קשה לוותר על השחיה המשפחתית

שלום לך!

ראשית חשוב להדגיש שאי אפשר להתיר שחייה מעורבת בנתונים שנתת, לפעמים כידוע לקיים מצוות זה קשה, צריך לשבור כל מיני כיפים קטנים בשביל להתחיל להבין מה זה הכיף הגדול של עבודת ה' אמיתית, את הצלחת לעשות את זה עד עכשיו במה שקיבלת על עצמך- תמשיכי כך!
שלא תביני אותי לא נכון, אני ממש מבין את הקושי, ואני רוצה לצטט לך קצת משהו שממש קשור: "המכאוב שמרגישים ברעיון התשובה, בראשית זריחתו, הוא בא מפני הניתוקים, שחלקי הנפש הרעים, שאין להם כל תקנה כל זמן שהם מחוברים בחטיבה אחת באורגניות הנפשית, מקלקלים את כל הנפש ופוגמים אותה, וע"י התשובה הם הולכים וניתקים ונעקרים מעצמיות הנפש..וכל ניתוק מביא כאב, ככאב של עקירת איברים המקולקלים וכריתתם מטעם הרפואה"….(אורות התשובה ח,א)
הסבר: יש ולפעמים אנחנו כואבים בגלל ההתקדמות שלנו בתורה ובמצוות, אנחנו מרגישים מנותקים, אנחנו מרגישים כאילו אנחנו עוקרים חלק מעצמנו, חלק מחיינו בגלל התשובה אל ה' וכבר כאילו אנחנו לא חיים את חיינו… מסביר הרב קוק שזה בעצם בדיוק הפוך רק שצריך להבין למה זה…
חיי התורה והמצוות טבעיים לנו אבל מה לעשות שלפעמים (או לרוב) אנחנו נולדים לתוך מציאות של חינוך או סביבה שמשבשים לנו את הטבעיות הזו ואז אנחנו מדביקים לעצמנו כל מיני התנהגויות והרגלים רעים שנדבקים לחלקים בנפש שלנו עד כדי כך שכל הזהות שלנו, כל הרגשת החיים שלנו עוברת דרך כל ההגדרות האלה של אותם חלקי הנפש הרעים שהדבקנו… ואז באה התשובה…
והתשובה, החזרה בתשובה בה אנחנו מחליטים להתקדם ולעשות משהו בשביל להתקרב לקב"ה, יחד עם כל ההרגשות הנעימות שהיא מביאה (כי אנחנו חוזרים לעצמנו) מביאה איתה יחד גם את הכאב, כאב העקירה, כאב שהוא כמו ניתוח שבו מוציאים איבר מסוכן שמקשה על כל החיים. התרגלנו לחיות כל כך הרבה שנים עם האיבר המזיק אבל עכשיו כשגילינו שהאיבר הזה מזיק כל כך וחייבים לעקור אותו ע"מ לחיות- למרות הכאב אנחנו מוציאים אותו…
מבחינתך, ולעניינך, שחייה מעורבת היא כמו איבר מסוכן. התרגלת שנים לשחות בצורה מסוימת, התרגלת שנים להינות משחייה וגם מכל החברות שמסביב ושחייה יחד עם אמא שלך. והשחייה עצמה אין בה רע, להיפך היא מצוינת, אבל זו היתה שחייה מעורבת… שחייה אסורה…
והחלטת, בכוח גדול, להפסיק עם החלק האסור, להתקרב לקב"ה יותר דרך זה והפסקת לשחות מעורב. והנה עכשיו את מרגישה את הניתוח הכואב! פתאום את מרגישה כמה זה היה דבוק בך, כמה התרגלת ואת רוצה לחזור למקום הנעים, למקום הרגיל… אבל המקום הזה עדיין לא בריא לך! שחייה מעורבת היא לא דבר בריא לעובדת ה'…
אני רוצה לחזק את ידייך במלחמת היצר הקשה הזו, אני רוצה לברך אותך שתמשיכי בקצב שלך תמיד להתקדם ולהוסיף עוד בחיי תורה ושתמיד תדעי להתמודד כך עם הקשיים שבדרך…
כל טוב,
אילן.

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!