חיבור לנפש עם מוזיקה לועזית

שלום וברכה.

לפני התשובה, אני רוצה לציין דבר שמאוד בלט לי מגוף השאלה, וזו הכנות והישירות שלך. שבולטת על פי הצגת הדברים ועל כך שאינך רוצה להסתיר דברים מהורייך, הכנות והאמיתיות היא מפתח להצלחה בחיים, ולהתמודדות אמיתית ועמוקה עם סוגיות ושאלות שונות.

קראתי גם חלק מהתשובות בעניין הזה, היתה שם התייחסות בעיקר לפן ההלכתי – שהמדד לאיסור או להיתר שמיעת המוזיקה הלועזית הוא [תוכן השיר]. ולא רק תוכן הטקסט שלו, אלא גם מה הוא משדר. אני רוצה לגעת בנקודות שאולי לא מספיק הורחבו בתשובות האלו.
הבירור הראשון הוא לאיזה מקום בנפש שייך כל סוג של מוזיקה.
[ידוע בתורת החסידות שנפש האדם מורכבת משני חלקים: הנפש האלוקית והנפש הבהמית.] (גם עדי רן שר על זה…) המוזיקה זה כלי עצום לנפש. היא לוקחת אותנו למקומות של שמחה, כאב, לעומק ולגובה – לשמי השמים ולשאול תחתיות. הנגינה (ברשותך – במקום המילה המעצבנת מוזיקה) נוגעת ברבדים הפנימיים ביותר של הנפש שלנו ואם היא מוצלחת במיוחד, אפשר להגיע לסוג של טראנס נפשי.
[וכאן השאלה שכל אחד חייב לשאול את עצמו: לטראנס נפשי של איזו נפש, האלוקית או הבהמית?]

מי מאיתנו לא מצא את עצמו מגיע להתרוממות רוח גדולה, ותחושת קירבה אדירה או לבכי של השתוקקות וגעגועים אל הטמיר והנעלם? השירה האדירה שהיתה בבתי הכנסת שבגוש קטיף היתה משהו לא מהעולם הזה, היא נגעה במיתרים כל כך עדינים וסמויים בנפשנו.
מאידך, יש עוצמה אדירה גם במוזיקה שלא מגיעה מצד הקדושה. גם היא נוגעת במקומות עמוקים כל כך ומעוררת דברים רדומים שצפונים בנפש שלנו… [בנפש הבהמית שלנו.] אני מדגיש, אני לא מדבר על כל סוגי המוזיקה הלועזית שחלק מהם עדין ויפה אלא על אלו שמשדרות מסרים יצריים ומיניים, ונוגעות בחלק הבהמי שלנו – בתאוות הגוף.
זו נקודה ראשונה, האם אנחנו רוצים להגביר את הנפש הבהמית על הנפש האלוקית שלנו.
נקודה שניה היא בירור המושג "מותר". ה´ יתברך נתן לנו בתורה הקדושה שני סוגי מצוות. מצוות עשה ומצוות לא תעשה. יש דברים שצריך וחובה לעשות וישנם דברים שאסור ורע. האדם נוצר בעל בחירה חופשית, וככזה – עליו לבחור ללא הרף בין טוב לרע. אך מה עם התחום האפור? יש דברים שלא כתוב במפורש עליהם, או שחז"ל לא גדרו אותם, איך בהם נדע האם לעשות או לא?
השאלה שלך היא קצה קרחון למשהו כללי וגדול הרבה יותר. מכח מה אנחנו מקיימים את המצוות? בגלל הרצון שלנו להתקרב אל ה´ יתברך – מקור הטוב והברכה. כתוב בזוהר הקדוש שתרי"ג מצוות נקראות גם "תרי"ג עיטין" – עצות, איך להתקרב אל ה´ יתברך. כשיש דבר ניטראלי ואפור, איזשהו פסיק קטן בחיים שלנו, הבירור לדעת אם הוא מצד הקדושה או מצד הקליפה, נעשה ע"י חשבון עצמי פשוט, האם ה´ יתברך מרוצה מכך שאעשה את זה וזה.
ציינתי בתחילת התשובה את חשיבותה של הכנות, והיא חייבת לבוא לידי ביטוי באופן רציני ביותר בחלק הזה של החיים.
בשאלה כזאת, האם מותר לשמוע מוזיקה לועזית סתמית שאינה אסורה מצד הרובד ההלכתי הפשוט, לא נתחיל לפלפל אם סיימון וגרפונקל מותר וביטלס אסור כי זו מוזיקה שקטה והמילים בסדר, אלא נתבונן בתוכנו ונחשוב לפי מדרגתנו ויכולתינו, האם ה´ יתברך מרוצה ממנו.

אני חושב שלאחר בירור שתי נקודות אלו, השאלה של ההורים זניחה ושולית קצת, כיוון שהבירור האמיתי חייב להיות מול עצמנו ומול ה´ יתברך בלבד. בין כך ובין כך, תהא המסקנה שלנו מחשבון הנפש לכאן או לכאן, לא צריך להרגיז את ההורים באופן מכוון. מי שמחליט על צעד מסוים שהוא צריך ורוצה לעשות, ויודע שההורים שלו יצטערו ויתנגדו לכך מסיבות כאלו או אחרות, [גם אם הוא עושה אותו, אין צורך, ואסור לעשותו מול ההורים כדי לא לצערם.]
אם את מרגישה צורך לשתף אותם בכך שאת רוצה לשמוע מוזיקה לועזית, כדאי ורצוי לשתף אותם באותו דין וחשבון עצמי ובאותה התבוננות שערכת בינך לבין ה´ יתברך. ויותר מכך, שיתוף ההורים במחשבות ובמסקנות שלך תהווה מבחן אמיתי לרצינות של אותה התבוננות, בכך שתגלה את החוזק העצמי של המסקנות ממנה – אם הגיעו מתוך שלימות בנפש באופן אמיתי וכן.
אני מצרף לך תשובה שכתבתי בנושא אחר, אך יש בבה התייחסות ארוכה לנושא הגבול בין הטוב לרע ועל האפור שבאמצע.
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=91110

לסיום אני רוצה לאחל לך וגם לי, שנזכה לעשות את כל מעשינו לשם שמים ולכבוד ה´ יתברך לבדו, כדי לתקן עולם במלכות שדי ולגלות את כבוד ה´ בכל העולם.
כל טוב, ובשורות טובות לגאולה שלימה בקרוב.
אברהם.

אשמח לתגובות או הערות בכל עניין, דרך האתר או ישירות במייל שלי:
bin725@gmail.com