עיכוב בזיווג

שלום לך יקרה!!
אני קוראת את שאלתך, ומרגישה את הפחד, את התסכול, את הכאב.
זה באמת יכול להיות מאכזב מאוד, קשה ופוגע כשאנשים מציעים לך הצעות ושוכחים מזה…
זה באמת מאכזב לבוא לפגישה מלאה בציפיות ובתקוות ואופס.. התקווה התנפצה.
זה באמת לא נעים לשבת ולצפות להצעות שמתמהמהות לבוא…
לא סתם נאמר "קשה זיווגם כקריעת ים סוף".
אך יחד עם כל הקושי, התסכול והכאב, חשוב לזכור, שמעל לכל השליחים שמסתובבים בעולם עבורנו, יש את בורא עולם שמפקח על כולם, שמארגן, שמכוון ושרוצה עבורך את הכי טוב שאפשר.
בזמן הכי מתאים שאפשר.
אז נכון שלפעמים נדמה לנו שה"שליחים" שלנו שכחו אותנו, אך זה רק נדמה!!
ה´ יתברך, הוא שולח את השליחים עבורך, הוא אוהב אותך, דואג לך, ורוצה עבורך את ההכי טוב שיכול להיות!! תחשבי על כך שכל הצעה "נשכחת", חוסכת ממך כאב לב מיותר של ציפייה ואכזבה בעקבות דייט מאכזב, כי אם לא יצאת עם הבחור, כנראה שזה לא זה.
לצערנו, הרבה פעמים במצבים של קושי, של כאב- היצר הרע מנסה להצטרף ל"חגיגה". לא מספיק שקשה לנו בכך שאין הצעות, או שעוד לא מצאנו את "האחד", היצר הרע מנסה להקשות עוד יותר ומכניס לנו לראש מחשבות קשות ומטעות.
את מתארת מצב של פחד גדול מכך שאולי יש עיכוב בזיווג, ושחלילה אולי "מתפספס לך".
אלו הן מחשבות של היצר הרע. מחשבות המנסות להחליש, להקטין ולשתק אותנו.
אנו, בתור אנשים מאמינים, בוטחים בה´ ששום דבר לא מתפספס, הכל מכוון, הכל משמיים, הכל לטובה.
נכון שלעיתים קשה להרגיש שהכל לטובה, אך מחויבותנו ואמונתנו, זה להשתדל להאמין בכך…
אני ממליצה לשנן לעצמנו בראש שוב ושוב מחשבות חיוביות על כך, "שהכל לטובה", "הכל בהשגחה פרטית", "ה´ אוהב אותי ודואג לי" וכו´ וכו´, את מוזמנת כמובן להוסיף, להרחיב ולשנות לפי מה שמתאים לך. רק תשנני. בהתחלה זה אולי יישמע לך קצת מזויף, אבל בע"ה אם תתמידי זה יהפוך ליותר אמיתי עבורך. (הזמן המומלץ לשינון הוא לפני השינה, כשנרדמים… ועל הבוקר, כשמתעוררים…)
את תקופת השידוכין באופן כללי ניתן להעביר בשתי דרכים, האחת- להתבאס כל היום על מר גורלי. להיות בעצב גדול, בחוסר חשק, בתחושת ייאוש, בפחד, בעיסוק בשלילי ובציפייה מתמדת לשינוי.
הדרך השניה היא- לשמוח. כן, פשוטו כמשמעו, לשמוח. אבל איך אפשר לשמוח במצב שאני כבר ממש רוצה להתחתן, אין לי אפילו הצעות??
השמחה האמיתית באה ע"י האמונה האמיתית. האמונה שהקב"ה אב הרחמים דואג לך, אוהב אותך וזוכר אותך בכל רגע ורגע. ודווקא מתוך כך שהוא אוהב אותך, הוא חושב שכרגע זה עוד לא הזמן. הוא רוצה לעשות לך את ההכנה הכי טובה, שתביא אותך בע"ה לבנות את ביתך בצורה הכי טובה שאפשר.
ואולי, מי יודע, אולי הבחור שהוכן לך משורש נשמתך עוד לא מוכן עכשיו? אולי הוא רוצה ללמוד עוד קצת תורה ורק אח"כ לצאת? ואולי… ואולי…. יכולים להיות המון "אולי" אבל בסופו של דבר, בעולם הזה, אנחנו לא מסוגלים להיכנס או להבין את החשבונות של הקב"ה באמת. אנו קטנים מידי. מה שאנו יכולים לעשות זה רק להשתדל להתחזק ולהאמין שאין עיכוב ואין פספוס, הכל בהשגחה פרטית עבורך.
אז תשמחי! תשמחי בה´ שמונע ממך לצאת לדייטים מאכזבים, שמביא לך את התקופה המשמעותית הזאת בכדי ללמוד להתחזק ולבנות את עצמך. ובכלל, על מנת לבנות בית, ובכדי לחיות בשלום בית, צריך הרבה הכנה, הרבה לימוד ועבודת המידות. זה הזמן הכי מתאים לכך.
הרבה פעמים אנו אומרים, נו אחרי שנתארס, אחרי שנתחתן נחיל להתייחס יותר יפה לאחים, לאחיות לשכנים להורים וכדו´…- עכשיו זה הזמן!! עכשיו יש לך את האפשרות להתחזק, לקרוא, ללמוד ולעבוד על חיזוק מידותייך הטובות.
בנוסף, הייתי ממליצה לך לעשות לעצמך רשימה. רשימה של הדברים החיוביים במצבך.
למשל, את יכולה לכתוב על כך שאין לך בעיות כלכליות, כי ההורים דואגים, שאת יכולה ללכת ולבוא בחופשיות, שיש לך זמן להשקיע ולבלות עם האחים והחברות ושאם מתחשק לך ביום שישי רגע לפני שבת, ליסוע לחברה את חופשייה לעשות זאת. יש הרבה צדדים חיובים וכיפיים בתקופה זו. רק שאנו נוטים לשכוח אותם.
אז נכון שהשמחה השלמה היא בבנין הבית, אך גם בדרך לבנין הבית, אפשר לבחור בשמחה.
ההתייחסות לתקופה הזאת, היא בידיים שלנו.
תחשבי על עצמך עוד 10 שנה, 20 שנה, איך את רוצה לזכור את התקופה הזאת? כתקופה של באסה, של קושי? או כתקופה של שמחה, של לימוד, של גדילה?
אני מאחלת לך שתביטי אחורה ולא תראי בתקופה הזו "תקופה שחורה", חלילה. שתבחרי כבר עכשיו להביט בעיניים חיוביות על המצב.
את יכולה גם להתפלל אל ה´ ולבקש ממנו שיעזור לך לנצל תקופה זו, בשמחה! באמונה!
כמנוף לצמיחה רוחנית, להתפתחות. תחשבי על כך, שבע"ה תקופה זו לעולם לא תחזור. אז כדאי לנצל אותה.
לסיום, אני רוצה לנסות ולענות לך גם בצד היותר מעשי.
כיום, ישנם גופים רבים, ארגונים ואנשים פרטיים שמנסים לעזור במציאת שידוכים.
בחברה שלנו יש לצערנו עדיין סטיגמה על פניה לשדכנים, ועל אתרי הכרויות. אך אני חושבת שכדאי להתעלות מעל הסטיגמה.
אם תרצי אני יכולה לברר לך טלפונים של אנשים העוסקים בשידוכים. אני יודעת שלרב מרדכי אליהו יש שליח שעוסק בשידוכים, לישיבת רמת גן יש אחראית שידוכים, יש בירושלים מישהי שמנסה לסייע ואני בטוחה שיש עוד הרבה, רק צריך לברר. יש כמובן אתרי היכרות באינטרנט שונים ומגוונים שאפשר להיעזר בהם. לפני חודש בערך חברה שלי הודיעה ב"ה על אירוסין עם בחור שהכירה דרך האתר "דוסי דייט". לא צריך לחשוש, אפשר לברר גם שם אודות הבחור, ולהחליט.
אל תתייאשי, תמשיכי להשתדל, לפנות לאנשים ולהזכיר להם, כמובן בנימוס ובעדינות, אך אל תתביישי, אין לך ממה להתבייש! ב"ה שיש לך את הרצון הנפלא והטבעי הזה לבנות את ביתך, וזה מצוין שאת משתדלת לעזור לעצמך. תמשיכי להשתדל! הקב"ה רואה את השתדלותך, ואני בטוחה שהוא מעריך זאת!
אני מאחלת לך בכל לבי, שתתברכי בהרבה שמחה ובהרבה אמונה!!
שום דבר לא קורה סתם.
אני רוצה לסיים במשפט שמשמח אותי…-
"מכיוון שהכל מה´, אז הכל לטובה! ואם הכל לטובה אז למה לא לחייך?"
שתזכי לחייך הרבה, לשמוח ולפרוח!
ומתוך כך תזכי, בזמנו ובעייתו, בקלות, בנחת ובשמחה,
למצוא את זיווגך, ולבנות בית של אהבה אחווה שלום ורעות!
אם תרצי את מוזמנת להמשיך לשאול, להתייעץ לשתף ולכתוב אליי למייל.
"כי אין ייאוש בעולם ככל",
ברכה, הצלחה, אמונה ושמחה!
אודליה.
odelyaf@gmail.com