בס"ד יתברך ה-כ-ל רק לטובה
שלום
שמי חן ,ואני בת 17 כבר כמה זמן שאני בתהליך של התחזקות ואני מרגישה שככל שאני יותר מתקרבת ל-ה' ולוקחת על עצמי יותר סור מרע ועשה טוב אז הסור מרע מרחיק אותי מהתקהלות חברתית. עכשיו אני לא מרגישה עם זה יותר מידי רע אבל יש לי מן הרגשת חסר כזאת . ואני לא יודעת אם באמת ככה צריך להיות באמת….
ואני אנסה טיפה להסביר את עצמי … למשל בתחום שמירת הלשון ככל שאני יותר מצליחה להקפיד אני נמצאת פחות עם החברה כי אם זה לדוגמא יש לנו פעולת ערב שבת לנוער אז אני דיי באה לפעולה ולא לפגוש את החברה
אני באה אליה בתור אל שיעור לשמוע כדי ללמוד וסתם ככה .
אבל תמיד היינו נשארים כולם אחרי הפעולה ומדברים אבל כשהתחלתי לדעת ולהשתדל להקפיד אז החלטתי שאם שמה בד"כ בלי כוונה פשוט הנושאים שמדברים עליהם הם קשורים איך שהוא ללשון הרע או אבק לשון הרע אז אני מחליטה על עצמי ולכן אני פשוט באה לפעולה אומרת שבת שלום לחברה ויוצאת אבל ככה זה גם בכיתה בהפסקות ואז אני מוצאת לי זמן ותעסוקה לעצמי ואני ממש נהנית מהזמן הזה אבל הבעיה כאן היא לא הבדידות כי דווקא זה זמן שטוב לי (אני ממש מתחברת לכיוון של ברסלב..) אבל מה שכן זה שמילדה תוססת שכל הזמן היתה עם כולם אני מוצאת עצמי שקשה לי יותר לעזור לאנשים בגלל הזהירות מלשון הרע …..
ועוד משו בלי שום קשר למקודם תמיד אני ילדה שמנסה לשמח את כולם ולתת מחמאות ולעזור ובאמת שזה רק מאהבה אבל מה שקרה איתי זה שככל שאני עובדת על עצמי יותר ומתקרבת לריבונו של עולם אני מקבלת כל הזמן מחמאות באמת מכולם חברות הורים מורים משפחה וככה עוד אנשים ובאמת שמתישהו היה לי כבר קשה להתמודד עם זה כי בהתחלה זה באמת חיזק אותי שאני בדרך והיה לי קצת תאמת קשה לי לקבל תמחמאות והתחמקתי מהם ועניתי במן כזה התחמקות שלא מגיע לי המחמאה ולא צריך ….
אבל הסבירו לי שכשמישו נגיד מודה לך אתה צריך לומר תודה באמת וזהו וככה זה הנכון אבל כשחשבתי על זה אני לא הסכמתי לקבל כי זה לא נכון להגיד תודה כי ההצלחה שלי לא תלויה בעיקר בי אלא בקב"ה ולכן אני צריכה לכוון את זה אליו. הבעיה היא שאני לא ממש יודעת איך לכוון איך לעשות את זה ומה לחשוב באותו רגע איך לתת לאנשים את ההרגשה שבאמת שימחו אותי בתודה או במחמאה שהם אמרו לי . כי אני דיי נראה לי נותנת את התחושה של עוד אחד לאוסף
בס"ד
שלום לך,
קודם כל, נהדר לראות אנשים שבאמת משתדלים להתקרב לה´, לסור מרע ולעשות טוב. אשרייך על ההתחזקות והמשיכי בדרך טובה זו.
אחד הדברים החשובים בעבודת ה´ הוא חוכמת המשקל. כלומר, לדעת לשקול בצורה נכונה שני קטבים שונים כדי ללכת בדרך ישרה ומאוזנת.
לשון הרע הוא באמת דבר חמור שצריך להזהר ממנו. אבל מצד שני באמת לא ראוי שהאדם יפרוש מן הציבור ויתרחק יותר מדי, ו"לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות". לכן כדאי להשתדל למצוא איזון נכון בין שתי השאיפות האלה.
לכן נראה לי, שאם החברה שאת נמצאת בה היא ממש חברה של "בעלי לשון הרע" חלילה, שבאופן קבוע מעלים בני אדם על השולחן ו"אוכלים אותם בלי מלח", אז נכון את עושה שאת מתרחקת מ"ארוחות" כאלה. ומצד שני טוב גם שאת באה לפעולה ולא מתרחקת לגמרי. ואולי כדאי שתנסי למצוא כמה חברות שקרובות יותר לדרך שלך, או שתמצאי פעילויות חיוביות שיאפשרו לך לפעול בשיתוף פעולה עם אנשים בצורה כשרה וטובה (כמובן בלי להתרחק באופן הפגנתי מהחברה הטבעית שלך). ממה שכתבת נראה שיש לך יכולת גדולה בכל מה שקשור לחסד ולנתינה. אל תזניחי את היכולת הזו!
אולם, אם החברה שאת נמצאת בה היא חברה טובה בסך הכל, אלא שכדרכם של דברים לפעמים נאמרים שם דברים לא טובים, נראה לי שאת לא צריכה להימנע מלהיות מעורבת. הרי אפילו מי ששומע דיבורי לשון הרע ואינו מאמין להם ואינו מקבל אותם בליבו, אינו עובר על איסור. והרי את יכולה בעצמך להשתדל להשפיע על החברה בצורה נעימה ולמשוך אותה לכיוון גבוה יותר.
די קשה לתת בעניינים האלה עצה ברורה בלי להכיר את המציאות. כלל הדברים הוא שאת צריכה לעשות כחכמתך כדי להשתדל מצד אחד להוסיף ולהתחזק, ומצד שני להישאר מעורבת עם הבריות בצורה טובה וחברית עד כמה שאפשר, ובאופן שמתאים ונוח לך.
בעניין מה שכתבת על מחמאות: בעבודת ה´ יש עניין חשוב שהאדם יהיה "שמח בחלקו". לכן, אם קרה לאדם דבר טוב, או שיש לו תכונה טובה או שהוא זכה לעשות מעשה טוב, עליו לשמוח בכך. ואין זה סותר כלל את העובדה שהכל הוא מתנה מאת ה´: הרי לשם מה ה´ עצמו נתן לנו את המתנות הללו, אם לא כדי שנשמח בהן ונרגיש טוב? לכן השמחה על מה שיש לי וההודאה לה´ עליו הם שני דברים הבאים ביחד ואינם סותרים כלל.
לכן, אם נותנים לך מחמאה, הרי בזה מסבים את תשומת ליבך לדבר טוב שעשית או שיש בך, ועוזרים לך לשים לב לאותו דבר, להחשיב אותו, לשמוח בו בעצמך וגם להודות עליו לה´. מחמאה היא דבר אמיתי, שאפשר לשמוח בו ולכן גם חשוב לתת אותו (ולהודות למי שנתן אותו – על כך שהוא השתמש לטובה בכוח שה´ נתן לו). אגב, אפשר גם לומר "איזה טוב ה´ ששלח לי אותך עכשיו" – זו יכולה להיות המחמאה הכי גדולה…
כדאי לזכור שלשמח אנשים ולעשות להם הרגשה טובה הוא דבר גדול מאוד. יש הרבה אנשים שקשה להם ויש להם בעיות בכל מיני תחומים (ולפעמים לא רואים עליהם שום דבר מבחוץ, אבל מבפנים הם ממש סובלים), וכשמישהו מאיר להם פנים ואומר להם מילה טובה זה יכול ממש להחיות אותם. כבר אמרו חכמים שלחייך למישהו זה יותר מלתת לו מתנה. ומסופר על אחד האמוראים שהלך בשוק ופגש את אליהו הנביא. שאל אותו הרב: האם יש אדם כאן שהוא בן העולם הבא? הצביע לו אליהו על שני אנשים. הלך אליהם הרב ושאל אותם: מה מעשיכם? אמרו לו: אנחנו מטבענו אנשים שמחים ומבודחים, וכשאנו פוגשים מישהו עצוב אנו משמחים אותו, וכשאנו רואים אנשים רבים אנו מבדחים אותם עד שהם משלימים.
מי שזוכה לעשות דברים כאלה הרי הוא נדבק במידותיו של ה´ שהוא "רופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם".
כל טוב ובהצלחה (ותודה על האיחולים)
יוסף
yosefr@shoresh.org.il