היא השפילה אותי לפני כולם ואני רוצה להתנקם בה

יש טעויות מזיקות, ויש טעויות טובות…
פשוט בטעות השאלה שלך נשלחה לשתי משיבות, אז אנחנו מצרפים את תשובותיהן.
רק טוב
יעקב.

[תשובה א]: שלום לך, יקרה!
נשמע שנפגעת מאד מאד מאותה בת שהשפילה אותך.
העובדה שהכאב עדיין ער בליבך אפילו לאחר כמה חודשים, מראה שבאמת הדבר היה קשה לך ממש.
ועכשיו את רוצה לנקום,
רוצה להרגיש שהחזרת לה,
שתסבול גם היא כמוך!

ובכל זאת – את מרגישה שיש משהו שעוצר אותך מלעשות זאת…

הנשמה שלך.
הנשמה אומרת שלא זו דרך ההתמודדות הנכונה.
האיסור הכתוב בתורה, הטבוע בליבך – "לא תקום ולא תטור את בני עמך", צף ועולה, ואומר שאכן לא זה מה שאת רוצה.

אז מה ליבך כן יאמר לך שנכון לעשות? מהי כן דרך ההתמודדות הנכונה?
ראי מה כתוב בפסוק הקודם לנ"ל:
"לא תשנא את אחיך בלבבך
[הוכח תוכיח את עמיתך]… " (ויקרא י"ט, י"ז).
תוכיחי אותה.
תאמרי לה שכואב לך, שנפגעת.
זהו ציווי הכתוב בתורה!
אם לא תעשי את זה, בוודאי שתשנאי אותה.
ראי מה אומר רש"י שם במקום: "אם גמלך רעה… אל תשנאהו בלבך אלא הוכיח תוכיחהו על מה שעשה ומתוך כך יהיה שלום".
לומדים מדבריו שבמקום שלא מוכיחים – שורה שנאה.
שמירת הכאב הזאת בלב היא קשה ונוראה,
צריך להוציא אותה,
"כי בהוכיחך אותו יתנצל לך, או ישוב ויתודה על חטאו,
[ותכפר לו]" (רמב"ן שם).
כך תוכלי מתישהו לכפר לה,
כך מתישהו יצא לך מהלב הכאב הנורא.

את בטח אומרת לעצמך עכשיו: "בחיים לא! אני אפילו לא מסוגלת להסתכל עליה, אז שאני גם אבוא ואדבר איתה? תחלמי שאומר לה אפילו מילה!".

אז זהו, שכאן כבר נכנס עניין עבודת המידות אצלך.
ראי, קשה לומר את זה,
ועוד יותר קשה להרגיש את זה,
אבל ההעלבה הזאת, עם כל הכאב שבה…
באה משמיים.
זה בא משמיים כניסיון שה' רוצה שתעמדי בו,
על מנת שתצאי ממנו יותר מחושלת, יותר חזקה,
יותר בעלת לב טוב וסולח, ויותר ענווה.
כל חיינו הקב"ה מעמיד אותנו בפני ניסיונות, שהם לא תמיד קלים,
אבל כמו אברהם אבינו בשעת העקידה,
ה' רק רוצה לראות שנעמוד בהם,
ואז הם יימוגו ויתפוגגו כלא היו.
ובזמן הניסיון ה' איתך, עוזר לך, כל הזמן,
אלא שהוא רק רצה לראות שאת נאמנה לו על אף הקושי,
שאת מוכנה לקיים את מצוותיו על אף ההשפלה שעברת.
לפעמים קל מאד לקיים את מצוות "לא תשנא את אחיך בלבבך".
קל, למשל, לא לשנוא את כל מי שקרוב ונחמד.
אבל לפעמים צריך כוחות נפש כבירים כדי לקיים את המצווה הזאת,
צריך בשביל זה מסירות נפש ממש!
(דרך אגב, אם תשימי לב – זו מצווה [דאורייתא]).
מה שהקב"ה רוצה ממך עכשיו, זה שתמסרי את הנפש עבור המצווה שלו.
שתשכחי לרגע מאותה הבת, ומההעלבה, ותזכרי רק דבר אחד –
שעלייך לשמור את מצוות ה',
וש[רק] בשביל זה קרה כל העניין.
זו עבודה,
עבודה לא קלה בכלל,
לשבת ולחשוב עוד פעם ועוד פעם,
לנסות לדון לכף זכות,
לנסות לסלוח למרות כל הכאב וההשפלה.
אז שוב – מה שחשוב הוא, לזכור שאותה בת שפגעה בך היא בעצם [ה' שבא להעמיד אותך בניסיון],
שהפגיעה באה להביא אותך לידי שמירת "לא תשנא את אחיך בלבבך" יותר לעומק, יותר בעוצמה,
ושברגע שתעשי את זה – את תהיי הרבה יותר גדולה, מחושלת, חזקה,
הרבה יותר אלוקית ומיוחדת ממה שאת עכשיו,
ושמשום כך [בלבד] קרה כל הדבר.

בנוסף, ברגע שמסתכלים על העניין ככה, ורק רוצים לעשות את רצון ה',
אז יודעים שרצון ה' הוא גם שתוכיחי אותה,
ועל ידי כך תסלקי את השנאה מליבך.

לכי אליה, עם נחישות חזקה לעשות את מה שה' רוצה ועם הרבה הרבה ענווה,
ותגידי לה בקול שקט,
מלא כאב,
אך משולל מכל זיק של שנאה,
שלפני כמה חודשים היא עשתה משהו שקרע את ליבך,
שכואב לך,
ושעצוב לך,
ושנפגעת.
ואולי היא לא תבין, אולי היא תגיד שהיא בכלל לא התכוונה,
אז תגידי לה שזה בכלל לא משנה למה היא התכוונה,
אלא מה שמשנה זו התוצאה,
ושהתוצאה היתה קשה.
אחרי זה תאמרי לה שעכשיו את רוצה לעבוד את ה',
ושלמרות שמאד מאד קשה לך, את לא רוצה לשנוא אותה,
אז בבקשה שתבין שנפגעת,
ושתבקש סליחה.

והיא תצטער ותבקש – אני בטוחה!

נקודה אחרונה – כשאדם נוקם, הוא בעצם מראה עד כמה הוא נמוך וקטן, עד כמה הוא חושב שאחרים מכאיבים לו ולא מבין שהכל הוא מאת ה' יתברך.
הנקמה בחיים לא תוכל להיות מתוקה, משום שהיא רק גורמת להמשך השנאה והמריבה, ומסבכת את העניינים עוד יותר.
תנקמי בה – אז היא תנקום בך בחזרה.
תפגעי בה – היא שוב תרצה לפגוע.
תתגברי על עצמך – גם היא תתרצה ותתחרט על מעשיה,
תחליטי לגמור עם כל הסיפור – תגמרי עם המריבה הזאת לעולם!
כך תוסיפי שלום ואהבה ביניכן,
כך תקדשי שם שמים,
וגם – הפתעה: כך תעזרי למלחמה בהתנתקות!
זה מה שאומר האבן עזרא: "לא תשנא את אחיך – …והנה אלה המצות כולם נטועות בלב, [ובהשמרם ישבו בארץ], כי על שנאת חנם חרב בית שני".

בהצלחה רבה בכל! ליבי איתך!
תמר.
tamiii@walla.com

[תשובה ב]: שלום שואלת יקרה. התעצבתי לשמוע על החוויה הלא נעימה שחווית. היטבת לתאר את תחושותיך ואני ממש מבינה ללבך. מדהים כל פעם מחדש לגלות מה הכוח העצום של מילים ועד כמה הן יכולות לפגוע ולהזיק. (וממילא כשם שעוצמתם בכיוון השלילי כל כך גבוהה גם בכיוון החיובי הן יכולות להשפיע רבות…)
חשבתי הרבה מה להגיד לך. כתבת שאת רוצה להחזיר, לנקום… מן צורך טבעי כזה שיש לנו בני אדם, לעשות סדר
בעולם, להנהיג צדק- "עין תחת עין, שן תחת שן"… ובעצם, מה רע בזה? למה שלא תחזירי לה? למה שלא תנקמי את אותה "נקמה מתוקה"? מישהו צריך לעשות צדק בעולם הזה! ויותר מזה, יש אפילו פוסקים שקבעו שאיסור נקמה הוא רק לגבי כסף אך בדיבור אין בעיה. אז בכלל… אם מבחינה הלכתית מותר- אז למה לא?!
["אבל בכל זאת יש משהו שעוצר אותי ואני לא יודעת מה זה…"] כך כתבת בשאלתך.
אז אני אגיד לך מה זה.
זו אותה נשמה טהורה שיש [בך] שהקב"ה נתן בך ומחזיר בך כל בוקר ובוקר, אותה נשמה שחוצבה במרומים, נשמה עליונה שמואסת במושגי הצדק האנושי, שרוצה להישאר טהורה, עדינה, שמחפשת להתענג על ה' ולהידבק בו ובמידותיו- "מה הוא רחום אף אתה היה רחום".
נכון, מבחינה הלכתית יהיה מי שיגיד שאת יכולה להחזיר לה. אבל שאלת את עצמך מה יצא לך מזה? את חושבת שתרגישי אחרי זה טוב. אני אומרת לך שאת לא. בהתחלה אולי תהיה איזו שמחה לאיד על השפלת חברתך. אבל השמחה הזו מהר מאד תהפוך להיות כעס על עצמך שפגעת בה, שלא הצלחת להתגבר על הדחף הזה לנקום, אכזבה עצמית על 1000 סכינים שנתקעו… הפעם, בלב חברתך. והאם הדברים יסתיימו בכך? כתבת שעכשיו את לא מסוגלת לדבר איתה ואת נדחית ממנה. ואחר כך מה יהיה? אז יהיה לך יותר קל לראות אותה?
והדברים לא מסתכמים רק בכך. אני לא מכירה אותך אבל מן הסתם יש לך רצון ושאיפה לעבוד על מידותיך. איזה תועלת יש בנקמה לעבודת המידות? איזו התקדמות יש בכך? ולעומת זאת איזו תועלת יש בהתעלות מעל אותו צורך בנקמה? חשבת על זה? הנה יש לך הזדמנות להתקדם! למה לפספס אותה?! גם אותם פוסקים שכתבו שמותר להחזיר לא הסתפקו בדברים אלו. מייד אחר כך הם הוסיפו: "ומידת החסידות היא שלא ינקום אלא אם יבקש ממנו סליחה ימחול לו". למה הם הוסיפו את זה? כי הם ידעו איזה ערך יש לאותה מחילה, לאותה התגברות על היצר
בוודאי שהמצב כמו שהוא מציק לך. כי את רואה אותה כל יום וחושבת בלבך שבעצם כלום לא השתנה, הכעס שלך כלפיה עדיין קיים והיא מבחינתה ממשיכה כרגיל. ולכן את רוצה לנקום בה, כדי שגם היא לא תרגיש בסדר, שהיא תדע שהיא פגעה בך.
יש עוד דרכים להשיג את אותה מטרה בלי לפגוע בה ובעצמך, בלי להתכחש לאופי של נשמתך. אם קשה לך לדבר איתה ישירות למה שלא תכתבי לה מכתב? למה שלא תספרי לה עד כמה היא פגעה בך? למה שלא תתני לה הזדמנות לבקש סליחה? לעשות תשובה? אנחנו כל הזמן מבקשים מהקב"ה סליחה ומבקשים שלא יסגור לנו את פתחי החזרה בתשובה. ואחד כלפי השני אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה???

לדעתי יש לך כאן הזדמנות נפלאה לעבוד על מידותיך, להתעלות, למחול… מקווה שלא תפספסי אותה…
אם תרצי לשוב ולשאול בנושא זה או אחר את מוזמנת
אני מצרפת לך גם את כתובת האימייל האישית שלי- מוזמנת להשתמש בה, בשמחה.
שבוע טוב, ברוריה
brurya123@walla.co.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!