איך לסלוח?

שאלת הגולש

בס"ד
שלום!
אני בכיתה ח' ובערך בכיתה ו' אחת החברות הכי טובות שלי התחילה לארגן חרם נגדי שרוב הבנות בכיתה השתתפו בו..זאת הייתה תקופה מאוד לא נעימה אבל ב"ה הצלחתי לעבור אותה ואני בטוחה שזה היה לטובה הבעיה היא שהיום אנחנו לא מדברות בכלל!!עד היום זה בכלל לא הפריע לי להפך!!אבל בתקופה אחרונה התחלתי לחשוב שבעצם אני חייבת להשלים איתה!!
הרי בית המקדש נחרב על שנאת חינם ואני כ"כ רוצה בית מקדש..
ושחברות שלי רבות אני לא יכולה לבקש מהם לא לריב כי אני בצם עושה את אותו דבר!!
ואני גם יודעת שזה יתרום לשבט שלי וכו'..
אבל בכל זאת למרות שאני יודעת שזה טוב קשה לי לסלוח לה באמת..הדברים שהיא עשתה היום איומים ועד היום קשה לי לחשוב על זה..
השאלה שלי בעצם היא איך אני מגיעה ליום כיפור בידיעה שדיברתי איתה ובאמת סלחתי לה..
תודה על העזרה!
ושחברות שלי רבות אני לא יכולה לבקש מהם לא לריב כי אני בעצם עושה את אותו דבר
ואני גם יודעת שזה יתרום לשבט שלי וכו'..
אבל בכל זאת למרות שאני יודעת שזה טוב קשה לי באמת לסלוח לה הדברים שהיא עשתה היו איומים ועד היום קשה לי לחשוב על זה..
השאלה שלי בעצם היא איך אני יכולה להגיע ליום כיפור בידיעה שדיברתי איתה ובאמת סלחתי לה חשוב לי לעשות את זה באמת כי זה בא מהלב מזה שסלחתי…
תודה!!

תשובה

שלום וברכה,

את שואלת שאלה יפה ובוגרת מאד, אבל התשובה כבר טמונה בשאלה ממש.
מצד אחד את יודעת שצריך לסלוח לה, ואת גם מרגישה את זה, למרות כל מה שהיא עשתה ולמרות הצלקות שנשארו לך מאותו חרם. אל מצד שני, אולי הצלקות גדולות מידי ולא הגלידו וכל פעם שאת מנסה לסלוח לה את נזכרת באותם רגעים משפילים של עלבון ואכזבה. אז מה עושים בעצם???
תראי, הבנא´ מורכב משכל ורגש. לפעמים השכל משתלב עם הרגש ולהיפך וזה נפלא וטוב. אבל לפעמים השכל נלחם ברגש והרגש נלחם בשכל, כל זה גורם לאדם להיות באי שקט נפשי, כיוון שהרגש מושך לצד אחד והשכל לצד אחר. הפיתרון הוא לנסות לגשר ביניהם, לגרום לשכל להיות כפוף תחת הרגש או לגרום לרגש להיות כפוף תחת השכל.

במקרה שלך, אני חושבת שאת צריכה לגרום לרגש להיות כפוף תחת השכל, ואני אסביר:
את מבינה שאת צריכה לסלוח, עד כמה שזה קשה לך לקבל את זה, את מבינה את זה בכ"ז בינך לבין עצמך-
זה בדיוק השכל!!
אבל גם מאד קשה לך לסלוח לה כי כל מה שהתרחש בעבר עולה ומציף אותך בכעס ועוד רגשות אחרים-
זה בדיוק הרגש!!
את צריכה לנסות לגרום לרגש להיות כפוף לשכל.
להבין ולהיות שלימה עם זה (נראה לי שחסרה לך המחילה הגמורה והשלימה מצד הרגש ולא מצד השכל) שאת סולחת לה, שאין לך מטען עליה, שאת לא כועסת יותר. זה לא שאת שוכחת כל מה שקרה, אבל את מוכנה להסתכל על זה בצורה קצת יותר בוגרת (שאני מאמינה שאת בהחלט מסוגלת לכך), קצת יותר רחבה.

אחת הדרכים שיכולות לעזור לך בתהליך הזה היא לדבר עם אותה בחורה. לשתף אותה במה שאת מרגישה, לפתוח את העבר קצת, אני מאמינה שדברים שיוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. תראי איך היא מגיבה, אם היא מתנצלת (אגב- אם היא לא התנצלה תתנצל את לא מחויבת לסלוח לה אבל מן הראוי להתעלות מזה ולסלוח גם אם לא הייתה התנצלות), מה טוב, אולי זה יעזור גם לך לעבור את זה ולסלוח באמת.
עוד דרך- תתפללי לקב"ה שיעזור לך לסלוח, שייתן לך את הכח ואת הבגרות לכך. תפילות, ב"ה, תמיד עוזרות…

תראי, אחרי הכל אין לך מה להרגיש לא בנוח עם הרגשות והמחשבות שלך בעניין, אבל כמו שאת בעצמך משדרת, לפעמים חשוב לפסוח על פגיעות מידי פעם, אבל כל זה דורש לא מעט עבודה עצמית, בגרות ותהליכייות.

רק טוב ויישר כח!
שנה טובה,
אודלי-ה
ODELYA@SHORESH.ORG.IL

כג באלול התשסו

קרא עוד..