פריצות באוטובוסים

שלום וברכה,
המציאות שאת מתארת ושאכן קיימת לפעמים אינה קשורה לדיני צניעות אלא לשאלה האם אנחנו מתנהגים כמו בני אדם. מה שמציק לי בעיקר זה שאלת המידות והערכים, והעובדה שהרבה פעמים אנשים מוכנים לזרוק את הכל במטרה להרוויח משהו שעכשיו נראה להם שזה הדבר הכי חשוב בעולם.
דבר ראשון, וב"ה את חשה את זה, זה העובדה שכאשר אנו רואים את זה זה מפריע לנו. גם אם לא ניתן לעשות הרבה, עצם התחושה שיש כאן משהו לא הגיוני היא חשובה מאוד. וודאי שאם יש שם אנשים מבוגרים או מישהו שצריך עזרה אז עניין נוסף זה לנסות ולדאוג לו. בכל מקרה, הסיפור שכתבת הוא לא מוסרי ולא משנה אם מי שעשה זאת הוא חובש כיפה או לא.
אני בהחלט מזדהה עם התחושה שכתבת בסוף על אנשים שנוסעים לכותל ונכשלים בזה, אך עלינו להיזהר ולא לשפוט אנשים על כך ולהגיד שאין תועלת בדברים הטובים שהם עושים. אך כאשר אנו נבחן את זה לעצמנו אני לא חושב שהייתי רוצה ליסוע לכותל אם זה מה שהייתי עושה בדרך.
עכשיו מבחינה טכנית את שואלת מה עלייך לעשות? וודאי שאסור לדחוף ולנסות לעלות בכוח, וזה לא רק מדיני צניעות אלא מצד מוסר ומידות. זה לא אומר שאת צריכה להיות הפריירית שתישאר תמיד מחוץ לאוטובוס. עלייך לא לדחוף ואולי ללכת קצת יותר אחורה ופשוט להיכנס לתור בצורה נורמלית. גם אם פתאום צפוף ומישהו דוחף- אין זה אשמתך ואין כאן בעיה של נגיעה (וודאי שאין כאן בעיה של נגיעה של חיבה). אם יש לך אופציה אחרת וקווי אוטובוס אחרים שאת יכולה ליסוע בהם, וודאי כדאי לחשוב על זה מראש (בעיקר בגלל האי נעימות במצבים כאלה, ולאו דווקא מבחינה הלכתית טהורה).
יישר כוח על הרגישות שטמונה בך!! את מוזמנת לפנות שוב אם משהו לא ברור או בשאלות נוספות.
רק טוב,
אוהד.
ohad_fix@hotmail.com