ישיבה תיכונית/חרדית – איפה ללמוד ?!

לשואל היקר שלום,
קודם כל רציתי לומר שאשריך שאלו הם התלבטויותיך, ובעז"ה תזכה להתיר את ספקותיך במהרה.
האמת היא שהתשובה לשאלתך היא מאוד אישית. בתשובה אני רק אכתוב לך בקצרה על היחס בין לימודי קודש ולימודי חול. אם תרצה תשובה לעצמך אשמח לעזור לך (כי הדברים באמת עשויים להשתנות מאדם לאדם) אבל זאת תצטרך לעשות דרך פנייה אישית אלי למייל. אני מאמין שאתה מבין שקצת קשה לענות, על שאלה שכזאת דרך תשובה באינטרנט בלי להכיר את האדם ששואל את התשובה.
בנוגע ליחס בין לימודי חול לקודש, יש לדעת מספר דברים:
התורה ציוותה אותנו להקים מדינה. היא אסרה עלינו להשאר מפורדים בגלות ואף להשאר לארץ בלא מדינה (עיי´ למשל בדברי הרמב"ן בהוספות על ספר המצוות מצווה ד´ וכן בדברי הרמב"ם על הקמת מלך בהלכות מלכים פרק א´ הלכה א´). ציווי זה כולל בתוכו גם את ההתעסקות בעניני החול שהרי אי אפשר להקים מדינה בלא צבא, כלכלה, מוסדות פוליטיים, אקדמיים וכו´. על מנת להגשים את מצוות התורה אנו מחוייבים ללמוד גם מדעי חול, שהרי כיצד נקים צבא אם לא יהיו לנו מדע מפותח ?! כיצד נקיים כלכה בריאה שמבטיחה מקומות עבודה לכל ללא חידושים מדעיים ?! ואפשר עוד לעלות שאלות דומות כיד הדמיון הטובה (אגב, על פי זה יוצא שגם חלק ממצוות צדקה כלולה בלימוד מקצועות חול, עיי´ ברמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י´ הלכה י´ שם נאמר ש"שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו: מעלה גדולה שאין למעלה ממנה–זה המחזיק בידי ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או [ממציא לו מלאכה], כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות…" א"כ נמצינו למדים, שהקמת מפעל היי-טק במקומות בהם יש אבטלה גבוהה יש בו משום מידת צדקה זו) על כן חובה גדולה וקדושה לנו לדאוג שילמדו לימודי חול בישראל מפני שכך ציוותה עלינו התורה. ואסור לנו להכחיש לימודים אלו, ולחשוב שלימודים אלו הם לימודים בטלים שאינם שווים כלום. ההיפך הוא הנכון לימודים אלו הם חשובים מאוד והם הכלים שנתן ה´ יתברך בידינו לקיים את תורתו ואת מצוותיו, וכל הפוגע בחשיבות של לימודים אלו פוגע בקיומו של עם ישראל ומבזה הוא את מצוות ה´. אבל מצד שני, אסור לנו לשכוח שישנו הבדל ופער עצום בין לימודי קודש ללימודי חול. לימודי הקודש עניינם להתוות את הדרך, לקבוע מהי האמת, מה נכון ומה לא נכון לעשות. ואילו לימודי החול תפקידם ליצור לנו כלים על מנת שנוכל ליישם את אותם אמיתות במציאות. ולכן, חייבים לדעת [שאף פעם לימודי החול לא ילמדו אותנו מהי האמת,] אלא רק יעזרו לנו ליישם אותה.
נקודה חשובה נוספת אליה יש לשים לב היא שלא כל עם ישראל תפקידו להיות שייך לאנשים שבונים את הכלכלה, הצבא הפוליטיקה וכו´, ישנם אנשים שתפקידם הוא להיות אנשי קודש, תלמידי חכמים שכל עניינם הוא העיסוק בקודש. אנשים אלו אמנם לא צריכים להתמקצע בחול אבל צריכה להיות יד מסויימת גם במדעים אלו, אם בשביל היכולת לפסוק הלכה בעניינים שכאלו, ואם בשביל לראות דרכם את מעשה ה´. וכן מצינו שגדולי ישראל עסקו במדעים, החל משלמה המלך דרך האמוראים, הראשונים ובראשם הרמב"ם, ועד לגר"א (שכתב ספר במתמטיקה בשביל תלמידיו) ועוד גדולים רבים שקצרה היריעה מלמנותם. וידועה האימרה בשם הגר"א המופיעה במעשה רב ש"מי שחסר לו יד אחת במדע חסר כנגדה מאה ידות בתורה". עניינים אלו הם חשובים מאוד אבל לפעמים יש ללמוד הרבה תורה עד אשר מגיעים למדריגה בה צריכים את השימוש במדע ועם כל זאת דברים בסיסיים ויסודיים ראוי וצריך ללמוד גם כאשר הידיעות בתורה הם נמוכות (כפי שכתבתי
בהתחלה, ההכרעה בנושא זה היא מאוד אישית ויש להתייעץ בנושא זה לפני שמכריעים לאיזה כיוון הולכים).
אם אסכם את דברי עד כה אומר, שלימודי חול אינם נלמדים בדיעבד אלא לכתחילה. כך ברא הקב"ה את עולמו וכך ציוונו בתורתו, בעצם הציווי להקים מדינה ומלכות ובעצם האמירה שעם ישראל צריך להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט, ו). כלומר ממלכה של כהונה ונבדלות מצד אחד, וממלכה בעלת כלים לאומיים ככל הגויים מצד שני (גוי הוא מלשון גוויה, וכשכותבת התורה את המילה גוי מתכוונת היא לצד הגשמי של האומה).

בנוגע לנושא הפרנסה אותו הזכרת, יש לדעת שעלינו לעשות את המקסימום מצידנו ורק אז הקב"ה יעזור לנו, כדברי הרמב"ן המפורסמים ש"זאת התורה לא תסמוך על הנס". לכן על כל אדם ללמוד מלאכה על מנת שיוכל להתפרנס ולא להיות עול על הציבור, כמובן שהקב"ה יעשה את שלו אבל זאת אך ורק לאחר שהאדם יעשה את שלו גם כן.וכן מצינו בגלל סיבה זאת שהאב מצווה ללמד את בנו אומנות ומצווה כל אדם לעסוק במלאכה.
כאשר אנו שואלים מה בדיוק הגבול ועד כמה צריך בדיוק להתעסק באיסוף נכסים, אנו נכנסים לתחום מאוד אישי שתלוי ביכולותיו וכשרונותיו של האדם גם בתחום זה אין לענות תשובה כללית אלא להניח עקרונות כלליים בלבד.
אם כבר נגענו בנושא זה, בנושא זה חשוב גם להזכיר את דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק ג´ הלכות י´ וי"א:
"אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו, לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו, אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה. וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות.
מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה, ולעולם הבא: שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח,ב)–"אשריך" בעולם הזה, "וטוב לך" לעולם הבא שכולו טוב."

ואם כי מצאו גדולי ישראל היתרים שונים למציאות בה אדם לומד תורה ללא מלאכה, אסור לשכוח שהיתרים אלו הם תירוצים, שלא נאמרו על מנת לחלוק על דינו הבסיסי של הרמב"ם. לכן, כמה כואב הוא שיש להביא ראיות לכך שלומדי תורה צריכים להתפרנס ולא לסמוך על הציבור בזמן שההלכה מביעה את דעתה בצורה כל כך חד משמעית. אסור לנו לשכוח שגם אם איננו נוהגים כרגע בצורה האידיאלית אותה הציב לפנינו הרמב"ם אלא כדעת הפוסקים שהתירו זאת, עלינו תמיד לזכור אותה ולשאוף אליה.

לסיום, אני חוזר על מה שכבר כתבתי בתחילת דברי, אני יודע שלא התייחסתי לשאלתך באופן פרטי וזאת מכיוון שאי אפשר לעשות זאת במסגרת זאת. אם תרצה אשמח לנסות לענות לך בצורה אישית דרך המייל.

בהצלחה ויישר כח על הרצון להתמיד בלימוד תורתינו הקדושה,
עמיחי
nuritbi@biu.013.net.il