טיול בחו"ל

שלום רב
אכן דברים נכונים נאמרו לכם. אכן ישנה בעיה הלכתית לצאת מארץ ישראל על מנת לטייל בעולם, בעיה שלצערי הרב לא רבים מודעים לכך, ולכן אנו פוגשים במודעות רבות בפרסומים רבים של טיולים כשרים לחו"ל בלא ליידע את האנשים שעצם הטיול הוא לא כל כך לפי ההלכה.
הרמב"ם כתב שאסור לצאת מארץ ישראל אלא לשלושה דברים בלבד, ללמוד תורה לישא אשה ולפרנסה, וגם בתנאים אלו חייב האדם לשוב לארץ ישראל כאשר הוא יכול.
כאשר אדם קשור לרב, קשור לדרך לימוד, ואין לו את האפשרות ללמוד בארץ יש לו היתר לצאת לחו"ל ללמוד מהרב שלו או במקום שבו הוא יוכל לקנות תורה באופן המתאים לו. כן גם אדם שאיננו מוצא אשה המתאימה לו מותר לו לצאת לחו"ל על מנת לשאת אשה וכן לצורך פרנסה שאין לאדם אפשרות לפרנס את עצמו בארץ מותר לו לצאת לפרנס את עצמו. גם בדברים אלו ההיתר הוא זמני, שמיד שגומר את ההכרח, חייב הוא לשוב לארץ.
לפי פשטות ההלכה, מעבר לתנאים האלו, אסור לאדם לצאת מארץ ישראל.
כך מוסכם על רוב רובם של הפוסקים, וכך פורסם בספר הנקרא ארץ צלצל כנפים, על הנושא.
מעבר להגדרה ולפסיקה ההלכתית, יש מקום להשתדל להבין גם את הענין של ההלכה, חשוב שההלכה לא תישאר אצלינו מנותקת מהרצונות שלנו ומהמחשבות שלנו, אלא היא תתקשר אל החיים היום יומיים שלנו. למרות שגם אם אנו לא מבינים את הדברים, אנו חייבים לשעבד את עצמינו לדבר ה´ זו הלכה, לקיים את ההלכה לפי מה שפסקו גדולי ישראל, וישנן הלכות שלא תמיד אנו יודעים להבין אותן, ובכל זאת אנו יודעים שאנו צריכים לקיים אותן, שכך רצון ה´ מאיתנו, ובכל אופן חשוב לנסות להבין את הדברים.
לכן אשתדל לכתוב כמה דברים בנסיון להבין את הרעיון שעומד מאחרי ההלכה, אך חשוב לי להדגיש שההלכה איננה בנויה על ההסבר שאני אכתוב אלא היא הלכה המבוססת על דרכי פסיקת ההלכה המקובלים במשך כל הדורות, ולכן גם אם דברי לא יהיו מוסכמים אין לראות בהם כל פתח להיתר לצאת לטיול אלא אפשר ומומלץ לנסות ולהמשיך לשאול, להמשיך לברר את הדברים ובכך ליישב יותר ויותר את הדברים על הנפש שלנו.
כאשר אנו לומדים את התורה, אנו רואים שארץ ישראל היא מקום מיוחד מאד, שהיא לא דבר משני בתורה אלא דבר מרכזי מאד. ארץ ישראל מקיפה את כל התנ"ך ומקומות רבים בחז"ל, ואף מצוות רבות יש בה שאין במקומות אחרים.
על ארץ ישראל נאמר שהיא המקום של ה´, ארץ אשר עיני ה´ אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה, והיא הארץ שה´ נתן לעם ישראל, עם בחירו.
מדברים אלו נובע שאנו צריכים לחזק את הקשר שלנו לארץ ישראל, לחזק את האהבה לארץ שכך ה´ רוצה מאיתנו. להתקשר עוד ועוד לארץ שהיא ארץ ה´ ובמדרגה אחרת מכל העולם.
הקישור הגדול ביותר שאנו מסוגלים להתקשר לארץ הוא על ידי התקשרות בכל הדרכים, קישור בכל חלקי הנפש שלנו, בכל המהות שלנו, הן באהבה העמוקה הנובעת מהקישור של הנשמה שלנו לארץ, והן בקישור התורני, ועד כדי הקישור הנפשי המעשי לארץ. חשוב מאד שאנו נלמד לאהוב את הארץ אהבה עצומה, אהבה כמו בעל ואישה, אהבה שאי אפשר כלל לחשוב אחרת, שאי אפשר כלל להעלות מחשבות על דברים אחרים.
אדם צריך להרגיש שיציאה שלו מן הארץ, כאשר היא בלא היתר, זה כמו לבגוד באשת נעורים, כמו לומר לאשה שאיתה הוא חי כל השנים, שהיא כבר לא כל כך יפה בעיניו, ושהוא רוצה לבחון אישה אחרת, רק להכיר, רק רק… וכי יעלה על הדעת דבר כזה? האם הגיוני שאדם יגיד לאשתו שהוא רוצה לגרש אותה למעט זמן ולחזור אליה בשביל להרגיש את השמחה בחידוש הקשר? וכי אין בכך בגידה בארץ שנתן לנו ה´? וכי אין בכך פגיעה ברבש"ע שנתן לנו מתנה נפלאה, ואנו בוחרים לראות מקומות אחרים?
אך נקודה נוספת עולה במחשבתי על הנושא, בכיוון מעט שונה.
ארץ ישראל היא ארץ ה´, היא ארץ במדרגה אחרת מכל העולם. קדושה מיוחדת יש לארץ ישראל, קדושה שדרכה האדם מתקשר אל רבש"ע. החיבור שלנו לארץ ישראל איננו רק חיבור של יופי חיצוני אלא חיבור מכך שאנו מבינים שהיופי של הארץ הוא חלק מכל השלמות של הארץ. האהבה שלנו אל הארץ היא גם בגלל הרוחניות שלה וגם בגלל הגשמיות שלה, אנו לומדים להרגיש בה את הקדושה ולראות בה את גילוי ה´, לא רק שה´ עשה אותה אלא שה´ שוכן בתוכה. חו"ל למרות כל היופי והפאר, היא אדמה טמאה, ה´ לא שוכן בה, והנסיון לראות את ה´ דרך היופי שבה אין לו מקום.
הדבר דומה להשוות פסל מפואר לאדם פשוט החי. וכי כאשר נלמד לראות את פלאי האדם, נוכל להתפעל מהפסל? הרי הוא לא כלום?!
לכן חשוב שנעסוק עוד ועוד להפנים את הפאר של ארץ ישראל, את המיוחדות שלה ובכך גם נתחזק בקשר אליה, לא נכניס לעצמינו מחשבות הבאות לטהר את חו"ל אלא נתחזק בראית הנפלאות של ארץ ישראל, ארץ ה´.
בברכה
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il