרב עובדיה יוסף בתשובה בשו"ת יביע אומר או"ח חלק ד סימן יא).
אחרונים הוסיפו שאם האדם צריך לאכול לפני התפלה טוב שיאמר פסוק של בקשה לפני האכילה. הסיבה לכך נעוצה בדברי הגמרא בברכות שמסבירה את טעם האיסור- כאשר האדם אומר בקשה או פסוק לפני התפלה יש בכך משום קבלת עול מלכות שמים, וממילא אין בעיה של גאווה. בדרך זו פסק הרב נחום רבינוביץ (בספרו מלומדי מלחמה עמוד 80) לחיילים שנקלעו למציאות שהם אוכלים לפני התפלה.
לגבי נשים שרוצות לאכול לפני התפלה פתרון זה מועיל אף יותר. המגן אברהם (סימן קו ס"ק ב) מסביר את מנהג הנשים שלא מתפללות:
"מצות עשה – כ"כ הרמב"ם דס"ל דתפלה מ"ע דאורייתא היא דכתיב ולעבדו בכל לבבכם וכו´, אך מדאורייתא די בפעם אחד ביום ובכל נוסח שירצה. ולכן נהגו רוב נשים שאין מתפללות בתמידות, משום דאומרים מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומדאורייתא די בזה, ואפשר שגם חכמים לא חייבום יותר…".
המגן אברהם מבין שלפי שיטת הרמב"ם שמקור מצוות תפלה היא מדאורייתא, נשים אינם חייבות בשלוש תפלות ביום. לאור זאת נשים יוצאות ידי חובת תפלה על ידי בקשה אחת בבוקר. המגן אברהם מוסיף שהרמב"ן חולק על כך, וסובר שמקור החיוב בתפלה הוא מדרבנן, ואין הבדל בין נשים וגברים לעניין זה.
להלכה, המשנה ברורה (קו,ד) וערוך השולחן (קו, ה-ז) פוסקים שלכתחילה נשים חייבות להתפלל שמונה עשרה פעמיים ביום כשיטת הרמב"ן, ועדיף לא לסמוך על המגן אברהם. הרב עובדיה בתשובה (יביע אומר או"ח חלק ו סימן יז) פוסק שנשים אינן חייבות להתפלל דווקא שמונה עשרה- "אשה חייבת בתפילה אחת ליום הפותחת בשבח ומסיימת בהודיה- והיא אומרת בקשותיה באמצע. מה טוב שתהיה זאת תפילת שחרית, כולל ברכות השחר".
לאחר שראינו את מערכת השיקולים ההלכתית ניתן לסכם את הדברים: אם יש צורך בגלל אורך זמן הנסיעה, או כדי להתכוון בתפלה או עניין אחר ניתן (לכתחילה!!!) לאכול לפני התפלה (כמובן שיש לשקול את גודל הארוחה). כאשר אוכלים לפני התפלה יש לומר דברי בקשה וברכות השחר לפני האכילה משתי סיבות- 1. יתכן וזה פותר את בעיית אכילה לפני התפלה. 2. למספר שיטות ברכות השחר ובקשה פוטרות נשים מחובת תפלה, וממילא האכילה היא אחרי תפלה.
מצטער על אריכות התשובה, אבל אני מקווה שעכשיו הנושא והשיקולים ההלכתיים קצת יותר ברורים. ואם משהו לא ברור או בעניין אחר, את תמיד מוזמנת לפנות.
רק טוב,
אוהד.
ohad_fix@hotmail.com